חולים ללא תסמינים אחראים ליותר ממחצית מההדבקות בקורונה

מודל שפיתח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מעריך ש-59 אחוזים ממקרי ההדבקה בקורונה - כלומר, רובם המכריע, נגרמו על ידי חולים א-סימפטומטיים ופרה-סימפטומטיים

מערכת וואלה! בריאות
בווידאו: ראש שירותי בריאות הציבור אומרת ש-17% מהחולים קיבלו חיסון ראשון (צילום: לע"מ)

מאז שפרצה מגיפת הקורונה לחיינו, רופאים וחוקרים ניסו לפצח את תעלומת החולים הא-סימפטומטיים והאופן שבו הם תורמים להפצת הנגיף. איך זה שאנשים רבים הם חולים מאומתים ב-covid-19, אך מבלי לסבול מתסמינים כלל? ובאיזו מידה הנשאים השקטים הללו תורמים להפצת הנגיף?

בתחילת המגיפה, חוקרים ערכו חישובים על פי מודלים שונים וניסו לאמוד את התשובות לשאלות הלו, אך כעת יש בידיהם יותר מידע, וכתוצאה מכך גם מספרים יותר מוחלטים. מחקר שפורסם השבוע בפלטפורמה המקוונת והפתוחה של כתב העת JAMA מציג מודל שפיתחו חוקרים מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC). על פי המודל הזה, יותר ממחצית מההדבקות (59%) ב-covid-19 מקורן בחולים ללא תסמינים. במילים אחרות: רוב מקרי ההדבקה הם בגלל חולים א-סימפטומטיים.

עוד בוואלה! NEWS

הקשר המדאיג בין עישון סיגריות לקורונה נחשף

לכתבה המלאה

סוגיית ההדבקה הא-סימפטומטית היא בעלת חשיבות ודחיפות עבור החוקרים, משום שקשה יותר לשלוט בהתפשטות המגיפה ולעצור אותה כאשר אנשים יוצאים ומדביקים אחרים מבלי לדעת אפילו שהם חולים.

יש חולים שמדבקים לאחרים עוד לפני שהתסמינים שלהם מופיעים. נוסעים באוטובוס בירושלים (צילום: פלאש 90, יוסי זמיר, פלאש 90)

אחת הבעיות, מסבירה ד"ר איילי קליין, מרצה במחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, היא שהמונח 'א-סימפטומטי' אינו ספציפי מספיק. "יש פה בעיה של הגדרה - מה זה בכלל א-סימפטומטי?". יש חולים שהם בעצם פרה-סימפוטמטיים, כלומר הם כן יפתחו תסמינים בסופו של דבר אך הם נהיו מדבקים עוד לפני הופעת התסמינים. אחרים באמת לא יפתחו תסמינים לעולם, או שהתסמינים שלהם יהיו כה קלים שהם לא יבחינו בהם או לא ייחסו להם חשיבות - ולמרות זאת הם עדיין עשויים להיות מדבקים.

המודל החדש קובע ששתי הקבוצות הללו ממלאות תפקיד חשוב בהפצת הנגיף. לפי חישובי החוקרים כ-35 אחוזים מההדבקות שנחשבו של חולים א-סימפטומטיים הן למעשה של חולים פרה-סימפטומטיים, שהדביקו אחרים בשלב שקדם להופעת התסמינים שלהם. 24 האחוזים הנותרים הן הדבקות מחולים ללא תסמינים שגם לא פיתחו תסמינים בהמשך.

אסטרטגיית הבדיקות חייבת לכלול גם אנשים ללא תסמינים כדי לאתר את הנשאים השקטים. עובד במתחם בדיקות קורונה בכיכר רבין, ת"א (צילום: רויטרס)

המשמעות של המודל הזה היא שכל אסטרטגיות הבדיקות שמבוססות על תסמינים - כמו למשל, מדידת חום יומית, או בדיקות רק למי שיש לו תסמינים שמזוהים עם covid-19 - עלולות לפספס נשאים שקטים רבים עם פוטנציאל הדבקה.

לכן, מחברי המחקר קוראים לאסטרטגיית בדיקות שתסקור אנשים 'לא חולים'. הכוונה לכל מי שנחשף לחולה מאומת וכן בדיקות נרחבות לאנשים שנמצאים במגע עם הרבה אנשים ויש להם פוטנציאל הדבקה גבוה.

החתיכה החסרה בפאזל - חקירה אפידמיולוגית

אולם, לדברי קליין חתיכה משמעותית מהפאזל הזה היא החקירות האפידמיולוגיות, שהשימוש בהן פחת במדינות רבות משום שלא הצליחו לבצע אותן בצורה אפקטיבית. ללא חקירות אפידמיולוגיות והתחקות אחר שרשראות מגע, אומרת קליין, קשה מאוד להבין את דרך התפשטותו של הנגיף. "למרות זאת, אני חושבת שיש לנו מספיק מקרים מתועדים של אנשים ללא תסמינים שהדביקו רבים אחרים ב-covid-19, כדי לקבוע שהם ממלאים תפקיד גדול בתהליך ההדבקה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully