ההודעה שיש לא אחד, אלא שלושה חיסונים נגד נגיף הקורונה שניתן להשתמש בהם ממש בקרוב, התקבלה בתחילה בברכה, ואחר כך די בתדהמה, הודות לאחוזי ההצלחה שפרסמו החברות שנמצאות במירוץ. התוצאות של הניסויים הקליניים בשלושת החיסונים מראות כי יעילותם - כלומר כמה טוב הם מונעים מאנשים לחלות בקורונה - עומדת על בין 62 אחוזים ל-95 אחוזים. אבל האם העובדה שאף אחד מהם לא דיווח על 100 אחוזי הצלחה אמורה להיות מבוכה עבור החברות הללו?
האמת היא שאף חיסון לא מגיע למאה אחוזי הצלחה. למעשה מומחים מאמינים כי החיסונים החדשים נגד נגיף הקורונה עשויים לספק הגנה טובה יותר מאשר חיסונים רבים אחרים, שכן יעילות של 70-90 אחוזים נחשבת גבוהה מאוד. רק לשם השוואה החיסון שיש כיום לנגיף השפעת עומד על כ-60 אחוזי יעילות.
כדי לשמור על אחוזי יעילות גבוהים, שני החיסונים המובילים של פייזר ומודרנה, ניתנים בשתי מנות. הראשונה נקראת פריימינג - שלב של היכרות ראשונית של הווירוס. ואז המנה השניה גורמת לכך שמערכת החיסון תייצר תגובה מאוד ממוקדת, חזקה ובעלת יכולת להחזיק לאורך זמן (בדומה לחיסון שפעת שגם הוא ניתן בשתי מנות בפעם הראשונה שניתן לילדים).
במקרה של נגיף הקורונה, מוקדם מדי להעריך האם החיסון ימנע לחלוטין הדבקה בקורונה או רק ימנע מחלה קשה ואפילו לכמה זמן הוא יהיה יעיל, אם בכלל. או במקרה הגרוע - האם החיסון יוכל להגביר את המחלה.
מדוע אם כן חיסון לא יכול להציע הגנה מלאה?
חיסונים פועלים על ידי יצירת מעין זיכרון של המחלה, כך שבמקרה שמערכת החיסון תבוא במגע איתה שוב - היא תזהה את המחלה ותפעיל תגובה משמעותית וחזקה יותר. מה שאומר שלנגיף לא יהיה סיכוי לגרום למחלה ולתסמינים. חיסון יעיל במאה אחוזים יכול להיות המטרה, אבל במציאות אי אפשר להשיג תוצאות כאלה, ויש לכך כמה סיבות.
עוד בוואלה!
"מערכת החיסון היא מאוד וריאבלית. יש המון פקטורים מכיוון שזו מערכת סופר מורכבת", מסביר ענר אוטולנגי, דוקטרנט לאימנולוגיה בבן-גוריון וחבר עמותת מדעת, "לדוגמא, אחד הפקטורים החשובים ליצירת חסינות נקרא MHC. זה נחשב לחלבון עם הכי הרבה שונות באוכלוסייה. זה חלק בגנום שמשתנה מאוד מאדם לאדם, זו אחת הסיבות שקשה למצוא תורמי מח עצם למשל". לדבריו של אוטולנגי, מערכת החיסון מתנהגת קצת שונה אצל כל בנאדם אחר ולכן לא תמיד אנשים יגיבו לחיסון באותה צורה.
חשוב להבין כי השונות במערכת החיסון נובעת גם מאורח החיים שלנו ומהסביבה בה אנחנו חיים. אנשים שסובלים למשל מעודף משקל, היוצר דלקתיות בגוף, עלולים להיות בעלי חסינות חלשה יותר, או אנשים מבוגרים שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר, ולכן בחלק מהחיסונים שהם מקבלים יש מרכיבים שמגבירים את התגובה של המערכת החיסונית.
סיבה שניה קשורה לרצון של מדענים לשלוט בחיסון. "עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה, אנחנו רוצים לשלוט בתהליך ולעקוב אחריו, לכן אנחנו מייצרים יותר ויותר חיסונים שיש בהם פחות אנטיגנים שהם חלק מהחיידק או הווירוס או גורם זר אחר, שאליו מגיבה מערכת החיסון. כדי להגדיל את השליטה ולהקטין את תופעות הלוואי אנחנו למעשה מצמצמים את האנטיגנים", מסביר אוטולנגי. דוגמא לכך אפשר לראות בחיסון הקורונה שבו מזריקים רק את חלבון הדוקרן (spike). "יכול להיות שבגלל השוני במערכת החיסון אנשים יוכלו לייצר חסינות לחלבון אחר ולא לחלבון הספייק, מה שיפגע ביעילות החיסון אצל חלקם".
אפשר לקבל את החיסון ולא לפתח חסינות
הסיבה השלישית קשורה להתנהגות האקראית של מערכת החיסון. "זו מערכת שמבוססת על מפגשים שיש הסתברות מסוימת שהם יקרו, אבל לא תמיד הם קורים. זאת אומרת שאתה יכול לקבל את החיסון, ובמקרה לא תפתח אליו את החסינות". כדוגמא לכך הוא נותן את חיסון החצבת שהיעילות שלו עומדת במנה הראשונה על 95 אחוזים, ובמנה השנייה הם כבר עולים ל-97-99 אחוזים, ומדובר על חיסון שכשהוא עובד, הוא מעניק למחוסן חסינות לכל החיים. למה לאחוזים האחרים לא? לא ברור, אומר אוטולנגי.
כאמור, עוד מוקדם לדבר על היעילות של חיסוני הקורונה ורק אחרי שמיליונים יחוסנו נוכל לקבל תשובות לחלק מהשאלות המטרידות שעוד יש לנו בנוגע לחיסונים הללו.