האם צריכת המינרל הזה יכולה להגן עלינו מקורונה?

נכון לכתיבת שורות אלו, טרם נמצא טיפול יעיל או אסטרטגיה מונעת עבור מגיפת הקורונה. אמנם מגוון של תרופות וחיסונים נמצאים בבדיקה, פיתוח, שימוש ניסיוני וראשוני, אך נראה שאין מה לצפות לחיסון רב שנתי שיכסה את כלל האוכלוסייה בתקופה הקרובה. לכן, יש צורך בדרכים נוספות להתגוננות מהנגיף. נכון להיום, האפשרות לשפר באופן טבעי את החסינות המובנית - זו שתוקפת פולשים מיד או תוך שעות מחדירתם לגוף מסתמנת ככלי הכרחי לטובת בריאות הציבור בארץ ובעולם.

לאחרונה נמצא שיוד משפר את ההגנה הנגד-נגיפית (אנטיויראלית) של רירית מערכות הנשימה כחלק מהמנגנון הקיים ברוק ובדרכי הנשימה שלנו. בניסוי מעבדתי הודגם כיצד תמיסת 0.5% של יוד מנטרלת במהירות את נגיף הקורונה ויכולה למלא תפקיד משלים בצמצום ההדבקות בנגיף, מעבר לציוד המגן אישי.

את השפעת צריכת היוד בתזונה על בלוטת התריס, ההיריון והתפתחות המוח בוחנים כבר שנים ארוכות, אך מעט ידוע על הקשר שלה למערכת החיסון. לפני שנים בודדות הודגם כיצד הזנת יוד בכבשים הקטינה משמעותית את עוצמת המחלה הנגרמת מנגיף נשימתי סינציאלי (RSV) ואת הנזק לריאות. בנוסף, התגלתה הפחתה בזיהום נגיף זה בטלאים בני 3 שבועות שקיבלו תוספת יוד בתזונתם.

עם זאת, יעילות תוספת יוד לתזונה טרם הוכחה באופן חד משמעי כמונעת את התפשטות נגיף הקורונה בבני אדם. אף על פי כן, יוד כלול ברשימת המינרלים החיוניים ביותר לתזונת האדם של ארגון הבריאות העולמי וידוע שצריכה נאותה שלו בטוחה יחסית ומועילה למערכת החיסונית.

ניתן לשער כי צריכת יוד נאותה בתזונה עשויה להיות אמצעי יעיל ובטוח בהתמודדות עם מגיפת הקורונה והתפשטותה. השערה זו מקבלת חיזוק מנתונים אפידמיולוגיים המראים שמספר המתים עם קורונה נמוך ביפן (15 למיליון תושבים) לעומת הממוצע העולמי (העומד על 166 למיליון), נכון לאמצע נובמבר 2020. כל זאת, על אף העובדה שממשלת יפן נקטה במדיניות סגר "רכה" ביחס למדינות אחרות. מה גם ששיעור האוכלוסייה המבוגרת ביפן הוא מהגבוהים ביותר בעולם ושיעורי התמותה עם קורונה באוכלוסיות מבוגרות ממדינות מפותחות אחרות היו גבוהים בפער ניכר. במקביל, צריכת היוד הלאומית ביפן גבוהה ותושביה ידועים בצריכת היוד הגבוהה שלהם גם ביחס לממוצע העולמי. במילים אחרות, קיים סיכוי לא רע שהרגלי צריכת היוד של היפנים, בנוסף לסיבות אחרות, תורמים להגנה של רבים מהם מפני קורונה.

הנתונים הללו יכולים לחזק את ההערכה שיוד חיוני לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון המובנית ועשוי להיות "שובר שוויון" במאבק במגיפת הקורונה, הן בריפוי והן במניעה. התועלת שבמניעת התפשטות הקורונה על ידי תוספת יוד בטוחה לתזונה שניתנת להשגה בקלות יחסית, בין היתר עקב סיכון נמוך לתופעות לוואי וספיגה יעילה במערכת העיכול האנושית. מלבד זאת, כדאי להדגיש שרבע עד שליש מאוכלוסיית העולם מושפעת ממחסור ביוד בתזונה. גם בישראל המצב אינו מעודד - בסקר ארצי שכלל אלפי נשים הרות וילדים התגלה שגם בארץ חסר יוד בתזונה.

לאור שיעורי התמותה, העלויות הגבוהות של שירותי הבריאות וההשלכות הכלכליות העצומות של מגפת הקורונה, חשוב לבחון ברצינות את האפשרות להעניק תוספת יוד לציבור הרחב בהקדם האפשרי, בחקיקה במידת הצורך, בייחוד לאור העובדה שמדיניות זו אפשרית, פשוטה לביצוע וזולה יחסית.

כדאי לדעת שהגוף שלנו אינו יודע לייצר יוד בעצמו, ולכן אנו תלויים ביוד מהתזונה. יוד נמצא בעיקר באצות ים, מיני דגים, מלח מועשר ביוד, מוצרי חלב ניגר ממקור חי וביצים. למי שמעוניין ליטול תוסף תזונה המכיל יוד, גובשו במשרד הבריאות המלצות, בשיתוף פעולה עם כותב שורות אלו, הכוללות בין היתר, התייעצות עם תזונאי/ת רפואי/ת ברישיון משרד הבריאות. ההמלצות רלוונטיות במיוחד לחולי בלוטת התריס, נוטלי תרופות, כאלו שחווּ מחסור ביוד במשך שנים רבות או אפילו נשים הרות ומניקות בריאות, שאינן בטוחות שהן צורכות מספיק יוד. זה חשוב כי במקרים מסוימים, עודף יוד או מעבר מהיר או חד לתזונה עתירת יוד עלולים לגרום נזק לבלוטת התריס שלנו.

בקיצור, צריכה מספקת של יוד בתזונה בטוחה יחסית ומועילה למערכת החיסונית. למרות שתוספת יוד לתזונה טרם הוכחה כמונעת קורונה באופן חד משמעי, נראה שיש לה יכולת לסייע בהתמודדות עם מגפת הקורונה. בכל מקרה, כנראה שלרובינו חסר יוד בתזונה, כך שלהוסיף אותו במתינות לתפריט בטח לא יזיק. במקרה הכי גרוע הרווחנו עוד קצת בריאות.

ד"ר יניב עובדיה הוא תזונאי בלוטת התריס ומשמש כחוקר תזונה וסביבה במערך הנשים של בית החולים "ברזילי".