בשלושת השבועות האחרונים, מדי יום שני, הציגה חברת תרופות אחרת תוצאות לא פחות ממדהימות של ניסויי החיסון שהיא עורכת נגד קורונה. זה התחיל בפייזר, המשיך למודרנה והשבוע הגיע לאסטרהזניקה.
שמונה חודשים לאחר שהחלה בפיתוח חיסון ה-Covid-19 שלה, פייזר, באופן לא מפתיע, היא החברה הראשונה שהגישה בקשה רשמית לשימוש חירום מטעם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בשבוע שעבר. "משימתנו לספק חיסון בטוח ויעיל מעולם לא היתה דחופה יותר", אמר מנכ"ל החברה, אלברט בורלה. על פי ההערכות, החברה צופה לייצר מספיק חיסונים כדי לחסן 25 מיליון בני אדם עד סוף השנה. כ-12.5 מיליון מהמינונים הראשוניים יועדו לארה"ב, כאשר המחצית הנותרת תועבר לשאר העולם.
אבל רגע אחד, לפני שאתם מתחילים להרהר אם תסכימו להתחסן בשלב הראשון או לא, יש עוד כמה אתגרים שעומדים בפני העולם עד שאנשים ממש יתחילו לקבל דקירה בכתף. הנה כמה מהגדולים שבהם:
אישור FDA
ב-10 בדצמבר אמורה ועדת ייעוץ של ה-FDA לבדוק את בקשת פייזר, שכאמור כבר הגישה פניה לאישור חירום. ד"ר מונסף סלאווי, היועץ המדעי הראשי למבצע Warp Speed ("מהירות על"), תוכנית ממשל טראמפ להאצת פיתוח החיסונים במהלך המגיפה, אמר כי הוא מצפה שהאמריקנים הראשונים יקבלו חיסונים כבר ב-11 בדצמבר. מקסימום יום אחרי.
למרות ההתלהבות הגדולה, ב-FDA מקפידים לצנן את ההתלהבות. בריאיון שנתן לאתר Business Insider אמר פיטר מרקס, מנהל מרכז המחקר וההערכה הביולוגיים של מנהל המזון והתרופות האמריקני, שהם "לא ממהרים לשום מקום". הוא הוסיף שחשוב "לשקם את האמון של הציבור בחיסונים" ושהתהליך יהיה שקוף. ואכן, ב-FDA נתנו לציבור להעביר שאלות לוועדה המייעצת בשביל השקיפות וההרגשה של הציבור שהחיסון נבדק מכל הכיוונים והוא בטוח לשימוש.
"חשוב להבין שהוועדה הזאת תתכנס, אחרי שוועדה מקדימה של מומחים של ה-FDA שמונתה לעבור על כל התהליכים והתוצאות של הניסויים הקליניים כבר התקיימה - כמו בכל בקשה אחרת שנעשית לאישור תרופה או חיסון", מסבירה ד"ר דיצה לוין, מומחית לאימונולוגיה המובילה את החוק לקידום חיסונים מטעם עמותת מדעת, ומי שהייתה מדענית אורחת ב-FDA במשך שש שנים. "הוועדה שתתכנס ב-10 בדצמבר אינה כוללת אנשי FDA אבל היא כן כוללת מומחים חיצוניים, מומחים לבריאות ציבור, נציגים של החברות המייצרות את החיסון וגם אדבוקטים של הציבור ותומכי ומתנגדי חיסונים".
מה הסיכוי שההפצה של החיסון אכן תתרחש כמה ימים אחרי שהוועדה תשב? "הלו"ז לא נראה לי ריאלי. הוועדה המייעצת של ה-FDA עדיין צריכה להגיע החלטה. הם יחליטו די מהר לתת את האישור לשימוש חירום, אבל אני בספק שזה יהיה כמה ימים אחרי", אומרת ד"ר לוין.
שינוע ואחסון
החיסונים של פייזר ומודרנה מורכבים משתי מנות לאדם, ויש לשמור אותן בקירור לאורך כל שרשרת ההפצה. החיסון של פייזר במינוס 70 מעלות צלזיוס (קר יותר מחורף באנטארקטיקה) ואילו החיסון של מודרנה דורש קירור במינוס 20 מעלות צלזיוס, בערך אותה טמפרטורה כמו מקפיא רגיל.
הקירור יוצר משוכה גדולה מאוד במיוחד עבור החיסון של פייזר שתיאלץ להתמודד עם חיסרון לוגיסטי גדול בהפצת החיסון שלה, שכן חיסונים יכולים להתקלקל במידה ואינם מאוחסנים בטמפרטורה נכונה. החברה כבר הכריזה על תוכנית פיילוט להפצת החיסון בכמה מדינות בארצות הברית, והם שוקדים למצוא פתרונות לוגיסטיים למכשול.
בניגוד אליהן, החיסון של אסטרהזניקה שיעילותו נמוכה יותר משל חיסוני פייזר ומודרנה, שכל אחד מהם מנע כ-95 אחוזים מהמקרים, יש יתרון יחסי בכל הנוגע להפצה מכיוון שניתן לשמור אותו בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס, מה שיקל על ההובלה והאחסון שלו ברחבי העולם. החיסון הבריטי גם זול יותר, מה שיהפוך את הרכישה שלו במינונים גדולים לאפשרית יותר.
והנה הגענו לעניין הכסף. עלות החיסונים גבוהה מאוד והיא מגיעה עד למאות דולרים על כל חיסון במקרה של פייזר ומודרנה שניתנים בשתי מנות, ולכ-30 דולרים במקרה של אסטרהזניקה שככל הנראה תינתן במנה אחת של חיסון. אגב, אסטראזניקה התחייבה לספק מיליארד מנות של החיסון שלה למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, והתחייבו לספק 400 מיליון מנות לפני סוף 2020. הרבה יותר מעמיתותיה.
אבל עניין הכסף לא נגמר רק במחיר החיסון אלא בכל התהליך להבאתו מהמקפיא במפעלים שפזורים בארה"ב ואירופה ועד למקפיא בקופת החולים הקרובה לביתכם. כך למשל, הממשלה הפדרלית בארה"ב סיפקה עד כה רק כ-200 מיליון דולר לסוכנויות ממלכתיות ומקומיות, הרבה פחות מ-6 מיליארד הדולרים שהמרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אמר שנחוצים לקמפיין חיסוני חזק שאמור לספק חיסונים לכחצי מיליון אזרחים בשנה הקרובה. מה המצב בישראל? עד כה אנחנו יודעים שנקנו חיסונים משלושת החברות המובילות במאות מיליוני שקלים, ונעשות היערכויות לקבלתן. מתי זה יקרה והאם יהיו תקציבין לכך? נותר לקוות.
לשכנע את כולם להתחסן
עד כמה שהחדשות על ניסויי החיסונים מתקבלים בברכה בארה"ב, שאזרחיה הם ככל הנראה אלה שיתחסנו ראשונים, חלק גדול של אמריקנים עדיין נותר לא בטוח לגבי בטיחות החיסונים ולא מתכוון להתחסן כשאלה יהיו מוכנים. גורמי בריאות מעריכים כי 70 אחוזים מהאוכלוסיה יצטרכו להתחסן כדי לעצור את התפשטותו הקורונה, אבל סקר גאלופ שנערך לאחרונה מצא כי רק 58 אחוזים מהאמריקנים מוכנים להתחסן. אנשים חוששים שחיסון שפותח בצורה מהירה כל כך נעשה על ידי קיצורי דרך.
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בקרב 700 אנשים, שאל את הנסקרים אם יהיה חיסון לקורונה ויציעו להם להתחסן במחזור הראשון, האם יסכימו או יתנגדו? רוב הישראלים (52 אחוזים) העידו כי לא יהיו מוכנים להיות במחזור הראשון של מי שיחוסנו נגד הקורונה. זאת לעומת 21 אחוזים הבטוחים שיסכימו ו-19 אחוזים שחושבים שיסכימו להתחסן ראשונים (בסך הכול 40 אחוזים).
גם אם מרבית האוכלוסיה תחליט שהיא מתחסנת, מדובר בשני חיסונים בהפרש של כמה שבועות, ומומחים חוששים שכיוון שיש סיכוי שהמתחסנים ירגישו קצת לא טוב אחרי החיסון, הם לא יחזרו למנה השניה. כל העניין של החיסון הוא לגרום לתגובה חיסונית בגוף וזה יכול לפעמים לגרום לתסמינים דמויי שפעת כמו כאבי גוף, או אפילו חום וכאב ראש, ואת זה צריך להסביר לאנשים.
"אני חושבת שצריך להיות פרויקטור של הסברה", אומרת ד"ר לוין. "אומנם לא יהיה עודף של חיסונים, ואוכלוסיות כמו נשים בהיריון וילדים לא יחסונו בשלב הראשון, אבל החששות שקיימים בציבור לא מבוססים על מידע אלא על תיאוריות, ואז יכולות להיכנס קבוצות אנטי חיסונים, או קונספירציות שמערערות את הביטחון של הציבור בחיסונים".
לדבריה, הרופאים, והאחיות שנפגשים עם הציבור במרפאות צריכים להסביר למתחסנים את חשיבות ובטיחות החיסון ולענות על כל השאלות שלהם. "צריך להכין דף מסרים, לערוך השתלמויות, ולתת מידע לרופאים ולצוותים הרפואיים שישאלו את כל השאלות ושידעו לענות עליהן אחר כך", הוסיפה.
כיום נדמה כי ישנה הסכמה רחבה שהראשונים לקבל את החיסונים יהיו אנשי הרפואה, דיירי בית אבות ומטופלים במוסדות סיעודיים אחרים, שכן הנגיף התגלה כקטלני במיוחד באוכלוסיות אלה. נותר לקוות שההחלטות הפוליטיות, בהתייחס למה שקרה במשך המגפה כולה בישראל, בה היה קוד אחד של כללים לחלק מהישראלים וקוד אחר לשאר האוכלוסיות, לא יכנסו לסל השיקולים את מי מחסנים קודם.