האם קורונה מעלה את הסיכון לדמנציה בעתיד?

    אנחנו כבר יודעים שההשפעות של קורונה לא נגמרות עם היציאה מהבידוד, וגם יודעים בוודאות שהנגיף לא משפיע רק על מערכות הנשימה אלא גם על המוח. אז האם אנחנו צפויים לראות גל אלצהיימר אחרי המגיפה?

    מערכת וואלה! בריאות
    מחתת אלצהיימר יכולה להתחיל אפילו עשרות שנים לפני הופעת התסמינים (מערכת סיםור בדקה)

    אחרי שנה של חיים לצד הקורונה, אנחנו כבר יודעים שהנגיף משפיע גם על המוח, וכי השפעתו עשויה להישאר הרבה אחרי ההחלמה. לאור ההבנה הזו, חוקרים בחנו כמות גדולה במיוחד של מחקרים על COVID-19 והשפעתו על המוח, והגיעו למסקנה מדאיגה: יש סיכוי די סביר שנגיף הקורונה יגרום לירידה קוגניטיבית, דמנציה ומחלות אלצהיימר בשנים שאחרי ההחלמה.

    עוד בוואלה!

    מחקר: קורונה גורמת למוח להזדקן בעשר שנים

    לכתבה המלאה

    כבר בחודשים הראשונים למגיפה, רופאים דיווחו על מגוון תסמינים נוירולוגיים בחולי COVID-19, מה שהצביע על כך שהנגיף משפיע על מערכת העצבים המרכזית. חוקרים אפילו גילו את הנגיף במוחם של אנשים שמתו מ-COVID-19. מכיוון שידוע שלקורונה יש גם השפעות ארוכות טווח, עלתה השאלה האם השפעות אלו על המוח עלולות לגרום בעתיד לניוון עצבי ולדמנציה. או במילים אחרות: האם בשנים הקרובות נראה גל מקרי אלצהיימר שקשור למגיפת הקורונה?

    במאמר חדש שפורסם בכתב העת אלצהיימר ודמנציה של איגוד האלצהיימר, צוות מומחים לדמנציה העלו טיעונים משכנעים מאוד לכך של-COVID-19 יש השפעות ארוכות טווח על המוח ולכן הוא עלול לגרום לדמנציה אצל אנשים מסוימים. על סמך הממצאים הראשוניים שלהם, הם פותחים כעת במחקר בינלאומי גדול בכדי להבין את ההשפעות הנוירולוגיות ארוכות הטווח של מחלה חדשה יחסית זו.

    איך הם הגיעו למסקנה המדאיגה הזו?

    במאמר נבדקו הראיות כיצד COVID-19 משפיע על המוח, כמו גם נתונים של למעלה מ-100 שנה על זיהומים נגיפיים אחרים, כולל SARS, MERS והשפעת ספרדית. "מאז מגפת השפעת של 1918, רבות מהמחלות דמויות השפעת נקשרו להפרעות מוחיות", אמר גבריאל ארווסקין, המחבר הראשי ופרופסור לנוירולוגיה במרכז למדעי הבריאות באוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו. "ההיסטוריה הרפואית הפחות מוכרת של נגיפים אלה במאה האחרונה מצביעה על קשר חזק למחלות מוח הפוגעות בזיכרון ובהתנהגות", הוסיפה מריה קרילו, מחברת שותפה במחקר וקצינת המדע הראשית של איגוד אלצהיימר.

    העולם אמנם מכיר את COVID-19 רק שנה, כך שישנן עדויות מועטות לטווח הארוך, אך יש סיבה טובה להאמין שגם הנגיף הזה עלול להשפיע על הזיכרון. ידוע כי SARS-CoV-2 נכנס לתאים באמצעות קולטנים המכונים ACE2, שנמצאים בריכוז הגבוה ביותר בנורת הריח, מבנה המוח המעורב בחוש הריח, מה שאולי מסביר את אובדן הריח הנפוץ. המבנה הזה קשור קשר הדוק גם להיפוקמפוס, מבנה מוחי המעורב בזיכרון לטווח הקצר.

    סריקות MRI של מוחה של צעירה מאיטליה שמראות כיצד נגיף הקורונה שינה את מבנה המוח שלה וגרם לאובדן חוש הריח (צילום: אתר רשמי, JAMA Neurology)

    "עקבות הנגיף, כאשר הוא פולש למוח, מובילות כמעט היישר להיפוקמפוס", הסביר ד"ר ארווסקין. "זה כנראה אחד ממקורות הליקוי הקוגניטיבי שנצפה בחולי COVID-19. אנו חושדים שזה יכול להיות גם חלק מהסיבה לכך שתהיה ירידה קוגניטיבית מואצת לאורך זמן אצל אנשים פגיעים יותר".

    בעוד שקביעות אלה הן עדיין בעיקר הנחות - מבוססות, אבל הנחות - מדענים ורופאים רבים מצפים לזינוק במקרי דמנציה הקשורה לקורונה ונזק מוחי בשנים ובעשורים הקרובים. יש לקוות, אומרים החוקרים, כי המחקר החדש הקרוב הזה יעזור להאיר את הדרך העומדת לפנינו.

    גם בדידות מזיקה למוח שלכם

    בזמן שהחוקרים הללו התייחסו להשפעות הנגיף על מערכת העצבים, חוקרים אחרים מודאגים מההשפעות החברתיות של מגיפת הקורונה על המוח שלנו. "חברתיות חיונית מאוד לשמירה על תפקוד תקין של המוח", אומרת פרופ' אילנה גוזס, מומחית לחקר המוח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, "לא פחות חשובה היא שמירה על שגרה של שמיעת הרצאות והרחבת הידע, שיגרה שאינה מתנהלת כיום. אין ספק שהבדידות בשל הקורונה עלולה לגרום לעצב ולעיתים לדיכאון, מאחר ואנשים מבוגרים מחפשים אופק, שאינו בנמצא כל כך בימים אלו, במיוחד בימי סגר כשאתה סגור בדלת אמותיך".

    לדבריה, "הבעיה כיום היא שמצד אחד אנחנו דואגים לבריאותם של המבוגרים מפני הקורונה, אבל מהצד האחר, אנו פוגעים להם בחברתיות ובשמחת החיים. בשורה התחתונה, הבדידות היא בעייתית ועלולה לגרום להתנוונות. מאוד חשוב חשוב שהמבוגרים יתחסנו כדי שיוכלו לחזור לחיים תקינים ברגע שיתאפשר ובכך, עשויה להימנע ההדרדרות לדמנציה ולתופעות שליליות נוספות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully