הדבר שאסור להורים לוותר עליו בחורף הזה

הירידה בהתחסנות בחיסוני השגרה היא מגמה מדאיגה המלווה אותנו בעשורים האחרונים, לצד זאת הגל הראשון של מגפת הקורונה הביא לירידה משמעותית במספר המתחסנים בחיסוני השגרה, שכן הורים רבים חששו לצאת מביתם ולחשוף את עצמם ואת ילדיהם וילדותיהם להידבקות בנגיף הקורונה.

אך המחלות שבגינן ניתנים החיסונים מסוכנות מאוד. טטנוס, פוליו, דיפתריה, לחלקנו נשמע כאילו מדובר במחלות שנעלמו מהעולם, אך האמת רחוקה מכך, ומי שאינו מחוסן כנגד מחלות אלו נמצא בסכנה אמיתית, לעיתים גם סכנת חיים. נבגי הטטנוס נמצאים באדמה בכל מקום, נגיף הפוליו מתפרץ במדינות בהן מסיבה כלשהי שיעור החיסונים יורד וכו'.

כשהורה נמנע מלחסן את ילדיו או מעדיף לדחות חיסון הוא מהמר על בריאותם. אירועים יומיומיים כגון פציעה ממסמר בגן השעשועים, או נשיכה בגן, עלולים לחשוף את הילד/ה למחלות קשות מאוד.

נכון להיום, שיעור ההתחסנות הכולל בארץ הוא טוב, אך תופעת ההתנגדות לחיסונים הולכת ומתפשטת. בעבר ההתנגדות לחיסונים הייתה נחלתן של אוכלוסיות מצומצמות, אך כיום השימוש העולה ברשתות חברתיות, גורם להדהוד נרחב של רעיונות אלו והתפשטות לאוכלוסיות שעד כה לא הביעו כל התנגדות לחיסונים.

במקרים אחרים, הירידה בהתחסנות לא נובעת מהתנגדות עקרונית לחיסונים, אלא בשל תופעה של "דחיינות", וקושי סובייקטיבי של ההורים להגיע לתחנות בריאות המשפחה. תופעה זו הינה גם תולדה של ההתדרדרות שחלה במהלך השנים בשירותי בריאות הציבור ותחנות בריאות המשפחה. אם בשנות המדינה הראשונות תחנות בריאות הציבור היו דוגמה ומופת לעולם, בעשורים האחרונים המערך קוצץ בצורה משמעותית מאוד ביחס לצורכי האוכלוסייה הגדלה, והיום הוא מתקשה לתת מענה לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה, כמו החברה החרדית, חברה ברוכת ילדים שמציגה קושי סובייקטיבי לדבוק בתוכנית החיסונים. כך, את ההתפרצות של החצבת לפני שנתיים אפשר בהחלט לייחס לא רק להתנגדות לחיסונים, אלא גם למענה הלוקה של מערך הרפואה המונעת באוכלוסייה הזו.

למתן החיסונים במועד יש חשיבות רבה מאוד. המטרה העיקרית של תוכנית החיסונים היא לבנות את החיסוניות של התינוק/ת מוקדם ככל האפשר. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהגיל הצעיר הוא פגיע מאוד במקרה של הדבקות במחלות שונות. כך, לדוגמא, כשתינוק/ת צעיר/ה נדבק/ת בצהבת נגיפית B (הפטיטיס B) סיכוייו/ה לנשאות כרונית ולסיבוכים כמו אי ספיקת כבד וסרטן כבד עולים, וכן ככל שחשיפה לחיידקים כמו המופילוס אינפלואנזה B והפנאומקוקוס מתרחשת בגיל צעיר יותר, הסיכוי לסיבוכי דלקת קרום המוח עולה והוא כולל סיכון גבוה מאוד למוות, לנכות קשה ופיגור שכלי.

מתוך השיקולים הללו ועל סמך עבודות רבות שבחנו את יעילות ובטיחות החיסונים בשלבי החיים הראשונים, נבנתה תוכנית החיסונים. ברוב החיסונים, התגובה החיסונית תהיה טובה דיה רק אחרי גיל שישה שבועות, הפטיטיס B לעומת זאת הוא חיסון יעיל כבר מגיל אפס ולכן הוא ניתן מיד לאחר הלידה. חלק מהחיסונים ניתנים בשיטה של מספר מנות בסיס, הבונות את החיסוניות, ובעקבותיהן מנת דחף בגיל שנה המקבעת את הזיכרון החיסוני לטווח הארוך. דחיית חיסונים או הימנעות מחלק מהמנות פוגעת ביעילות החיסון ומסכנת את הילד/ה.

מלבד החיסונים שבשגרה, חשוב להתחסן גם כנגד חיסונים שאינם נמצאים בשגרת החיסונים, כמו שפעת, דלקת ריאות, והחיסון נגד חיידק המנינגוקוק B - המחלות הנגרמות על ידי חיידק זה הינן נדירות יחסית, אך במקרים של הידבקות מדובר בחיידק אלים מאוד, שגורם למחלה המתקדמת במהרה, המתבטאת בדלקת קרום המוח ואלח דם העלולים לגרום למוות ונכות בשיעור גבוה, ומכאן שמדובר בחיסון חשוב מאוד. במספר מדינות, החיסון המאושר לגיל הרך (בקסרו) נכנס לחיסוני השגרה והראה יעילות גבוהה מאוד בהורדת התחלואה בגיל הרך. נכון להיום, בישראל החיסונים נגד המנינגוקוק B זמינים רק דרך ביטוחים משלימים.

המגפה הנוכחית מלמדת אותנו על הקשר ההדוק בין בריאות לכל היבט בחיינו, ויותר מכל על חשיבות רפואה מונעת. החיסונים מהווים נדבך עיקרי ברפואה: חיסוני השגרה, חיסונים לאוכלוסיות בסיכון, וחיסונים חדשים שטרם נכנסו לסל הבריאות כגון החיסון כנגד חיידק המנינגוקוק B. רגע לפני החורף, ובימים של ריחוק חברתי, דווקא חיסונים הם מהפעילויות ההכרחיות שבגינן כדאי מאוד לצאת מהבית, כי עכשיו זה פשוט לא הזמן לחלות.

הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ולמניעת זיהומים, המרכז הרפואי הלל יפה