עשינו לכם סדר: כל מה שקרה השבוע במירוץ למציאת חיסון לקורונה

בשבועיים האחרונים דיווחנו על ההודעות של החברות מודרנה ופייזר, שנתוניהן הראשוניים העידו על יעילות גבוהה של כ-95 אחוזים לחיסונים שלהן. פייזר אף הודיעו שהם כבר מגישים את החיסון שלהם לאישור חירום של מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA). בימים אלה עוברים אנשי המינהל על כל הנתונים שהוגשו להם ודיון עם מומחים על החיסון של פייזר נקבע ל-10 בדצמבר.

ייתכן שהחברה תפרסם ניתוחים נוספים של ממצאיה או הצהרות פומביות על יכולות הייצור וההפצה שלה, כאמצעי לדרבן ממשלות לחתום איתה על חוזים עוד לפני הדיון, בתקווה שהחיסון יאושר בהקדם. עם זאת, אין לדעת מה יהיה בדיון ואם החברה תתבקש לבצע השלמות ותיקונים. האישור רחוק מלהיות מובטח.

ביום שני פרסמה חברת אסטרהזניקה את תוצאות הביניים של החיסון שהיא מפתחת, ודיווחיה העלו לא מעט סימני שאלה. היעילות המשוקללת הסופית עמדה על 70 אחוז. אילו הנתון הזה היה מתפרסם לפני חודש בלבד, הוא היה משמח מאוד, אבל מול נתוני היעילות המרשימים של שתי קודמותיה, המספר נראה פתאום הרבה פחות מלהיב, אף שהוא גבוה בהרבה מרף המינימום שקבע ה-FDA לפני כמה חודשים.

מעבר לכך, באופן מפתיע הנתונים שהציגה אסטרהזניקה חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה את שתי מנות החיסון כמתוכנן, ושם היעילות עמדה על 62 אחוז. בקבוצה השנייה, שהייתה קטנה יותר וכללה רק 2,741 משתתפים, קיבלו המשתתפים רק חצי מנת חיסון בשלב הראשון ומינון מלא במנה השנייה. יעילות החיסון אצלם הייתה הרבה יותר גבוהה והגיעה לכ-90 אחוזים. עיון בפרוטוקול הניסוי העלה שהקבוצה הזאת לא הייתה מתוכננת, דבר שמעורר חשש שהייתה חריגה מהפרוטוקול.

מצד אחד אפשר לראות בזה מעין "תקלה מופלאה" - ממצא מוצלח שהושג בזכות טעות. מצד שני ייתכן שמפאת המדגם הקטן הממצאים לא משקפים את היעילות האמיתית של החיסון. מתוך המתנדבים בתת הקבוצה הזו שלקו בקורונה, 3 קיבלו את החיסון האמיתי ו-27 קיבלו את חיסון הביקורת. קשה לקבוע יעילות על בסיס מספרים כאלו ואסטרה-זניקה כבר הכריזה כי היא תחל בקרוב ניסוי נוסף על מנת לבחון את יעילות החיסון על בסיס תוצאה זו. אין ספק שזה עיכוב מאוד רציני בלוח הזמנים שלהם אבל אם הם רוצים להשאר במירוץ, נראה שאין להם ברירה.

יש גם נקודות אור בניסוי. האחת היא שמדובר בחיסון קל לייצור, לאחסון ולהפצה, בין השאר מפני שלא צריך לשמור אותו בהקפאה. שנית, בניגוד לשני החיסונים האחרים, שמבוססים על שיטה חדשה שלא נוסתה עד כה על בני אדם, אסטרהזניקה משתמשים בסוג חיסון שכבר אושר לשימוש ונבדק על אנשים רבים, כך שרמת אי הוודאות לגביו קטנה יותר. בנוסף, איש מהמחוסנים שבכל זאת נדבקו בקורונה לא חלה בצורה חמורה, בניגוד לקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו).

לבסוף - וזה גם יכול להסביר את הפערים בינה לבין החברות הקודמות - אסטרהזניקה ניהלה מעקב צמוד אחרי הנבדקים ועשתה להם בדיקת קורונה פעם בשבוע, כך שיכול מאוד להיות שכך היא גילתה חולים רבים שהחברות האחרות פספסו בניסויים שלהן. אם זה נכון, הרי שגם אחוזי היעילות שלהן אמורים להיות נמוכים יותר ממה שדיווחו. כך או כך, אם יאושרו חיסונים אחרים לפני שאסטרהזניקה תגיש את החיסון שלה לאישור, יכול להיות שה-FDA יקשיח עמדות ויפסול את החיסון שלה. עם זאת, מדינות רבות אחרות יקחו אותו בשמחה רבה - יש עולם שלם לחסן.

אחרי הדיווח שמסר בשבוע שעבר מכון גימאליה על יעילות של 92 אחוז לחיסון הרוסי, לאחר שהצטברו רק 20 מחוסנים שחלו בקורונה, השבוע הם פרסמו דוח מעודכן, הפעם כבר עם 39 חולים ועדיין רמת יעילות דומה. הנתון אומנם מבסס טוב יותר את מסקנות החוקרים, אבל עדיין מדובר במספר נמוך בהרבה מהמקובל. נחכה בסבלנות לנתונים מלאים יותר.

ד"ר מונצף סלאווי, המדען הראשי של מיזם Warp speed להאצת פיתוח חיסונים ותרופות בארצות הברית, הביע השבוע אופטימיות. בהנחה שיאושרו חיסונים בעתיד הקרוב ויחל מבצע חיסונים נרחב בחודשים הקרובים, תושבי ארצות הברית יוכלו להערכתו לחזור לשגרה לקראת הקיץ. נקווה שתרחיש דומה יתממש גם בישראל.

לקריאת סיכום השבועות הקודמים במירוץ המדעי למיגור הוקורונה

ד"ר ארז גרטי הוא אימנולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי