דיווחים ברחבי העולם: חלק ממחלימי קורונה מפתחים פסיכוזה

יכול להיות שכבר שבעתם מכתבות שמבשרות על עוד תסמין או תופעת לוואי שקשורים בקורונה, אבל לאחרונה מצטברות עדויות של רופאים ברחבי העולם על השפעה מטרידה ומפחידה ביותר שגורמת לחלק קטן מחולי Covid-19 להיכנס למצבים פסיכוטיים.

מדובר עדיין על מספרים נמוכים, אך בכולם מציינים הרופאים שמדובר באנשים ללא רקע של מחלות נפשיות קודמות ואפילו ללא היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, שפתאום ביום אחד מפתחים תסמינים פסיכוטיים קשים, שבועות לאחר שנדבקו בנגיף הקורונה, לרוב לאחר שתסמיני המחלה עצמה כבר חלפו ואינם.

אחת מהן היא אישה בת 42, אם לארבעה ילדים צעירים שעובדת כפיזיותרפיסטית מאזור ניו יורק. לא היתה לה שום היסטוריה של הפרעות נפשיות, גם לא במשפחה, אבל יום אחד היא מצאה את עצמה יושבת ומתייפחת ליד שולחן בחדר שקירותיו צבועים בז' בבית החולים הפסיכיאטרי סאות' אוקס בלונג איילנד. היא הגיעה לשם לאחר שסבלה מחזיונות חוזרים שבהם ראתה את ילדיה - בני שנתיים עד 10 - מתים בדרכים מזוויעות ומחרידות, לרוב בידיה שלה, ולאחר שהיא עצמה חוותה מחשבות על רציחתם.

"זה היה כאילו היא רואה את זה בסרט, כמו 'להרוג את ביל' או משהו כזה", מתאר ד"ר היסאם גואלי שטיפל בה בביה"ח הפסיכיאטרי בריאיון לאתר הניו יורק טיימס. האישה עצמה סירבה להתראיין, אך היא התירה לד"ר גואלי לספר את פרטי המקרה שלה. המטופלת תיארה בפניו כיצד ראתה בדמיונה את אחד מילדיה נדרס על ידי משאית, וכיצד ראשו של ילד אחר נערף.

"זאת סיטואציה מחרידה. יושבת לפני אישה מוכשרת ובעלת הישגים ואומרת לי: 'אני אוהבת את הילדים שלי ואני לא יודעת למה אני מרגישה ככה, שאני רוצה לערוף להם את הראש'", סיפר ד"ר גואלי. הפרט היחיד בהיסטוריה הרפואית של אותה מטופלת היה העובדה שהיא נדבקה בקורונה באביב. היא חוותה תסמינים קלים בלבד של המחלה, אבל כמה חודשים לאחר מכן הופיע לראשונה הקול בראשה שאמר לה בהתחלה להרוג את עצמה ומאוחר יותר החל להורות לה להרוג את ילדיה.

המחלקה שבה עובד ד"ר גואלי היא מחלקה סגורה שמציעה כעת טיפול ייעודי לחולי קורונה. בתחילה הוא היה סקפטי בהתחלה לגבי הקשר של covid-19 למצבה של המטופלת שלו: "אמרתי לעצמי אולי זה קשור ל-covid ואולי לא. אבל אז הגיע מקרה שני, ושלישי, ורביעי... ואמרנו 'אוקיי, יש פה משהו'".

ואמנם, רופאים מדווחים על מקרים בעלי מאפיינים דומים במקומות שונים בארה"ב ובעולם - מספר מצומצם של חולי קורונה, שמעולם לא חוו סימפטומים פסיכיאטריים בעבר, ומפתחים כעת תסמינים פסיכוטיים חמורים, שבועות לאחר שנדבקו.

מקרים נוספים שפורסמו במאמרים רפואיים ובראיונות הם למשל של אישה בת 36 מצפון קרוליינה שסבלה מפראנויות קשות והאמינה שמישהו עומד לחטוף את שלושת ילדיה, עד כדי כך שהיא ניסתה להבריח אותם דרך חלון של מסעדת מזון מהיר כדי להציל אותם מה"חוטפים". פועל בניין בן 30 מניו יורק שחשב שבן דודו רוצה לרצוח אותו, אז כדי להגן על עצמו הוא ניסה לחנוק אותו בזמן שהוא ישן במיטתו. גם בבריטניה תועד מקרה של אישה בת 55 שסבלה מהזיות שבהן ראתה קופים ואריות בחדרה, וכן סברה שאחד מבני משפחתה הוחלף על ידי מתחזה.

לצד המקרים הפרטניים הללו, התפרסם גם מחקר בריטי שעסק בסיבוכים נוירולוגיים ופסיכיאטריים של חולי קורונה וכלל 153 מטופלים שאושפזו בבתי חולים עם covid-19. שם נמצא כי 10 מהם פיתחו תסמינים פסיכוטיים שלא היו להם קודם לכן. מחקר אחר זיהה 10 חולים עם תסמינים דומים בספרד וישנם דיווחים נוספים גם מהרשתות החברתיות ומקבוצות סגורות שבהן אנשי רפואה מתייעצים על מקרי קורונה.

"הניחוש שלי הוא שבכל מקום שבו יש קורונה יש גם את המקרים האלה", אמר ד"ר קולין סמית' רופא מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בדורהאם והיה מעורב בטיפול באישה מצפון קרוליינה שסבלה מהתקף פסיכוטי.

מומחים סבורים שהתסמינים החריגים הללו יופיעו רק אצל אחוז קטן מהחולים בקורונה, אך המקרים הללו הם עוד דוגמה לכך שמהלך המחלה של covid-19 עשוי להשפיע על הבריאות הנפשית ועל תפקוד המוח. ההשערה שגיבשו עד כה היא שההשפעות של המחלה על המוח הן תוצאה של התגובה החיסונית של הגוף, העלייה בדלקתיות או הפגיעה בכלי הדם, שכולן חלק ממהלך המחלה שנגרמת על ידי נגיף הקורונה.

"חלק מהרעלנים שמופרשים במסגרת ההפעלה של המערכת החיסונית עלולים לחדור את מחסום הדם-מוח ולייצר נזק כזה", הסבירה ד"ר וילמה גבאי, מנהלת שותפה של מכון המחקר הפסיכיאטרי מונטיפיורי-איינשטיין ברובע הברונקס בניו יורק. סריקות מוח, דגימות של נוזלי שדרה ובדיקות אחרות שנערכו לחולים פסיכוטיים לא העלו כל הוכחה לזיהום מוחי, אמרה ד"ר גבאי - שבבית החולים שלה טופלו שני חולים עם תסמינים פסיכוטיים. אחד מהם היה גבר בן 49 ששמע קולות שגרמו לו להאמין שהוא השטן, ואישה בת 34 שהחלה להסתובב עם סכין, להתפשט בפני זרים ו"לחטא" את האוכל שלה בעזרת נוזל לחיטוי ידיים.

רוב החולים הללו לא פיתחו תסמינים פיזיים קשים בעת שהיו חולים ב-covid-19, אבל חלקם, כמו למשל המטופלים שהגיעו למחלקה של ד"ר גואלי בלונג איילנד, חוו תסמינים נוירולוגיים קלים בזמן המחלה, כמו נימול בידיים, ורטיגו, כאבי ראש ופגיעה בחוש הריח. ואז, בטווח של שבועיים-כמה חודשים לאחר מכן, לדברי ד"ר גואלי, "הם פיתחו פסיכוזה עמוקה, שהיא גם מסוכנת מאוד וגם מפחידה מאוד עבור כל מי שבסביבתם".

מה שעוד מעניין במקרים הללו, הוא שרוב המטופלים שחוו את ההתקפים הפסיכוטיים היו בשנות ה-30,40 ו-50 לחייהם. "מאוד נדיר לפתח פסיכוזה כזאת בטווח הגילאים הזה", אמר ד"ר גואלי והסביר כי תסמינים אלה אופייניים יותר לסכיזופרניה, שמופיעה בגילאים צעירים יותר, או לדמנציה של גיל מבוגר יותר. מה גם שחלק מהמטופלים במקרים המתועדים - כמו המטופלת בת ה-42 של ד"ר גואלי שאישפזה את עצמה בביה"ח הפסיכיאטרי - הבינו שמשהו לא בסדר קורה להם, ואילו בדרך כלל "חולים פסיכוטיים לא מודעים לכך שהם איבדו קשר עם המציאות", הוא אומר.

חלק מהמטופלים שפיתחו פסיכוזה בעקבות קורונה נזקקו לאישפוז ממושך של מספר שבועות שבהם הרופאים ניסו שילובים שונים של תרופות פסיכיאטריות, עד שמצאו אחד שעבד. משך הפסיכוזה ותגובת המטופלים לטיפול השתנו מאוד ממקרה למקרה. האישה בת ה-55 בבריטניה התאוששה לאחר 40 יום ושוחררה לביתה, כך דווח בכתב עת רפואי. הגבר בן ה-49 שטופל במרכז הפסיכיאטרי מונטיפיורי בניו יורק שוחרר לביתו לאחר מספר שבועות, אך המשיך לסבול מבעיות פסיכיאטריות ואושפז שוב - כך סיפרה ד"ר גבאי לניו יורק טיימס. האישה הצעירה מצפון קרוליינה שחששה שיחטפו את ילדיה טופלה בתרופה האנטי-פסיכוטית ריספרידון ושוחררה לביתה לאחר שבוע.

מצבה של האם ל-4 שתכננה לפגוע בילדיה המאושפזת במחלקה של ד"ר גואלי, עם זאת, הוסיף להיות קשה. "בכל יום המצב שלה התדרדר עוד. ניסינו משהו כמו 8 סוגים שונים של תרופות (נוגדי דיכאון, אנטי-פסיכוטיות וליתיום). היא היתה כל כך חולה ששקלנו בשלב מסויים להתחיל לה טיפול בנזעי חשמל, פשוט כי שום דבר אחר לא עבד", מספר ד"ר גואלי. אחרי השבוע השני לאישפוז היא כבר לא זכרה איך נראה הילד בן השנתיים שלה. שיחות הטלפון שלה עם משפחתה היו קורעות לב, מספר ד"ר גואלי: "אפשר היה לשמוע ברקע את אחד הילדים שואל 'מתי אמא באה הביתה?'. זה גרם לה בושה גדולה משום שהיא חשבה לעצמה 'אני לא מסוגלת להיות ליד הילדים שלי, והנה הם אוהבים אותי ומתגעגעים אלי'".

בסופו של דבר טיפול בריספרידון הוכיח את עצמו כיעיל גם במקרה שלה, ולאחר 4 שבועות היא שבה למשפחתה במצב שאותו ד"ר גואלי הגדיר "95% מושלם". "אנחנו לא יודעים מה המהלך הטבעי של המחלה הזאת - האם זה יעבור מתישהו? האם אפשר להחלים מזה לגמרי? כמה זמן זה לוקח בממוצע? והאם בעקבות זה המטופלים הללו הופכים מועדים יותר לבעיות פסיכיאטריות אחרות בעתיד? יש כל כך הרבה שאלות ללא מענה", סיכם ד"ר גואלי.