החשש מחיסון הקורונה ברור, אבל זו הסיבה שצריך להתחסן

האישור המהיר באופן חסר תקדים של חיסוני הקורונה גורם לרבים לפקפק באמינותם. פרופ' נדב דוידוביץ' עקב אחרי תהליך האישור וכל הנתונים שפורסמו - ויש לו כמה מסקנות שעשיות להרגיע אתכם

פרופ' נדב דוידוביץ'
13/12/2020
בווידאו: פרופ' אש קורא לכולם להתחסן (עריכה: טל רזניק)

אני כותב שורות אלו לאחר ההצבעה ההיסטורית של ועדת החיסונים של ה-FDA לאשר את החיסון כנגד נגיף הקורונה של חברת פייזר. בשבוע הבא ייערך שימוע דומה לחיסון של חברת מודרנה, גם הוא בטכנולוגיה דומה של mRNA, וסביר להניח שגם הוא יאושר.

זה ללא ספק חסר תקדים שלאחר פחות משנה מאז שהחלה ההתפרצות המגיפה שמכה בכל העולם, יהיו בידינו חיסונים בטוחים ויעילים. בעיני אף חסר תקדים התהליך השקוף של השימוע שנערך, תהליך שצריך ללמוד ממנו בכל העולם וגם בישראל. הדיון כלל שאלות לא פשוטות, לגבי התוויות נגד, תופעות לוואי שונות ובעיקר כיצד צריך להמשיך ולעקוב אחרי תוכניות החיסון שיחלו במדינות רבות, וכיצד בהמשך ניתן יהיה לאשר את החיסון לא רק באישור למצב חירום אלא באישור קבוע.

עוד בוואלה!

הנתון שמגלה עד כמה החיסון של פייזר יעיל

לכתבה המלאה

אף חיסון, או כל טכנולוגיה רפואית, אינם חפים מהאפשרות של תופעות לוואי, אך השאלה היא מה היחס שבין הסיכון לחלות במחלה, על כל ההשלכות שהולכות ומתבררות בקרב מחלימים, כולל צעירים שלאו דווקא חלו קשה, לעומת הסיכונים שבחיסון. התשובה נכון לעכשיו היא שללא ספק הכף נוטה באופן ברור לטובת החיסון.

אני עצמי בוודאי רוצה להתחסן וכך אמליץ לבני משפחתי ולחברי. אני יכול להבין את החששות מפני חיסון חדש, אך מצד שני לאור סקירת כל המידע המדעי, כולל המאמר שהתפרסם רשמית בשבוע שעבר בכתב העת המכובד New England Journal of Medicine, ברור לי שיתרונות החיסון עולים באופן ניכר על חסרונותיו.

עדיין ישנן שאלות רבות: האם החיסון יוכל בהמשך להינתן גם לילדים, לנשים בהיריון, מה המשמעות של מתן חיסון לאנשים שסבלו מאלרגיות חמורות בעבר, ובעיקר השאלה החשובה ביותר - האם מעבר להגנה מפני מחלה, החיסון גם יביא לכך שאדם מחוסן לא ידביק אחרים, היות ואנו לא רוצים רק להגן על המחוסן הבודד אלא גם להגיע למה שמכונה "חסינות עדר".

עכשיו סוף סוף אפשר באמת לדבר על חסינות עדר

בשל המגיפה המתמשכת, מדינות עסקו ועוסקות בדיונים אסטרטגיים כיצד להגיע לחיים בצד נגיף הקורונה, או מה שמכונה לעיתים "הנורמלי החדש". כתוצאה מכך, כבר תקופה עולה לדיון ציבורי מושג ותיק מעולם האפידמיולוגיה של "חסינות עדר". המונח הזה מתאר מצב שבו לאחר שהרבה אנשים נדבקו בנגיף, האוכלוסייה תפתח חסינות של עדר, ותבטל או תפחית באופן משמעותי את ההעברה ברמת הקהילה.

עד להגעת החיסונים כנגד קורונה, טיעון חסינות העדר הושמע בעיקר על ידי מתנגדי קורונה, שהעבירו ביקורת על הסגרים והאמצעים השונים שנועדו להפחית את התחלואה באמצעים שאינם תרופתיים, כגון בידודים, מסיכות ומניעת התקהלויות. עם כל היתרונות שבאמצעים אלו בהפחתת התחלואה והתמותה מנגיף הקורונה, הם ללא ספק פוגעים בזכויות שונות ויש להם גם השפעה שלילית על היבטים בריאותיים שונים, ובוודאי על היבטים חברתיים וכלכליים. היבטים אלו הביאו גורמים שונים לטעון כי למעשה עדיף ל"שחרר" את הצעירים המעוניינים להידבק, היות ולשיטתם מדובר במחלה עם התבטאות קלה בקרב אנשים צעירים, ולשמור על האוכלוסיות בסיכון גבוה, בדגש על הזקנים ואנשים עם מחלות כרוניות.

חסינות עדר לא יעילה, וגם לא מוסרית. הפגנה של מתנגדי הגבלות הקורונה יחד עם הימין הקיצוני בברלין(צילום: רויטרס)

כעת נסתם הגולל על טיעון "חסינות העדר" הטבעי - גם לפני הגעת החיסון מדובר היה בשיטה מסוכנת, שכן גם בקרב אנשים צעירים המחלה יכולה להיות קשה, ולגרום לתופעות ארוכות טווח. בנוסף, מדובר בשיטה לא מבוססת מדעית שכן במקומות רבים שספגו תחלואה רבה, ואף נמצאו בסקרים נוגדנים בקרב למעלה מ-40 אחוזים מהנבדקים, עדיין המגיפה המשיכה להכות. ההגעה לחסינות עדר באופן טבעי היא גם לא מוסרית שכן היא פוגעת בסופו של דבר יותר באנשים ממעמד כלכלי חברתי נמוך יותר. בתצפיות שונות נראה שהגנה על האוכלוסייה בסיכון במקרים אלו אינה משימה פשוטה, ובדרך כלל בסופו של דבר מאבדים שליטה על התחלואה והיא פוגעת גם באוכלוסיות בסיכון.

עתה עם הגעת החיסון אנו נמצאים בעידן אחר, ההגעה ל"חסינות עדר" אפשרית - אבל בצורה מבוקרת. עדיין אנו צריכים להיות זהירים. מומלץ בחום למדינות השונות שמתחילות במבצע החיסון לזכור שהחיסון לא ישפיע באופן מלא על עונת החורף הזו, שכן מבצעי החיסון מתארגנים רק כעת, ונדרשות שתי מנות חיסון בהפרש של שלושה שבועות, אז ההגעה לחסינות עדר תיקח זמן.

מחסינות עדר לחסינות קהילתית

אנו צריכים להחזיק מעמד בחורף הזה עם אסטרטגיות שנקטנו עד עתה של ריחוק פיזי, שימוש במסיכות, היגיינה ובעיקר מניעת התקהלויות. בנוסף החיסונים שיכנסו במהירות לשימוש ויהפכו את חסינות העדר למציאות, לא יתנו מענה לשחיקה העצומה שנוכחנו בה של מערכת הבריאות הציבורית על כל חלקיה ובעיקר במערכת בריאות הציבור. החיסונים גם צריכים להיות נגישים באופן שוויוני במדינות השונות, ובוודאי באזור שלנו, וגם לשכננו כולל ברשות הפלסטינית - הדבר נכון גם מוסרית וגם כהגנה והגעה לחסינות עדר ברמה כוללת.

ולבסוף יתכן וכדאי להחליף את המונח "חסינות עדר" שמקורו בעולם הווטרינרי, והינו בעל הקשרים תועלתניים של שמירת העדר שימשיך להיות בריא ולהניב חלב, בשר או כל תועלת אחרת. כאשר מדובר בבני אדם, על אוכלוסיות המורכבות מקהילות שונות, נעבור למונח שארגון הבריאות העולמי גם ממליץ להשתמש בו - חסינות קהילתית, והפעם עם חיסון מאושר.

פרופ' נדב דוידוביץ' הוא ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully