הילדים שלכם מבלים המון זמן מול המסך. וזו לא הבעיה העיקרית

עזבו כרגע את המלחמה לקיצור זמן המסך של הילדים שלכם, זה לא מתאים לסגר. אבל שימו לב טוב טוב לאופן שבו הילדים שלכם מבלים את הזמן שלהם מול המסך ומה הם עושים שם. שדווקא שם יכולה להיות לכם השפעה מאוד חשובה

19/01/2021
ילדה משחקת בטאבלט. ShutterStock
המחקר מאותת להורים להיות מעורבים יותר בפעילות של ילדיהם מול המסכים. ילדה משחקת בטאבלט(צילום: ShutterStock)

אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של הסגר השלישי. שוב הילדים מנותקים מחבריהם ומהמסגרות וההורים שלהם נאלצים לתמרן בין העבודה שלהם, תעסוקת הילדים וניהול הלמידה מרחוק שלהם. בתוך מערכת הנסיבות המאוד מורכבת הזאת למסכים יש תפקיד מאוד דומיננטי ברוב הבתים.

במחקר שבוצע בחברה היהודית והערבית בישראל בשבועות הראשונים למשבר נגיף הקורונה, בין החודשים מרץ-מאי 2020, דיווחו מאות ההורים משתתפי המחקר על זמן המסך של ילדיהם בגיל הגן שעמד על קרוב לשלוש שעות בממוצע מדי יום מול מכשירים שונים. המחקר בוצע על ידי פרופ' דורית ארם והדוקטורנטית גליה מעודד מהמעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' מרגלית זיו וד"ר מירב אסף ממכללת קיי,

ההורים אמנם דיווחו על מעורבות בבחירת התכנים הדיגיטליים בהם צופים ילדיהם אך מהנתונים עולה כי הם ישבו איתם לפעילות משותפת מדי פעם בלבד, והסבירו להם את השימוש הנכון בכלים הדיגיטליים - לעיתים רחוקות.

כשלוש שעות מול המסך בממוצע לילדי הגן. אימא וילדה עם טאבלט(צילום: ShutterStock)

המחקר חשף עוד שככל שההורים הפגינו התנהגויות מיטביות כלפי ילדיהם (על פי מודל "מחומש ההורות"), הכוללות הובלה ומנהיגות של ההורים, שותפות בין בני הזוג, רגישות והבעת אהבה לילדים, עידוד לעצמאות ושמירה על כללים, כך גם גדלה מעורבותם בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם.

"ממצאי המחקר הזה, שבחן את ההתנהגות ההורית בימי הסגר הראשון ומעט לאחריו בימים של חוסר ודאות ובלבול, מחייבים את ההורים, בעיקר לאור העובדה שאנו חיים בתקופת סגר נוסף, להיות מעורבים הרבה יותר בפעילות הדיגיטלית של ילדינו, בעיקר כשאלו כבר נמצאים שם מתוקף הפעלת מערכת החינוך בזום מדי יום ביומו", אומרות החוקרות ארם ומעודד.

הבדלים מינוריים בין ערבים ליהודים

המחקר כלל 487 הורים (290 בחברה היהודית ו-197 בחברה הערבית) לילדים בגיל הרך, בני שנתיים עד שמונה. ההורים התבקשו להשיב לשאלון שנע במנעד של 1 (אף פעם) עד 5 (לעיתים קרובות וברמה גבוהה מאוד) ולהתייחס להתנהגויות ההוריות הכלליות שלהם כמו גם להתנהגויות שקשורות לפעילות הדיגיטלית של ילדיהם (מידת תכנון הפעילות עם מכשירים דיגיטליים המצויים בבית, תדירות הפעילות המשותפת שלהם עם ילדיהם, מידת מעורבותם בבחירת התכנים אליהם חשופים ילדיהם והמידה בה הם הסבירו לילדיהם הוראות של הפעלה, פירשו וביארו טקסט דיגיטלי). כמו כן, התבקשו ההורים לדווח על זמן המסך של ילדיהם, במנעד שנע בין 1 (כלל לא) ל-7 (למעלה מחמש שעות).

הם ממילא שם מול המסך, בגלל הלמידה מרחוק. ילד לומד בזום, אילוסטרציה(צילום: ShutterStock)

תוצאות המחקר הצביעו בבירור על הבדלים מינוריים בין התנהגויות ההורים בחברה היהודית לבין ההורים בחברה הערבית הקשורות לפעילות הדיגיטלית עם ילדיהם. הורים יהודים היו מעורבים יותר בפעילות דיגיטלית משותפת עם ילדיהם (3.10 במנעד של בין 1 ל-5), ודאגו יותר לבחירה של התכנים עבור ילדיהם (4.04 במנעד של בין 1 ל-5). הורים מהחברה הערבית, הסבירו, ביארו ופירשו יותר לילדיהם תוכן דיגיטלי (2.96 במנעד של בין 1 ל-5) וקבעו לוח זמנים מסודר לפעילות עם מכשירים דיגיטליים (2.04 במנעד של 1 ל-3).

יותר ביטויי אהבה לילדים, פחות שותפות הורית

"בעקבות המחקר שביצענו נדלקו מספר נורות אזהרה שצריכות להבהב גם בימי אלו של סגר שלישי", אומרות החוקרות. "יחד עם הלחץ הרב של ההורים והצורך להישאר בבתים, נורת אזהרה בולטת ביותר בתוצאות המחקר המדובר נדלקת בכל הנוגע לזמן המסך של הילדים בני החמש". הורים רבים בחברה היהודית והערבית דיווחו על זמן מסך ממוצע של כשלוש שעות (3.43 בחברה היהודית ו- 3.54 בחברה הערבית, במנעד של 1 ל-7). התפלגות הנתונים מראה כי כרבע מההורים (25%) דיווחו על שהייה ממוצעת של כשלוש שעות של ילדם מדי יום מול המסכים השונים, בעוד ש-17%, העידו על זמן מסך העולה על שלוש וארבע שעות בחברה היהודית. הורים מהחברה הערבית דיווחו על רמת שהייה מעט גבוהה יותר מזו של ההורים בחברה היהודית, כחמישית (20%) דיווחו על שהייה ממוצעת של כשלוש שעות בממוצע, ו- 23.4% העידו על זמן מסך העולה על שלוש וארבע שעות.

במהלך המחקר בוצעו שורה של מבחנים סטטיסטיים על סמך שאלת המוצא: כיצד הורות מיטיבה קשורה למידת מעורבותם של הורים בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם? הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית, נמצאו מתאמים מובהקים בין התנהגות ההורים ביום יום - הקשורות להובלה ומנהיגות של ההורים, שותפות, רגישות והבעת אהבה לילדיהם, עידוד לעצמאות והצבת כללים - למידת מעורבותם בפעילות הכוללת תכנון זמן לפעילות דיגיטלית עם הילדים, פעילות משותפת עם הילדים, הסבר התוכן הדיגיטלי, מעורבות בבחינת תכנים וזמן מסך של הילדים.

"נורות אזהרה שצריכות להבהב גם בימי אלו של סגר שלישי". הורים וילדים משחקים(צילום: ShutterStock)

ממצאי המחקר הראו כי ככל שמספר הילדים במשפחה היה גדול יותר, נמצאה מעורבות נמוכה יותר של ההורים בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם, בהיבטים של תכנון פעילויות דיגיטליות ובחירת תכנים דיגיטליים לילדיהם, בשתי החברות. במשפחות גדולות יותר, ההורים תכננו פחות והיו מעורבים בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם במידה נמוכה.

ממצאי המחקר מדגישים נקודות משמעותיות הנוגעות להורות בישראל במהלך ימי הסגר הראשון, וביטויה במעורבות ההורים בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם. בתקופה מלחיצה זו, ללא מסגרות חינוך ותמיכה משפחתית, הורים ישראלים דיווחו כי ביטויי אהבה והתנהלותם כמנהיגי המשפחה היתה בולטת יותר מאשר שותפות הורית, עידוד לעצמאות והצבת כללים לילדים.

ילדים ישראלים צעירים (יהודים וערבים) עסקו בפעילות דיגיטלית במשך זמן רב. הורים שדיווחו על התנהגויות הוריות מיטביות גבוהות יותר דאגו לכך שהפעילות הדיגיטלית של ילדיהם תהיה מפוקחת ותואמת גיל. ממצאים אלה מעידים על תרומתה החיובית של הורות מיטבית להתמודדות עם אתגרי המגיפה, כלומר, בחירה ושימוש מושכל במסכים למטרות חינוך ובידור של ילדים צעירים.

הממצאים מצביעים גם על כך שהעמקת מודעות ההורים בנוגע להורות מיטיבה באופן כללי, עשויה לסייע להם בהתמודדות עם הנסיבות המורכבות. בנוסף, העשרת הידע של ההורים על תכנים דיגיטליים תואמי גיל ודרכים מתאימות לתווך את הפעילויות הדיגיטליות לילדים יכולים לסייע להם לספק לילדיהם חוויות חינוכיות מטפחות. בחירת פעילויות דיגיטליות איכותיות לילדיהם, תוך מתן תיווך תומך, יכולה לסייע להורים להבטיח שזמן המסך של ילדיהם יהיה בעל ערך, גם כאשר הם מטפלים בילדיהם האחרים או בתפקידי הבית.

  • מסכים
  • קורונה
  • הורות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully