זה מה שאתם יכולים ללמוד על הילדים שלכם מדונלד טראמפ

ההפסד של דונלד טראמפ בבחירות האמריקניות השבוע לא מאוד שונה מהתגובה של ילד בן 10 שמפסיד במשחק. אז איך אפשר לחנך ילדים שלא יגדלו להיות טראמפ? הנה כמה דברים שחשוב לדעת

קרן ארצי
בווידאו: טראמפ אומר שמנסים לגנוב מהם את הבחירות (צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה)

הבחירות בארה"ב העסיקו את רובנו בשבוע החולף, ובצדק. מעבר להשפעה הכבירה שיש לבחירת הנשיא האמריקני ה-46 על ישראל, ובכלל על העולם, מעניין אותנו לא פחות להתבונן מקרוב על הצד המנצח והצד המפסיד, כי כולנו מכירים מקרוב את התחושות.

השבוע, עוד הרבה לפני שהתוצאות היו ברורות, אמר דונלד טראמפ, הנשיא המכהן, "קל לנצח. להפסיד זה לא קל". משפט שלרגע אחד, לצד הטענות על זיוף בסקרים, ההאשמות על הונאה בתהליך ספירת הקולות וההחלטה לשאת נאום ניצחון למרות ההובלה של ג'ן ביידן, נתן הצצה לילד שבו ולהיגיון הפרטי שגיבש טראמפ אי שם בקווינס, בשנות חייו הראשונות.

עוד בוואלה! NEWS

כל הדברים הכי מטומטמים שטראמפ אמר ועשה בקורונה

לכתבה המלאה

ממש כמו נשיא המעצמה הגדולה בעולם, גם הילדים שלנו מגבשים את ההיגיון הפרטי שלהם בעשור הראשון לחייהם. בגיל ההתבגרות הם ממקדים את סגנון החיים ויוצרים תכנית פעולה לא מודעת שתאפשר להם תנועה מיטבית עבורם בעולם. את תפיסת המציאות הייחודית והסובייקטיבית שלהם הם יוצרים בעקבות המגע עם גורמי הסביבה כשהבולטים שבהם הם ההורים, האווירה בבית (הערכים, האמונות והמנהגים), המבנה המשפחתי ודרכי החינוך שלנו. אם במהלך הדרך, לא נעשה בה שינוי מודע - תפיסת העולם מהילדות תלווה אותם לשארית הימים.

והנה, כדוגמא, גם בגיל 74, הנשיא, המולטי מיליונר, המותג, עומד על רגליו האחוריות כדי להינצל מהמצב שממנו הוא מבקש להימנע כנראה מאז שהיה ילד - להיות המפסיד, החלש, זה שגברו עליו.

התגובה של ילדים להפסדים היא תמרור אזהרה

כולנו, כמובן, מעדיפים להיות בצד המנצח. אבל בחיים כמו בחיים - אנחנו לא תמיד מקבלים את כל מה שאנחנו רוצים. ילד ש'נתקע' על הפסד טורק אחריו את הדלת כי הוא לא יכול להתמודד עם העובדה שאחותו ניצחה אותו, מוחק את פורטנייט מהמחשב כי החברה "הרגה" אותו, פותח מלחמה על בקשה יומיומית להתקלח או מגיב בהסלמה לכל החלטה שלא היה שותף לה - כנראה סובל מתחושת שייכות מעורערת ומרגיש בעל ערך ומשמעות רק כשידו על העליונה, אחרת הוא כלום, אפס, נאדה.

או שהוא הכי טוב, או שהוא כלום. טראמפ בליל הבחירות (צילום: רויטרס)

לפי התיאוריה של ד"ר נירה כפיר, לימים תהפוך כל סיטואציה שלילית כזו ל-IMPASSE - מצב בינאישי שבו נרגיש חסרי משמעות, חסרי אונים, דחויים ואפילו משותקים, דבר שינתב אותנו לבצע מעקף אסטרטגי כדי לא להגיע לאותו מבוי בלתי נסבל. IMPASE הוא בעצם בחירה אסטרטגית להימנע מלהגיע למה שנתפס כבלתי נסבל עבורנו.

בהקשר זה, לאירועים שליליים יש השפעה גדולה יותר עלינו. כאשר גם תגובת הסביבה וההורים משמעותיות, ארוכות ועקביות יותר לאירועים כאלה זה רק מגביר את האפקט על פני אירועים חיוביים כמו הצלחה, כוונה טובה ומאמץ.

בנוסף, ככל שהאווירה בבית יותר סמכותנית (בה ההורים הם בעלי השליטה ומטרתם לגדל ילד שיענה לדרישות) - הילד עלול להסיק שהעולם מתנהל על ידי בעלי הכוח ושהדבר המסוכן ביותר עבורו הוא להפסיד. הקושי של הילד שיצוץ מול ההורה או מול חלשים ממנו, בדרך כלל במהלך משחק או אינטראקציה חברתית, קורא לנו להתערבות ומזמין אותנו לעשות שינוי בהתנהלות המשפחתית.

בוחרים להשפיע

כדי לגדל ילד שלא יראה את החיים כמאבק מתמשך אלא ירגיש משמעותי ובעל ערך, וכך גם יוכל להתמודד טוב יותר עם כישלונות והפסדים, אנחנו צריכים להשפיע לטובה על התפיסות והמחשבות שלו על עצמו ועל יכולת ההשתלבות שלו בחברה. הנה 5 צעדים שיקרבו אותנו למטרה:

1. מנסחים לעצמנו חזון הורי שיאפשר לנו מבט ארוך טווח על הבוגר שאנחנו מגדלים. בודקים מה הערכים שחשובים לנו ומה התשתית שתאפשר לנו להגיע ליעדים האלה.

2. פותחים בשיחות 'שלום' ומתווכים לילד בשיחה מקרבת ומכבדת את הרצון שלנו בשינוי. משקפים את ההשפעה של ההתנהגות הלא רצויה על האווירה בבית ועליו, וחושבים ביחד על רעיונות שיעזרו לנו להתחיל שגרה משפחתית אחרת.

הקשר שלכם היום ישפיע על קשרים שלהם בעתיד. אימא מדברת עם בתה (צילום: ShutterStock)

3. נותנים מקום לרעיונות של הילד ומזמינים אותו להשתתף בחוויות, בחלומות, במחשבות ובהחלטות שלנו, מתייעצים איתו ומבקשים את עזרתו, ובכך מעלים את תחושת המועילות והתרומה שלו שנחוצה ביותר לתחושת השייכות של כל אחת ואחד מאיתנו.

4. הופכים את הכוח לחוזקה ועוזרים לילד שרגיל לראות את העולם בשחור-לבן להבין שכוח לא חייב להיות פיזי או להיות מופעל בניגוד למישהו אלא יכול לבטא עוצמה פנימית ולייצר מציאות מקרבת וחדשה. נגיד לו שהוא ילד חזק ונסביר למה, נעודד על הצלחות ומאמץ, נטפח בו אופטימיות ואמונה, ונשמש עבורו מודל ודוגמא לאנשים חזקים מבפנים.

5. מרחיבים את זכות הבחירה ומטפחים את היכולת העתידית של הילד להיות ישות נפרדת ועצמאית. כדי שיהיה בוגר בעל דעה משלו, יוזם, כזה שנותן דרור ליצירתיות שבו ולוקח אחריות על הבחירות שלו - נכניס את הילד למעגל ההחלטות בבית כבר מהיום ונאפשר בחירה מתוך מספר אפשרויות.

רגע לפני המהפך המשפחתי, חשוב שתזכירו לעצמכם שאת האופי, ההיגיון ותפיסת המציאות הילדים מעצבים בתוך הבית. ליחסים שנייצר, לתקשורת שתתמוך בהם ולקשר שנהדק - יש השפעה עצומה על הביטחון העצמי שלהם היום, ועל התפקוד שלהם ככל שיתבגרו.

קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully