דקירה של חיסון היא לא עניין נעים, אבל גם לא נורא. כאב קל שעובר תוך כמה שניות בודדות - רע הכרחי ומינימלי שאנחנו מוכנים לעבור בשמחה כדי לזכות בהגנה מפני מחלות קשות ומסכנות חיים. כל זה נכון אם אתה מבוגר רציונלי. אבל עבור ילדים קטנים, זריקה יכולה להיות עניין גדול מאוד, כפי שכל הורה שאי פעם רדף אחרי ילדיו הפעוטים הנמלטים באמוק מחדר האחות בטיפת חלב, בוודאי יודע.
אבל מחקר קטן שמגיע מאוניברסיטה בקליפורניה מציע תקווה - החוקרים שם גילו שהבעת הפנים שאנחנו בוחרים לבצע בזמן החיסון עצמו יכולה מאוד להשפיע על רמת הכאב שחשים בעת מתן הזריקה. החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין ערכו ניסוי שכלל 231 משתתפים וגילו שאם מחייכים או מעווים את הפנים בעת מתן החיסון, החוויה כולה הופכת לכואבת פחות באופן משמעותי.
המחקר למעשה העמיד למבחן תיאוריה ותיקה בשם 'facial feedback hypothesis' שגורסת שגם אם תזייפו חיוך זה יכול לשפר את התחושה שלכם ואף לגרום לחוויה שלילית להיות נעימה יותר. ההסבר בבסיס התיאוריה הזאת הוא שחיוך הוא פעולה שמקושרת במוח שלנו לתחושות חיוביות או לחילופין, שהשרירים המעורבים בפעולת החיוך ממתנים את מעבר אותות הכאב דרך העצב המשולש.
החוקרים בקליפורניה יצרו ניסוי שבו בדקו את ההשפעה של סוגים שונים של חיוכים על חווית החיסון. והם גילו שחיוך אותנטי - כזה שמגיע עד העיניים, לדבריהם - יכול להפחית את שיעור הכאב הנחווה בעת מתן חיסון ב-39-40 אחוזים.
מדי שנה ניתנות בעולם 16 מיליארד זריקות וההערכות הן שכעשירית מהאוכלוסייה העולמית - כלומר 1 מכל 10 אנשים - מתמודדים עם פחד ממחטים. לכן, לדברי החוקרים, לממצאים שלהם יש משמעות עבור ציבור גדול מאוד. ואין ספק שהעיתוי הנוכחי, שבו בעולם כולו מתכוננים להשיק תכניות חיסון המוניות נגד קורונה, הוא מעניין ורלוונטי במיוחד עבור הממצאים הללו. כזכור, בבריטניה כבר התחילה תכנית החיסונים הלאומית לחסן את האוכלוסייה נגד covid-19 וארה"ב וגם אנחנו בישראל נדביק את הקצב ממש בקרוב.
עוד בוואלה!
אופן עריכת הניסוי היה כזה שהמשתתפים לא היו מודעים למטרת הניסוי האמיתית, זאת כדי להשאיר את חווית הכאב שלהם כמה שיותר אובייקטיבית. למשתתפים נאמר שהם לוקחים חלק בניסוי שעוסק במולטי-טאסקינג. הם התבקשו להחזיק במקל אכילה מעץ (צ'ופסטיק) בין שיניהם באחת מ-4 תנוחות, תוך שהחוקרים מציגים להם תמונה של אדם עושה את אותו הדבר ומבקשים מהם לחקות את הבעת פניו. בזמן שהם עשו זאת, הם גם קיבלו זריקה של תמיסת סליין (תמיסת מי מלח) בזרוע, בדומה לזריקת חיסון.
ההבעות שהמשתתפים התבקשו לחקות היו: הבעת פנים טבעית, חיוך רגיל שמפעיל את שרירי הלחיים, חיוך גדול ואותנטי - שבו גם שרירי העיניים לוקחים חלק, ותנועה רביעית שהיא מעין העווית פנים שבה גם שרירי המצח פעילים.
בזמן מתן הזריקה החוקרים ניטרו את הדופק ואת רמת מוליכות העור של המשתתפים - שניהם מדדים של סטרס. ובנוסף לכך, כל אחד מהמשתתפים מסר לחוקרים דיווח על רמת הכאב שלה ציפו לפני הזריקה ורמת הכאב שחשו בפועל וכן על מצבם הנפשי בעת מתן הזריקה.
חייכו גם עם העיניים
ממצאי החוקרים הראו שאלה שהתבקשו לחייך חיוך גדול ואותנטי ואלה שהעוו את פניהם (התנוחה הרביעית) ציפו לפחות כאב בזריקה וגם דיווחו על כאב ברמה נמוכה יותר מהמשתתפים שהתבקשו להישאר בהבעה טבעית. המשתתפים שחייכו חיוך רגיל, עם שרירי הלחיים בלבד, דיווחו גם הם על שיפור בתחושת הכאב, אם כי בשיעור מעט נמוך יותר.
המשתתפים שחייכו את החיוך הרחב שכלל את הפעלת שרירי העיניים (מכונה גם 'חיוך דושן') דיווחו על 40% פחות כאב בזמן הדקירה, והמשתתפים שהעוו את מצחם דיווחו על 39% פחות כאב. מדובר בפיחות משמעותי ברמות הכאב, לדברי החוקרים. "למיטב ידיעתנו, זהו הניסוי המחקרי הראשון שמצליח להוכיח שתגובה טבעית שכזאת לכאב יכולה לסייע לשפר את האופן הסובייקטיבי שבו מטופלים חווים כאב", כתבו החוקרים בסיכום ממצאיהם.