עד כמה הזן החדש של הקורונה מסכן אותנו?

גרסה חדשה של נגיף הקורונה מתפשטת בבריטניה ומאיימת להגיע גם אלינו. וירולוג מומחה מסביר למה זה קרה, האם אנחנו צפוים לראות עוד מוטציות כאלה ואיך אפשר להתגונן מהזן החדש

20/12/2020
בווידאו: ג'ונסון מכריז על הגבלות חדשות בשל גילוי זן חדש של קורונה (צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק)

בבריטניה גילו בשבוע האחרון מוטציות חדשות בנגיף הקורונה, ובימים האחרונים נראה כי כל העולם מודאג רק מזה. בסוף השבוע הודיע ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון כי בעקבות הזן החדש הוא החליט להטיל מגבלות נוספות נגד נגיף הקורונה. הסיבה לכך היא שמספר המקרים באנגליה זינק בשבועיים האחרונים בעקבות הזן החדש של הנגיף, שלדברי מדענים עלול להיות מדבק יותר בכ-70 אחוזים.

עוד בוואלה!

כל מה שאתם חייבים לדעת על חיסוני הקורונה: מדריך מיוחד

לכתבה המלאה

ברחבי העולם, גם כאן בישראל, עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בבריטניה. "אנו בקשר הדוק עם בריטניה בנושא הגרסה החדשה של נגיף ה-COVID19", נמסר היום מארגון הבריאות העולמי, "הם ימשיכו לשתף מידע, תוצאות ניתוחי מקרה ומחקרים מתמשכים בנושא, ואנו נעדכן את המדינות החברות בארגון ואת הציבור ככל שנלמד יותר על מאפייני גרסת הנגיף הזו וכל השלכותיה".

כמו בכל התפתחות אחרת שקשורה במגיפת הקורונה, גם כאן רב הנסתר על הגלוי, וחוקרים ברחבי העולם מנסים להבין את משמעות הגרסה החדשה וההשפעה שלה על החיים שלנו. "מה שידוע לנו כרגע זה שמדובר בזן שיש לו אוסף של מוטציות, ולא מוטציה אחת", הסביר לוואלה! בריאות פרופסור תומר הרץ, וירולוג מהפקולטה למדעי הבריאות וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "עדיין לא יודעים מתוך כל המוטציות האלה, לאילו יש חשיבות ולאילו אין חשיבות, זה ממש לא ברור, וכרגע בחקירה".

הסיבה שהזן החדש הזה מעורר כל כך הרבה דאגה בעולם היא קצת ההתפשטות שלו. "בדרום מזרח אנגליה יש ממש השתלטות - רוב הזנים שמבודדים מאנשים נושאים את המוטציות האלה, ונראה שיש עליה מאוד מאוד דרמטית בקצב ההדבקה, אז החיבור של שני הדברים האלה מוביל את החוקרים לחשוב, עדיין בלי הוכחה ברורה, שהנגיף הרבה יותר מדבק - ב-70 אחוזים יותר" מסביר פרופ' הרץ.

אם נמשיך ככה, הזן החדש יגיע גם אלינו. עומס בנתב"ג לפני שבוע(צילום: ראובן קסטרו)

למרות העלייה בקצב ההדבקה, חשוב להדגיש כי לא נרשמה נכון להיום עליה בתחלואה. "אין סיבה כרגע להניח שהעלייה הזו בהדבקה גם מובילה בהכרח גם למחלה חמורה יותר", מסביר הרץ, "אנחנו בעיקר יודעים שיש יותר מקרי הדבקה". העלייה הזו בקצב ההדבקה מדאיגה כאמור את רשויות הבריאות בכל העולם. "אני מאוד מקווה שהזן הזה לא יגיע אלינו", אומר פרופ' הרץ, "אבל אם הוא כזה מדבק, ואנשים ימשיכו לטוס מבלי להיכנס לבידוד, אם זה לא ישתנה, זה יגדיל את מאוד את הסיכון שהנגיף הזה יתפשט במהרה בהרבה מדינות בעולם, גם בישראל".

איך מתמודדים עם הזן החדש?

במילה אחת - מתחסנים. פרופ' הרץ מדגיש כי החיסון נגד קורונה רלוונטי גם לגרסה החדשה והמדאיגה של הנגיף. "החיסון רלוונטי גם לזן הזה, אין שום עדות לכך שהמוטציות האלה הן כאלה שיחמקו מהתגובות שהחיסון מעורר, ולכן זה רק מדגיש עוד יותר עד כמה חשוב להתחסן", הוא אומר, "אני מעודד את כל מי שצריך להתחסן ויכול להתחסן לעשות את זה, ויפה שעה אחת קודם".

הרבה אנשים חוששים כי החיסון נגד קורונה לא יהיה אפקטיבי עבור חיסון שעבר מוטציות, אבל לדברי פרופ' הרץ כרגע אין שום סיבה להניח שהחיסון לא יהיה יעיל נגד הגרסה הבריטית. "חיסון באופן עקרוני מעורר את מערכת החיסון, הוא בעצם מייצר מטרות עבור מערכת החיסון לייצר כנגדם הגנה, שמתבטאת בשני קווי הגנה של מערכת החיסון הלומדת שלנו: נוגדנים ותאים לבנים (תאי T). שתי הזרועות האלה של מערכת החיסון הלומדת מתעוררות לחיים ומייצרות זיכרון חיסוני אחרי שמקבלים חיסון - בין אם זה חיסון mRNA או חיסון אחר. החיסון משתמש ברצף שלם של הנגיף, שכולל את כל החלבון של המעטפת שלו, ואז גם אם יש שינוי כזה או אחר בנגיף, זה לא מבטל בצורה משמעותית את ההשפעה של החיסון", הוא מסביר.

למה נגיפים משתנים?

יש נגיפים שמשתנים משום שהם מנסים לחמוק ממערכת החיסון, אולם זה ככל הנראה לא המצב כרגע. "אין שום עדות לזה שהמוטציה בנגיף הקורונה קשורה לניסיון לחמוק מתגובה חיסונית", מסביר פרופ' הרץ, "אמנם נגיפים הרבה פעמים מוצאים לעצמם זנים שמצליחים לחמוק ממערכת החיסון, אבל כדי שזה יקרה צריך שמערכת החיסון תזהה אותם, ובמקרה של הקורונה - מגיפה חדשה שלא הייתה ידועה קודם - למרבית האנשים אין הגנה כלפיו, אז כרגע אין שום סיבה להניח שהמוטציה קשורה לתגובה חיסונית".

סתם טעות בשכפול. נגיף הקורונה(צילום: Giphy, KAUST; Ivan Viola)

פרופ' הרץ מוסיף כי בעתיד, כאשר רוב האוכלוסייה תתחסן, יכול בהחלט להיות מצב שייווצרו זנים חדשים שידרשו חיסון חדש, כמו למשל במקרה של שפעת. "אבל אנחנו עוד רחוקים מאוד משם", הוא אומר", כרגע אנחנו עוד בשלב שחיסון יכול להוביל אותנו מחיים של סגרים ומגבלות למציאות של חיים נורמטיביים, אז האלטרנטיבה ברורה בהקשר הזה".

אז אם הנגיף לא השתנה בגלל התגובה החיסונית, מה גרם לו להשתנות? ובכן, ככל הנראה מדובר בטעות מקרית לחלוטין. "בדרך כלל מדובר בתוצאה של שגיאה אקראית בשכפול. הנגיף כל הזמן משכפל את עצמו, ויש לו מנגנון שיכפול שנוטה לשגיאות. רוב הטעויות בשכפול הן לא ברות קיימא, הוא מייצר איזה זן חדש שפשוט לא יכול להתקיים. אבל לפעמים, בצורה מקרית, הוא יוצר זן שכן יכול להתקיים, ואם לזן הזה יש איזה יתרון - כמו במקרה הזה שהוא מדבק יותר - אז הוא מתפשט מהסיבה הפשוטה שהוא יותר כשיר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully