המשקה הזה יכול לעזור להילחם בנגיף הקורונה?

המזון שאנו אוכלים מכיל רכיבי תזונה מגוונים שחלקם הוכחו במחקרים לאורך השנים כבעלי סגולות מרפא עבור מחלות ובעיות בריאותיות מגוונות. מדובר בעיקר על כימיקלים בעלי פעילות נוגדת חמצון, אנטי-דלקתית ואנטי-ויראלית המכונים "רכיבים ביו-אקטיביים". מחקרים בחודשים האחרונים מתמקדים באיתור המזונות בעלי הפוטנציאל לפגוע ישירות בנגיף הקורונה, במטרה להבין כיצד נוכל להגן טוב יותר על גופנו בתקופה זו.

בחודש שעבר התפרסם במגזין המדעי Journal Frontiers in Plant Science מחקר חדש שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב ובדק אילו רכיבי תזונה עשויים להיות חשובים להגנת הגוף מפני נגיף הקורונה. המטרה של המחקר שנערך בתנאי מעבדה היתה למצוא חומרים שמקורם במזון או בצמחי מרפא המעכבים את יכולת התקיפה של הווירוס כלפי תאים אנושיים או את יכולת ההתרבות שלו. החוקרים התמקדו בניסיון להבין אילו כימיקלים יכולים לעכב את הפעילות של אנזים ספציפי או סוג של פרוטאזות שאחראים על הפעילות של נגיף הקורונה.

פרוטאז הוא קבוצה של אנזימים שתפקידם לפרק חלבונים לאבני היסוד מהן הם בנויים (חומצות האמינו) על ידי פירוק הקשרים הפפטידיים ביניהם. במחקר הנוכחי החוקרים בדקו כיצד פרוטאזות מרכזיות (Mpro) בנגיף הקורונה (SARS-CoV-2) מגיבות כאשר הן צריכות להתמודד עם כימיקלים שונים מן המזון, אשר ידועים בפעילות האנטי-דלקתיות והיכולות נוגדות החמצון שלהם.

ההתמקדות היתה בתקיפה של פרוטאזות חיוניות עבור וירוס הקורונה האחראיות על מספר תהליכים חשובים כמו שיכפול עצמי והרכבה/בניה. "אם נצליח לעכב את הפעילות של הפרוטאזות האלו, הוירוס ימות", כתבו החוקרים.

המחקר נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, החוקרים עשו שימוש בהדמיה ממוחשבת על מנת לבחון את הפוטנציאל האפשרי של 12 כימיקלים שמצויים במזון ונמצאו במחקרים קודמים כבעלי סגולות מרפא, על מנת להבין את פוטנציאל הקשירה שלהם לאתרים שונים בפרוטאזות של נגיף הקורונה.

בשלב השני, לאחר איתור הכימיקלים בעלי פוטנציאל הקשירה הגבוה ביותר, בוצע ניסוי בתנאי מעבדה של אותם כימיקלים מול הפרוטאזות של נגיף הקורונה. זאת, על מנת לבחון את האינטראקציות ביניהם בפועל ולהבין את יכולת הפגיעה שלהם בפרוטאזות.

תוצאות ההדמיה הממוחשבת הראו כי כימיקלים שמקורם בתה ירוק, 2 סוגים של ענבים (Muscadine), אבקת קקאו ושוקולד מריר היו מסוגלים להיקשר לקבוצות שונות של פרוטאזות בסבירות הגבוהה ביותר. לקבוצת הפורטאזות העיקריות Mpro יש מעין כיסים במבנה שלהן שאליהם נקשרים הכימיקלים מן המזון. כאשר הכיסים מתמלאים בכימיקלים אלו, הפרוטאזות מאבדות את יכולת התפקוד שלהן וזה יכול להוביל לעיכוב הווירוס ואף למותו.

תוצאות המעבדה הראו תוצאות דמות לאלו שנצפו בהדמיה הממוחשבת. הכימיקלים שבתה הירוק ובענבים פגעו בהצלחה מרובה בפעילות הפרוטאזות ועיכבו את תפקוד וירוס הקורונה. גם הכימיקלים שמקורם באבקת הקקאו ובשוקולד המריר הפחיתו בכ-50 אחוזים את הפעילות של הפרוטאזות האלו.

החוקרים התמקדו במיוחד בהבנת הפעילות של התה הירוק והענבים: בתה ירוק יש 5 כימיקלים שונים המסוגלים להיקשר לאתרים שונים בכיסים של הפרוטאזות, ומנטרלים את הפעילות שלהן בצורה מוחלטת. בענבים יש 3 כימיקלים שונים הנמצאים בזיג הענב (הקליפה) ובזרעים. לכן גם השפעתם על פעילות הפרוטאזות יוצרת עיכוב ופגיעה מלאה בפעילותן.

המחקר הזה מחדד זווית הסתכלות חשובה מאד על המזון שאנו אוכלים כבעל תכונות מרפא חשובות לשמירה על הבריאות והתמודדות עם נגיף הקורונה. עם זאת, חשוב לציין כי עדיין מדובר במחקר ראשוני והניסוי בוצע בתנאי מעבדה ולא בבני אדם חולים. דרושים מחקרים נוספים כדי להבין את מידת ההשפעה של רכיבי תזונה אלו באדם שנדבק בקורונה ואת יכולת ההגנה שהם מספקים. עם זאת, כבר עכשיו מומלץ להיות מודעים למזון שאנו מכניסים לגופינו ולנסות לשלב יותר מאכלים בעלי פוטנציאל הגנתי מפני וירוס הקורונה.

יעל דרור היא, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית M.Sc