מחר (חמישי) המרוץ למציאת חיסון לקורונה יעלה שלב, כשמנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) ידון בשאלה אם להעניק לחיסון של חברת פייזר אישור חירום. לפי דוח שפורסם רק אתמול, והראה יעילות גבוהה מאוד של החיסון, נראה שהתוצאה של הדיונים האלה תהיה חיובית. סביר להניח שאחרי שבארה"ב יאשרו את מתן החיסון - של פייזר ושבוע לאחר מכן את מודרנה - מדינות נוספות יחלו לחסן את האזרחים, גם כאן בישראל.
אך שרובנו מחכים בקוצר רוח לחיסון, יש לא מעט אנשים שחוששים מקבלת חיסון שאושר כל כך מהר. ניסיון העבר שלנו מלמד שהדרך הטובה ביותר להרגיע חששות היא מידע. לכן, שלחנו לפרופ' ג'וני גרשוני, מומחה בעל שם עולמי מבית הספר למחקר ביו רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס באוניברסיטת תל אביב, את כל השאלות ששלחתם לנו על חיסוני הקורונה.
לפני שנגיע לתשובות, חשוב שתכירו טוב יותר את נגיף הקורונה. לפי פרופ' גרשוני, נגיף הוא חלקיק חלבוני המכיל בתוכו חומר גנטי בצורה של DNA או RNA . הנגיף גורם למחלה על ידי כך שהוא נקשר לתאים שלנו, ומעביר לתוך התאים את החומר הגנטי שלו. החומר הגנטי הזה משתלט על התאים ומפנה את כל משאבי התא ליצירת נגיפים חדשים שיכולים לבקוע מהתא ולהדביק תאים אחרים. נגיף הקורונה מכיל חומר גנטי RNA גדול יחסית. הוא עטוף בחלבונים שאחד מהם הוא חלבון ה-SPIKE, שיוצר את "הקוצים שבכתר הקורונה". ל-SPIKE יש את היכולת להיקשר לחלבון על פני התאים שהוא מדביק, הקרוי ACE2 . כאשר SPIKE הקורונה נקשר ל-ACE2 הנגיף מעביר את ה-RNA שלו לתוך התא המודבק - ובכך הוא מבצע את ההדבקה.
אל תפספס
1. למה אנחנו בכלל צריכים להתחסן?
כאשר נדבקים בנגיף, מערכת החיסון צריכה ללמוד איך לחסל אותו. עד שהגוף שלנו ילמד איך להתמודד עם הנגיף, אנחנו חווים את המחלה. אם לא מספיקים ללמוד את השיעור החשוב הזה, אנחנו עלולים להתאשפז, ובמקרה הגרוע אף למות. תוצאת הלימוד הזה היא כפולה - אנחנו גם מסלקים את הנגיף ומבריאים, וגם מפתחים זיכרון חיסוני. כך, שאם נפגוש את הנגיף שנית, בזכות הזיכרון החיסוני אפשר יהיה להגיב באופן מיידי, עוצמתי ויעיל. חיסון הוא דרך לאפשר לגוף ללמוד את דרך ההתמודדות נגד הנגיף ולהפקיד זיכרון חיסוני מבלי לחלות. בחיסון יש נגיף או חלקי נגיף דמה המאפשרים למערכת החיסון ללמוד איך מנטרלים נגיף אלים ללא איום של מחלה, ולכן חשוב להתחסן.
2. האם החיסון אמין?
כשבודקים אמינות של חיסון בוחנים ראשית אם הוא בטוח ולא יגרום לנזק, ואחר כך כמובן האם הוא אפקטיבי בלעורר תגובה חיסונית שתגן עלינו בעתיד. לאחר מכן בודקים האם החיסון מסוגל להגן עלינו לאורך זמן. באשר לשאלת אמינות החיסונים החדשים של פייזר ומודרנה, אני בהחלט יכול לומר שהחיסונים אמינים, ואשמח להתחסן איתם ללא חשש.
על מנת שחיסון יאושר הוא מחויב לעבור בדיקה מדוקדקת של שלטונות הבריאות, והוא לא יאושר אם הוא לא יהיה בטוח ואפקטיבי, ברמה כזו שהוא יוכל למנוע תחלואה בשיעור של לפחות 50 אחוזים מהמקרים. נכון לעכשיו, כשאנחנו בוחנים את החיסונים שכולם מדברים עליהם היום, של מודרנה ופייזר, הרי שהן דיווחו על יעילות משמעותית, גבוהה מהנדרש בשיעור של למעלה מ-94 אחוזים. אי לכך, חיסונים אלו אמינים, בטוחים ויעילים.
בארה"ב אמורים השבוע לבחון ולהעניק אישור לחיסון של חברת פייזר, ובחמישי הבא, לזה של מודרנה. חשוב לי לציין שלא מדובר באישור סופי לחלוטין, אלא באישור המותאם למצב החירום עליו הכריזה ארה"ב בשל משבר הקורונה. אם יינתן האישור הראשוני, החברות עצמן מתחייבות להמשיך במבחנים הקליניים על מנת לקבל בסופו של דבר אישור חתום ומוחלט.
3. אילו רכיבים יש בחיסון?
יש שני סוגים של חיסונים: חיסוני חומרה, שפיזית מכילים את חלבוני הנגיף, בין אם באמצעות נגיף מומת, כמו בחיסוני הפוליו ובין בחלבון ספייק מנוקה, כמו בחיסון נגד צהבת מסוג בי; וחיסוני תכנה - חיסונים שאינם מכילים את חלבון הנגיף אלא את הגן שמקודד לחלבון זה.
בחיסוני החומרה שנמצאים בפיתוח נגד הקורונה נמצא החיסון של הסינים, שמפתחים בין היתר, חיסונים המכילים נגיף מומת. לעומתם, חברות Novavax ו-Sanofi מפתחות חיסונים המכילים חלבון SPIKE נגיפי מנוקה. חיסוני חומרה אלו נמצאים כיום בשלבים מתקדמים של מבחנים קליניים.
בקבוצה שמייצרת חיסוני תוכנה, כלומר חיסונים המושתתים על גנים של הנגיף, ניתן למצוא את חברות מודרנה ופייזר. חיסונים אלו מכילים את ה-RNA התואם לחלבון המעטפת (הספייק) של הנגיף והוא נמצא באריזה המכילה חלקיקי ננו לפידיים (שומניים). לצד חברות אלו, קיימים גם חיסוני תוכנה שמייצרות, בין היתר, חברות Johnson and Johnson, Astra Zeneca ו-Gamaleya. בחברות אלה, החומר הגנטי של הנגיף מוצג על ידי DNA שאף הוא מקודד לחלבון המעטפת של הנגיף. בחיסונים אלו ה-DNA ארוז בעטיפה של נגיף לא מזיק ממשפחת אדנו-וירוס.
4. האם יש תופעות מזיקות שעלולות להתפתח שנים לאחר קבלת החיסון?
יש לקוות שלא. עד כמה שידוע לנו כיום, תופעות הלוואי מכל החיסונים המוכרים לנו הן תופעות לוואי מינוריות שחולפות לרוב אחרי יום-יומיים, עם או בלי אקמול. ובכלל, תופעות הלוואי, אם תתפתחנה, יופיעו תוך ימים לאחר החיסון. היווצרות תופעות לוואי כתוצאה מחיסון כלשהוא כעבור מספר שנים היא נדירה ביותר, והיא אפשרית רק במקרה שהחיסון מכיל נגיפים חיים. כאמור, כל החיסונים לקורונה שנמצאים עכשיו בחזית הפיתוח אינם מכילים נגיפים חיים.
יתר על כן, המבחנים הקליניים שנעשו לחיסון החלו כבר במרץ-אפריל האחרון. כלומר, לפני תשעה חודשים לערך, ועד עכשיו לא נרשמו מקרים של תופעות לוואי חמורות ומדאיגות. לאור זאת, יש להניח שה-FDA שיבחן את כל התוצאות של המבחנים הקליניים יאשר שהחיסונים הללו אכן בטוחים.
5. האם החיסון יקנה הגנה לאורך שנים?
אי אפשר כרגע לדעת מה תהיה ההגנה בעוד כמה שנים. אנחנו כן יכולים לציין שהעובדה שאנשים מחלימים מהמחלה, היא עדות לכך שמערכת החיסון שלנו יודעת להתמודד יפה עם הנגיף. אנחנו מכירים חיסונים רבים שמקנים הגנה למשך שנים רבות (כמו חיסון הפוליו), ואני מקווה שגם חיסון לקורונה יקנה הגנה ארוכת טווח. נכון לעכשיו אין סיבה להניח שזה יהיה אחרת.
6. לאיזו חברת תרופות כדאי לחכות עם החיסון?
לאור זמינות חיסוני מודרנה ופייזר ולאור הנזק הרב של המגיפה הייתי ממליץ שלא לחכות - לכו להתחסן. ישנם לא מעט חיסונים שנמצאים כרגע בחזית הפיתוח והאישורים, ורובם יכולים בהחלט להיות יעילים ובטוחים מאוד, אני רק מקווה שהם יהיו זמינים בקרוב. באיזה חיסון לבחור? זה כבר עניין אישי. בכל מקרה אני ממליץ להתחסן בהזדמנות הראשונה על מנת להתמודד עם הנגיף ולהישמר מהמחלה. אני, בכל מקרה, מרגיש שקט עם החיסונים של חברות מודרנה ופייזר.
7. האם מעצם קבלת החיסון ניתן לחלות בקורונה?
לא. ממש לא. הסיבה לכך היא שהחיסונים הכוללים את ה-RNA כוללים רק גן אחד של הנגיף שמהווה 12 אחוז בלבד מהנגיף כולו.
8. מהן תופעות הלוואי שהתגלו עד כה?
כאשר אדם מקבל חיסון כלשהו, כמו טטנוס, שפעת וכו', גם קורונה, הגוף מגיב אליו. התגובה היא תגובה דלקתית. אתה מרגיש כאב קל, ישנה אדמומיות באזור שבו ניתנה זריקת החיסון ולפעמים ישנה גם נפיחות, והחיסון עלול לגרום לחום ולעייפות קלה. כל תופעות הלוואי הללו יכולות להיות מטופלות באמצעות אקמול, והן לא אמורות להימשך יותר מיום-יומיים.
9. מה תהיה תמונת קבלת החיסונים בחודשים הקרובים?
אין לי מושג. מדובר בעניין של מדיניות ולא בשאלה מתחום המדע.
10. האם החיסון לקורונה הוא חיסון עונתי כמו שפעת או שמדובר בחיסון אחד לכל החיים?
יש הבדל עקרוני ותהומי בין השפעת לבין הקורונה. מדובר בשני נגיפים שונים לחלוטין. אנחנו מכירים את השפעת ומודעים לכך שצריכים לקבל חיסון עונתי, אבל חשוב להבהיר הבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים: הצורך לעדכן את החיסון לשפעת מידי שנה הוא לא בגלל החיסון אלא בגלל הנגיף. נגיף השפעת משתנה כל הזמן, ולכן יעילות החיסון למניעת שפעת בשנה מסוימת, פחות רלוונטית לשפעת שעלולה להופיע בשנה לאחר מכן. בניגוד לשפעת, נגיף הקורונה הוא נגיף יציב לרוב. הוא דומה יותר לנגיפי הפוליו והחצבת - נגיפים יציבים שלא מחייבים עדכון חיסון מדי שנה. אי לכך, יש להניח שחיסון הקורונה שמפתחים בימים אלו יימצא יעיל נגד נגיפי הקורונה שעלולים להדביק אותנו גם בשנים הקרובות
11. האם המבחנים הקליניים בוצעו גם על ילדים?
החיסונים הקליניים בוצעו עד היום על בני אדם מגיל 12 ועד גיל 85, ולא נכללו בהם עד היום ילדים צעירים יותר וגם לא נשים בהיריון. ולכן הם לא יחוסנו בשלבים הראשונים.
12. אילו השלכות עלולות להיות מחיסון RNA, והאם הוא משפיע על ה-DNA?
חומר ה-RNA הוא חומר יציב פחות, מתכלה והוא אינו מסוגל להשפיע על ה-DNA של המחוסן. החומר אינו משתכפל, אינו מתערה בתוך הכרומוזומים שלנו ואינו מחזיק מעמד לאורך זמן. אי לכך הוא חומר בטוח ואינו מסוכן עבורנו.
13. האם החיסון אמור להינתן במנה אחת או במספר מנות?
כאשר אדם פוגש באופן טבעי את הנגיף לאחר שחלה והחלים, התגובה של מערכת החיסון אליו היא מהירה ועוצמתית בזכות הזיכרון האימונולוגי. מטרת חיסון אנשים בריאים היא לאפשר להם לפתח זיכרון אימונולוגי יעיל מבלי לעבור מחלה. כך שאם נפגוש את נגיף הקורונה אחרי קבלת חיסון, נוכל להישען על הזיכרון האימונולוגי ולהילחם נגד הנגיף באופן מיידי ועוצמתי. המטרה של מתן חיסון בשתי מנות היא לחזק ולבסס את הזיכרון האימונולוגי, כלומר, להעצים את המערכת החיסונית בגוף. לגבי חברות מודרנה ופייזר, יעילות החיסון אחרי זריקה אחת בלבד, היא פחותה, ויעילות של 95 אחוזים נרכשת ונבנית רק לאחר קבלת הזריקה השנייה. בחיסון הקרוב תינתן זריקה ראשונה אחת, וכעבור חודש תינתן זריקת הדחף השנייה. אני מקווה שבדרך זו מי שיקבל את הזריקה הראשונה, לא יירתע מלהשלים את המלאכה ולקבל את הזריקה השנייה כדי להיטיב ולהדק את החיסון.
14. איך יחלקו את החיסון - האם קודם לזקנים ולחולים והאם יהיו חיסונים גם בבתי הספר?
זמינות החיסונים תלויה מאוד ביכולת התעשייה לייצר אותם בכמויות עצומות. ככל הנראה, עם אישור החיסון וצאתו לדרך, יהיה מחסור במנות ולכן לא תהיה ברירה אלא לתעדף את מקבלי החיסונים.
להערכתי (וזו רק דעתי, משרד הבריאות צריך להכריע כאן) צריך לחסן בראש ובראשונה שתי קבוצות: נותני שירותי הבריאות, ובכלל זה רופאים, אחיות וצוותי רפואה, ואנשים שהם בסכנה מיידית, ואלו מבוגרים מעל גיל 80 לרוב. צריך לקחת כמובן בחשבון גם את אלו שחולים במחלות רקע כגון אסתמה וכדומה. לאחר שיסיימו להגן על שתי הקבוצות הפגיעות הללו, יתחילו לחסן את שאר האוכלוסייה, לא כולל, בשלב זה, ילדים מתחת לגיל 12, מאחר ואלו לא שולבו עדיין מבחנים קליניים. יש להניח שייבדקו צעירים מתחת לגיל 12 בעתיד הקרוב.
15. האם כדאי להתחסן גם בגיל מבוגר?
בוודאי.
16. האם מבוגרים בריאים שמעשנים הרבה צריכים למהר להתחסן?
ראשית, שילכו לאט יותר ושיתחסנו. ושנית, לא פחות חשוב, שיפסיקו לעשן.
17. האם החיסון נוסה גם על אנשים חולי סוכרת נעורים?
עד כמה שידוע לי, במבחנים הקליניים אכן נכללו אנשים חולי סוכרת הנעורים.
18. האם המדינה צריכה לחייב את אזרחיה להתחסן נגד הקורונה?
לעניות דעתי, לא. עם זאת, אני בהחלט חושב שהמדינה כמדינה צריכה וחייבת לשמור על הגבולות שלה ולחייב כל מי שיוצא מגבולות המדינה או חוזר אליה, להציג הוכחה שהוא חוסן נגד קורונה . בכך המדינה יכולה להגן על אזרחיה.