למה כולם אובססיבים לסמארטפון שלהם בזמן האחרון?

כן, זה לא רק אתם, וכן זה משפיע לרעה על מצבכם הנפשי והפיזי. והבעיה המרכזית: בדיוק כמו עם סיגריות, הכרה בבעיה כנראה לא תעזור לכם להיגמל. הפסיכולוג איתמר פסקל מסביר

איתמר פסקל, מאמר אורח
כמה שעות ביום אתם בוהים במסך? אישה עם מסיכה מביטה בסמארפון (צילום: ShutterStock)

מגיפת הקורונה היא אתגר בינלאומי שטומן בחובו לא רק דאגות בריאותיות, אלא מגוון רחב של אתגרים נוספים, שאת חלקם כלל לא הכרנו בעבר. אם יש רגש אחד שנראה כי רק הולך ומתעצם לאורך כל החודשים האחרונים אצל אנשים רבים ברחבי העולם הוא חוסר אונים.

הנגיף המיקרוסקופי הזה, שההשפעה שלו עלינו גדולה יותר משל המנהיגים החזקים בעולם, גורם לרבים מאיתנו להרגיש קטנים וחסרי שליטה, גם למי שלא מודים בכך בפה מלא. לכן, רבים יחפשו דרכים להחזיר מידה מסוימת של שליטה לחיים שלהם, גם אם בדרך הם לא שמים לב שהם גורמים לעצמם יותר נזק מתועלת.

עוד בוואלה! NEWS

חושבים שיש לכם אישיות התמכרותית? כדאי שתקראו את זה

לכתבה המלאה

המגיפה הנוכחית חידדה והבליטה הרבה דברים שכבר היו מוטבעים באישיות שלנו גם לפניה - טובים ורעים כאחד. אחת ההשפעות שלה שאמנם נתפסת כפחות דרמטית אך בהחלט נותנת את אותותיה על הנפש טמונה בכך שהיא גורמת לנו לבלות הרבה יותר זמן בכל יום מול מסכים - וזה עשוי להיות חמור יותר משחשבנו.

בניו יורק טיימס פורסמו נתונים שמראים שמאז פרוץ המגפה בארצות הברית חלה עלייה של 27 אחוזים בשימוש בפייסבוק, 16 אחוזים בשימוש בנטפליקס ו-15.3 אחוזים בשימוש ביוטיוב. בנוסף הנתונים מראים שאנשים רבים משקיעים הרבה יותר זמן בגלילה ממושכת באתרי חדשות וברשתות חברתיות אחרות.

מצד אחד, יש הרבה היגיון ברצון שלנו להעביר את השיעמום בבית מול מסכים וגם לקבל הרבה יותר מידע על הקורונה, בין אם הוא מגיע מרשתות חברתיות או מכלי התקשורת. כשאנחנו מעמיקים יותר במה שקורה סביבנו, זה עשוי לתת תחושה של יותר הבנה ושליטה באשר למה שקורה לנו ולעולם. עם זאת, יש לא מעט מחקרים שמראים שהנטייה הזאת גם עלולה לגרום להחמרה של בעיות שהופכות נפוצות הרבה יותר בעידן המודרני - לרבות לחץ נפשי, חרדה, בדידות ובעיות קשב וריכוז.

כמו סיגריה אחרי יום ארוך של ציפייה

כיום יש הסכמה די גורפת בקרב מומחים לבריאות הנפש כי גלילה ממושכת באפליקציות בטלפון החכם יכולה להשפיע לרעה על המצב הנפשי. אולם בימי מגיפה גלובלית, ההשפעה הזאת רק הולכת והופכת חמורה ומשמעותית יותר.

בתקופה הזאת, כל דיווח הקשור במגיפה ובהשפעותיה מקבל נופך אחר - דרמטי ואפוקליפטי יותר. וממש כמו שאנחנו מתמכרים לסדרות מתח או תוכניות ריאליטי, גם כשמדובר בחיים שלנו, אנחנו מתמכרים לריגוש שבא עם הדרמה שעוטפת אותנו. גם לכלי תקשורת ולפוליטיקאים יש אינטרס ברור להעצים את הדרמה ובמצב כזה, אננו עלולים, בלי לשים לב, לפתח או להעצים התמכרות לריגוש המאוד ספציפי הזה.

המציאות מספקת לכם יותר דרמה מנטפליקס. העימות בין מירי רגב לאייל ברקוביץ שהפך לוויראלי (צילום מסך)

וכמו בכל התמכרות - כמו לדוגמא לניקוטין - נמשיך לדבוק בהרגל הזה גם אם כבר נבין שהוא מזיק לנו ואין לו באמת תועלת. הסיבה לכך היא שבזמן שאנחנו גוללים בפיד בפייסבוק ונתקלים בעוד כותרת דרמטית, במוח שלנו מופרשים אותם הכימיקלים שמופרשים אצל מי שמדליק סיגריה אחרי יום ארוך של ציפייה לרגע הזה.

ולהרגל הזה, חשוב להבין, יש השפעה שלילית במיוחד על אנשים שעוד לפני המגיפה הרגישו בודדים ולחוצים, כמו גם על כל מי שסבלו עוד לפני ההתפרצות מהיפוכונדריה או מדאגות כלכליות. ואם אתם חושבים שרק הנפש נפגעת מזה, יש נתונים רבים שמראים גם השפעות פיזיולוגיות של השימוש המופרז בסמארטפון על הבריאות שלנו. מצבים כמו בדידות וחרדה יכולים להגדיל את הסיכון למחלות לב, השמנת יתר ואפילו מחלות כמו סוכרת ואפילו דמנציה.

מה עושים עם זה?

אין לי ספק שמאמרים מהסוג הזה לא יגרמו לאף אחד מהקוראים למחוק את כל אפליקציות החדשות והרשתות החברתיות מהטלפון שלו. זו לא המטרה של הנאמר כאן וגם אני, בדיוק כמוכם, מבלה חלק מזמני הפנוי מול מסכי הסמארטפון, המחשב והטלוויזיה. עם זאת, חשוב שכולנו נבין שלהרגל הזה יש השפעה עלינו, בדיוק כמו שאנחנו יודעים שסיגריות יכולות לגרום נזק ולא נעלה על דעתנו להעביר את כל יומנו בעישון ללא הפסקה.

מודעות היא הצעד החשוב ביותר בדרך להפחתת הנזק הזה, ויש גם לא מעט דרכים לחזק את המודעות הזאת. פעילות גופנית כמו הליכה, שחייה או ריצה, כמו גם תרגול של יוגה ומדיטציה באופן קבוע הוכחו כדרכים לחיזוק המודעות והשליטה העצמית, תוך שיפור בריאות הגוף באותה ההזדמנות.

אתם כנראה לא תפסיקו, אבל אתם יכולים להפחית. אישה עם סמארטפון ומחשב נייד (צילום: ShutterStock)

כמובן שגם כדאי לחשוב בכל יום איך אתם מפחיתים את זמן השימוש בסמארטפון. יש לא מעט אפליקציות שעוזרות להגביל את זמן השימוש, אך את התהליך הזה חשוב שיוביל רצון אמיתי וכן שלכם לשפר את המצב. חשוב גם לא לכעוס על עצמכם או לשפוט את עצמכם בחומרה אם אתם לא מצליחים לעשות זאת. זכרו שההתמכרות למסכים היא בעיה גלובלית - וזה יכול להיות די מאתגר להתגבר עליה, אך זה בהחלט אפשרי עם המון סבלנות, מודעות ומעגלי תמיכה של האנשים שאוהבים אותנו באמת וללא אינטרסים - גם מבעד למסכים.

קשרים בינאישיים בעולם האמיתי ממלאים תפקיד חשוב בשיפור המצב הנפשי, בייחוד בתקופה שבה רבים מאיתנו מרגישים מבודדים ומנותקים כל כך. נסו לחשוב בכל יום איך אתם יכולים ליצור יותר קשרים עם אנשים בעולם האמיתי ופחות דרך מתווכים טכנולוגיים שונים שכבר הפכו לחלק כל כך משמעותי מהשגרה של כולנו.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully