השבוע החל בישראל מתן המנה השנייה של החיסון של פייזר לראשוני המחוסנים. בעוד כשבוע הם אמורים להגיע לרמת ההגנה המירבית. בתוך כך כבר מתחילים לראות סימנים מעודדים ראשונים לירידה בתחלואה הקשה אצל מקבלי המנה הראשונה. במצגת שפרסם משרד הבריאות ביום ראשון צוין שנמצאה כבר ירידה קלה בשיעור הנדבקים והמאושפזים אצל מי שקיבלו את החיסון לפני יותר משבועיים. חשוב לזכור שחלף פחות מחודש מאז התחילו להתחסן בארץ, כך שנצטרך להמתין בסבלנות עד שמספיק אנשים יקבלו את המנה השנייה ונוכל לצפות לאפקט משמעותי יותר.
בנוגע לבטיחות החיסון, נכון לתחילת השבוע 1,227 מתוך כ-1.7 מיליון מקבלי מנת החיסון הראשונה בישראל דיווחו על תופעות לוואי. רובם התלוננו על תופעות כלליות או תופעות באזור ההזרקה, כעשירית מתופעות הלוואי שדווחו היו בעלות הקשר עצבי (כגון תחושת נימול או פרכוסים ועוד). אצל ששה אחוזים מהם זוהתה תגובה אלרגית. טבעי שיהיו תופעות לוואי כשיש כל כך הרבה מחוסנים, לשמחתנו השיעור שלהן נמוך מאוד - פחות מעשירית האחוז.
בזירה העולמית, ישראל ממשיכה להוביל בשיעורי ההתחסנות, כשיותר מחמישית מהאוכלוסייה (21 אחוז) כבר קיבלה את המנה הראשונה של החיסון. אחריה, בפער ניכר, נמצאות בחריין עם 12 אחוז ואיחוד האמירויות עם ששה אחוזי מתחסנים. במקום הרביעי נמצאת בריטניה, שבה מבצע החיסונים מתחיל להתקדם (4.6 אחוזים מהאוכלוסייה), אולי בזכות אישור החיסון של חברת אסטרה-זניקה בשבוע שעבר והגמשת התנאים למתן חיסון.
מבחינת המספרים המוחלטים, ארצות הברית מובילה, אחרי שחולקו בה עד כה כ-11 מיליון מנות חיסון - מספר יפה, אבל עדיין רחוק מהיעד של 20 מיליון המנות שהתכוונו לתת עד סוף החודש שעבר, ואחוז נמוך מתוך כ-30 מיליון המנות שסיפקו לה החברות פייזר ומודרנה. יש דיווחים על קשיים לוגיסטיים בהפצת החיסון, בצד אי אמון בעקבות מידע כוזב שמופץ ברשתות החברתיות. כל זאת על רקע גל תחלואה רחב היקף שממשיך לשבור שיאים, עם קרוב ל-4,500 מתים ביממה.
אחריה נמצאת סין, שבה ניתנו מאז יולי תשעה מיליון מנות חיסון. הנתונים שם מתעדכנים בערך פעם בשבוע, כך שסביר להניח שהמספר גבוה יותר. באיחוד האירופי העניינים ממשיכים להתנהל בעצלתיים, כשבסך הכול ניתנו בכל מדינות האיחוד יחד כ-3.8 מיליוני מנות. את הטבלה האירופית מובילות איטליה וגרמניה עם 850 אלף ו-760 אלף מנות בהתאמה.
את הרשימה העולמית חותמות ניו זילנד, טייוואן, יפן ואוסטרליה עם אפס מתחסנים ובלי כוונה לרכוש חיסונים בקרוב. המדינות הללו הצליחו לבודד את עצמן יפה ולעצור את התחלואה בשלב מוקדם, והן נהנות מזכות היתר להניח למדינות אחרות להתקוטט על החיסונים ולהמתין לראות מה החיסון היעיל ביותר והמתאים ביותר לצרכיהן. לאסטרטגיה הזאת יש גם חסרונות, שכן היא מחייבת ניטור מתמיד של חולים כדי למנוע מהמגפה להתפרץ שוב במלוא עוזה. לפחות ביפן הגישה הזאת מראה סימני שבירה, כשגל תחלואה חדש מתחיל להתפשט במדינת האיים.
התפשטות המוטציות
הווריאנטים החדשים של הנגיף שהתגלו לאחרונה בבריטניה ובדרום אפריקה ממשיכים להדביק בשיעורים הולכים וגוברים. השבוע התגלה ביפן וריאנט נוסף, שמקורו בברזיל. הנגיפים האלה מעוררים חשש בקהילה הרפואית עקב המוטציות שיש להם באזורים שאליהם מכוונים החיסונים. החברות פייזר ומודרנה הצהירו כבר שהחיסונים שלהם יפעלו כנראה גם על הנגיפים החדשים, אך נדע ביתר ודאות רק בעוד כמה שבועות, אחרי שמספיק אנשים יקבלו את המנה השנייה ונראה אם הם מוגנים מפני הדבקה בנגיפים המוטנטיים. גם אם יעילות החיסון תפחת, התקווה היא שהוא עדיין יספק די הגנה כדי למנוע מחלה קשה, היות שהחיסון מכוון נגד אזורי מטרה רבים בחלבון ה-Spike בנגיף, שאת חלקם הגדול המוטציות לא שינו כלל. נמשיך לעקוב ולעדכן.
חברת התרופות הסינית סינווואק פרסמה ממצאים מהניסוי הקליני שהיא עורכת בברזיל בחיסון המבוסס על נגיף מומת, שאושר לשימוש בסין עוד לפני שסיים את השלב השלישי של הניסויים הקליניים. הממצא העיקרי והלא מחמיא הוא יעילות של 50.4 אחוז בלבד. אותו חיסון רשם יעילות של 65 אחוז בניסוי על 1,620 משתתפים באינדונזיה, ו-91 אחוז בניסוי קטן בטורקיה. שני הניסויים הללו קטנים ולכן הממצאים שלהם פחות אמינים. גם הפערים הגדולים בתוצאות לא מעוררים הרבה אמון בחיסון הסיני. העובדה שאפילו בניסוי המוצלח ביותר יעילותו לא עולה על זאת של החיסונים הקיימים תביא כנראה לידי כך שהוא יאושר רק במדינות שאין להן ברירה אחרת. החדשות המעודדות הן שהחיסון מוריד מאוד כנראה את הסכנה לסיבוכים מסכני חיים אצל מי שחלו בכל זאת.
הרשות הפלסטינית אישרה השבוע לשימוש את החיסון הרוסי ספוטניק 5 והפכה לראשונה במזרח התיכון שמאשרת אותו. בעבר הועלתה האפשרות ש-1.5 מיליון המנות שרכש בית החולים הדסה ייתרמו לרשות דרך איחוד האמירויות. ייתכן שהמספר הזה כלול ב-4 מיליון המנות שהרשות הפלסטינית הצהירה שתקבל.
אל תפספס
וחדשות אופטימיות באופק. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון מפזרת רמזים על תוצאות חיוביות שיתפרסמו בקרוב מהשלב השלישי של הניסוי הקליני שהם עורכים בחיסון לקורונה. טכנולוגיית החיסון שלהם דומה לזו של חברת אסטרהזניקה, ומבוססת על נגיף בלתי מזיק ממשפחת האדנוווירוס שאליו שובט חלבון אחד של נגיף הקורונה אשר מאפשר ייצור שלו בתאים שלנו. היתרונות הגדולים של החיסון הזה הם שהוא ניתן במנה אחת בלבד ואפשר לשמור אותו גם במקרר רגיל, ללא צורך בהקפאה בטמפרטורה נמוכה במיוחד. בזכות המאפיינים הוא צפוי להיות יקר פחות מהחיסונים האחרים, וקל יותר לשימוש מבחינה לוגיסטית. כמובן אישורו יוסיף עוד מאות מיליוני מנות שניתן יהיה לחלק בחודשים הקרובים.
גם חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון פרסמה את תוצאות שני השלבים הראשונים של הניסויים הקליניים בחיסון שלה בכתב העת New England Journal of Medicine. בניסויים השתתפו 805 מתנדבים, שעליהם בדקו שני מינונים של החיסון וכמובן קבוצת ביקורת. אצל מקבלי החיסון התגלו נוגדנים שנטרלו את הנגיף בתנאי מעבדה. רמות הנוגדנים נשארו גבוהות למשך כל תקופת הניסוי, 71 יום אחרי החיסון . בנוסף זוהתה תגובה חיסונית תאית שמעידה על רובד נוסף של פעילות חיסונית נגד הנגיף. רוב תופעות הלוואי היו קלות. הממצאים מעודדים, ונקווה שכך יהיו גם תוצאות השלב השלישי.
לקריאת סיכום השבועות הקודמים במירוץ המדעי למיגור הקורונה
ד"ר ארז גרטי הוא אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי