המבחן לאיתור מחוננים: האם כדאי לתת לילדים להיבחן?

לאילו ילדים לא כדאי להיבחן? מה הבחינה בעצם אומרת על הילדים שלכם? והאם אתם צריכים לשאול אותם מה הם רוצים? כל השיקולים שיעזרו לכם להכריע בדילמה

  • מחוננים
  • הורות
  • מבחן
לאה שטרן
צריך לשאול אותם אם הם רוצים לגשת לבחינה - או להחליט עבורם? ילד מחזיק עיפרון (צילום: ShutterStock)

המבחן לאיתור תלמידים מחוננים ומצטיינים נערך על ידי משרד החינוך מדי שנה לתלמידי כיתות ב' בכל הארץ, והשנה הוא יתקיים ב-21 בדצמבר. אם אתם הורים לילדים בכיתה ב', סביר שאתם נמצאים בתקופה האחרונה בדילמה - האם לאפשר לילד או לילדה שלכם לגשת אליו?

המבחן הזה, הכרוך במדידה חיצונית ובקיטלוג הילד, מעורר חששות רבים. נתחיל בשורה התחתונה - אין כאן נכון ולא נכון. אתם, ההורים, מכירים הכי טוב את הילד/ה שלכם ויודעים כיצד להתנהל, וכמובן שיש להתחשב גם ברצונו/ה.

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

אבל לפני שאתם מחליטים, הנה כמה נקודות ששווה לקחת בחשבון בהתלבטות שלכם:

מה יוצא לילד מזה? מרבית המחוננים ילמדו במסגרת ייעודית ביום "שליפה". כלומר, יום אחד בשבוע הם ילמדו במסגרת חוץ בית ספרית ולא בכיתת האם שלהם. בחלק קטן מהרשויות ישנן כיתות מחוננים בתוך בית הספר עצמו, שבה נעשית הלמידה במשך כל השנה. אם הילדים מאותרים כמצטיינים, הם נהנים מתכנים דומים, אחת לשבוע, לאחר יום הלימודים במסגרת חוגי העשרה.

הפעילות במסגרת המחוננים משלבת ידע מותאם ליכולת, עם פעילויות חברתיות ורגשיות המותאמות לצרכים המיוחדים של המחוננים.

תלמידים מחוננים ילמדו אחת לשבוע במסגרת ייעודית מחוץ לבית הספר. תלמידים במסדרון בית ספר (צילום: ShutterStock)

מענה לצרכים ייחודיים - ילדים מחוננים רבים משתעממים בכיתה כיוון שחומר הלימודים לא מאתגר אותם. במסגרת לימודית ייעודית למחוננים ומצטיינים ניתן מענה פדגוגי שמעודד את הסקרנות, את חדוות הלמידה ואת העניין. כמו כן, למחוננים רבים מאפיינים דומים דוגמת פער בין יכולות קוגניטיביות לרגשיות, נטיה לווכחנות, חוש צדק מפותח ועוד. במסגרת ייעודית ניתן מענה מדוייק למאפיינים הללו, המתחשב גם בתכונות האופי המיוחדות של ילדים אלה ובכך יש תרומה נוספת להתפתחותו של הילד.

לא להתרגש מהבחינה - הלחץ ההורי סביב הבחינה מיותר. עבור הילד, הניגש כעת לשלב הראשון בבית הספר, הבחינה היא עוד משימה לימודית רגילה וזה המסר העובר בתוך בית הספר. ועם זאת, אם יש ילדים שנלחצים ממשימות לימודיות, יש להתייעץ עם המורה ולראות האם נכון לילד להיבחן או לא. בדרך כלל, בדילמות מסוג זה אנחנו בדרך כלל לא משתפים את הילדים, אך כאן, בהחלט נכון לשתף את הילד. לילד הרוצה להיבחן אך חושש נסייע. לילד המסרב בכל תוקף להיבחן נאמר שאנו מכבדים את דעתו, ואם בעתיד יתחרט נעזור לו להיבחן.

אל תתנו להם להרגיש בשום שלב שהם מאכזבים אתכם או לא עומדים בציפיות. אמא משוחחת עם ילדה (צילום: ShutterStock)

החשש מתיוג שלילי - חשוב לומר, רוב הילדים אינם מחוננים או מצטיינים. השאלה אם הילד יחווה את עצמו בנחיתות לאחרים תלויה אך ורק ביחס שלכם לבחינה ולתוצאותיה. אם היחס לבחינה מתנהל בשלוות נפש מצד ההורים, אם הילד יודע ומרגיש שהוא מלא יכולות וכשרונות ואין צורך במבחן חיצוני שיאשר את זה, אז קטן החשש שהילד יצא נפסד מהבחינה, המעידה על תחום אחד בלבד מבין שפע יכולותיו. חשוב שהילד לא ירגיש בשום שלב שהוא מאכזב אתכם כיוון שלא עמד בציפיות.

החשש מתיוג חיובי - גם אם הילד אותר כמחונן או מצטיין, היזהרו מתיוגו ככזה. זהו תיוג המייצר לחץ רב על כתפיו של הילד. הילד שלכם הוא אותו ילד עם ובלי ההגדרה, וכך יש להתייחס אליו. גם אם נוספה לו התגית של "מחונן", הוא עדיין יכול להיות חברותי, ספורטאי, נדיב, עצמאי וכו'. ככל שנשקף לילד יותר כוחות ויכולות, כך הביטחון העצמי שלו יהיה עשיר יותר ולא יתבסס רק על התיוג החיצוני שקיבל.

חשוב גם לזכור שהתפקיד ההורי שלנו הוא להכשיר את הילד לחיים. היום ידוע, כי יש שפע של מיומנויות "רכות" שאינן קשורות ליכולות קוגניטיביות. כך למשל ילדים יצירתיים, משתפי פעולה, אמפטיים, בעלי יכולת להתמודד עם תסכולים הם בעלי יכולות משמעותיות להצלחה בהווה ובעתיד.

ילדים מחוננים נוטים להשתעמם בכיתה, המסגרת הייעודית מספקת להם אתגרים מותאמים ליכולותיהם. תלמידים בכיתה (צילום: ShutterStock)

הילד הוא לא כרטיס ביקור של ההורים - הילד שלכם הוא אדם בזכות עצמו, נפרד מכם. לשאלה אם הוא מחונן או לא, אין שום משמעות המעידה על ההורות שלכם. ולכן, חשוב שתבחנו האם הציפייה שישתתף במבחן היא רק שלכם, או משותפת גם לילד.

החלטה הפיכה - קחו בחשבון שאיו כאן באמת דרמה. אם הילד שלכם החליט לא להיבחן השנה, בהחלט ניתן להגיש בקשה להיבחן גם בשנה הבאה. יתרה מכך, גם אם הילד אותר כמחונן אך החליט לפרוש מתכנית ההעשרה, זה אפשרי בהחלט. כלומר, אין מדובר בהחלטה בלתי ניתנת לשינוי, וידיעה זו מאפשרת לנו להתייחס לכל התהליך בפרופורציה הראויה בין אם הילד נבחן השנה ובין אם לאו.

בסופו של דבר, חשוב שנזכור דבר אחד: הילד שלנו, אהוב ללא תנאי, בעל שלל יכולות וכישורים. ככל שהילד שלנו ידע וירגיש את כל מה שאנו, ההורים, רואים בו, כך גדלים הסיכויים שיגדל להיות בטוח ומאמין בעצמו, ללא תלות בתיוג של מחונן או לא.

לאה שטרן היא מרצה ומנחת הורים, מכון אדלר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully