בואו נתחיל ב"אנחנו יודעים". אנחנו יודעים שדונלד טראמפ עושה מה שבא לו, שמדובר בליצן עם אימפולס של ילד בן 4, שהוא אפילו לא מנסה להעמיד פנים שהוא דואג למישהו אחר מלבד לעצמו. אנחנו יודעים שאם הוא רצה לצאת לסיבוב באוטו ולהדביק את הנהג והמאבטחים שלו, איש לא יכול היה למנוע את זה ממנו. אנחנו יודעים שהוא כל כך חסר אחריות, שלראשונה מאז החל לפני ארבע שנים דיון ה"בעד" ו"נגד" ביחס אליו בביצה המקומית שלנו, לא היה בימים האחרונים אפילו אדם אחד, לפחות בין הדוברים הקבועים, שצידד בו ובמעשיו הנפשעים. אפשר להתווכח אם טראמפ טוב או רע לישראל, זה כבר עניין פוליטי, אבל בין המוחות הקבועים והקובעים, כולל ראש הממשלה שלנו, אין חולק על העובדה שהוא פשוט אסון למלחמה בקורונה.
ובכל זאת, אחרי כל אלה יש אדם אחד שאשם יותר מטראמפ בפיגוע הבריאותי שממשיך להתחולל גם היום בבית הלבן - הרופא שלו, ד"ר שון קונלי. כמו כל עם ישראל, גם אני לא הכרתי את ד"ר קונלי לפני ההצהרה שלו בסוף השבוע. הרושם הראשוני הוא ארכיטיפ של רופא מצליח - וואספ אמריקני צעיר, נאה, בהיר עור ועיניים, סמכותי. לעזאזל, יש לו אפילו שם שמזכיר את הגיבור הכי מיתולוגי של סרטי ג'יימס בונד. ואיכשהו, ברגע שהחל את נאומו כבר היה ברור שהוא משקר. כל מי שעיניו בראשו הבין שהוא לא מספר את כל האמת. סליחה, שהוא לא מספר אפילו חלק ממנה.
ד"ר קונלי הוא רופא צבאי. ככזה, הוא מתורגל בעמימות. כשוודרו וילסון חלה לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה בשפעת הספרדית, רופאיו סיפרו ש"הוא הצטנן בגלל מזג האוויר הקר והגשום בפריז". אז היה הרבה יותר קל להעלים מידע וגם יותר הכרחי. בזמן מלחמה אתה לא באמת רוצה לספר שהנשיא שלך פגיע, ועזבו לרגע את העובדה שהמנהיג שהוביל את ארה"ב לניצחון במלחמת העולם הבאה היה חולה פוליו.
גם עכשיו אנחנו במצב מלחמה, אלא שהפעם זה שונה. המלחמה היא בנגיף עלום שאחד הנשקים העיקריים נגדו הוא הסברתי. חלק גדול מהאמריקנים הם גם כך מכחישי קורונה בגלל הנשיא שלהם. הקונטרה היחידה מולו היא הרופאים. לא בכדי הפך ד"ר אנתוני פאוצ'י, פרויקטור הקורונה של הבית הלבן, לשנוא נפשו של טראמפ - הוא היה האיש שהעז להגיד את האמת, שעודד לריחוק חברתי ולחבישת מסכות, שרצה לסגור את כל המסעדות ושקיבל איומים על חייו, מה שהוביל בסופו של דבר לאבטחתו.
אל תפספס
לא ציפינו מקונלי שיהיה פאוצ'י. בסך הכול רצינו שיעשה מה שכל רופא אמור לעשות בסיטואציה הכי בוערת בעולם היום - שיגיד לנו את האמת, שייתן פתח להפקת לקחים, שיספר שטראמפ נזקק לסיוע בחמצן בנאום הראשון ולא שיודה שהנמיך בכוונה את הלהבות. ציפינו שיהיה יותר נוקב והחלטי, אם לא באמירות אז בתתי-האמירות שלו, שאחרי שדחף את כל החיסונים והתרופות האפשריים כמעט, יעמוד על שלו ולא ישחרר את הנשיא לבית הלבן אחרי ארבעה ימי טיפול.
ברור שקונלי לא באמת מנהל את הסיטואציה ושהלחץ על כתפיו עצום. שעל כל אוזן שלו יושבים כמה וכמה ריאקציונרים שמצפים שישמיע את מה שהם מצפים לשמוע, אבל גם כשזה קורה יש דרכים להעביר את המסר. עכשיו, תגידו, זו בעיה של האמריקנים, שיעשו מה שהם רוצים. ובכן, כמו כל דבר כמעט, למה שקורה אצלם יש קשר הדוק אלינו. כשאתם רואים בטלוויזיה רופא מהעולם הליברלי ומהאומה שמתיימרת להיות המתקדמת ביותר בעולם אומר שאדם בן 74 שסובל מהשמנת יתר הוא כמעט א-סימפטומטי ויממה לאחר מכן חוזר בו ומודה שהנמיך במפגיע את גובה הלהבות - כדאי שתתהו מתי זה יגיע גם אלינו. הרי כל דבר שקורה שם מגיע לבסוף אלינו.
זה לא שלנו יש אמון במערכות פה. ברוך השם, יש כאן צרות לא פחות גדולות מאלה של האמריקנים. אנחנו מסוכסכים עם הממשלה, המשטרה, בתי המשפט ומי לא. עם הרופאים לא הספקנו עדיין "לריב". כן, יש את המקרים הספורדיים של רשלנות רפואית, אבל כמערכת אנחנו מאמינים בהם ולהם. אנחנו גומעים בצימאון כל מילה ושקף של ברבש, רואים בגמזו את האיש שכל מה שנשאר לו הן כוונות טובות, מגלים אמפתיה לצוותים עם מספר הקסם "26". אנחנו רגילים למנהיגים שמשקרים, אנחנו לא רגילים לרופאים (פרופ' לס לא נחשב) שמשקרים. לא בסיטואציה כזו, על כל פנים.
הנזקים שעושה ממשל טראמפ בכל הקשור לקורונה עצומים, אבל זו בעיה שלו ושל האמריקנים. רופאים כמו קונלי הם כבר הבעיה של כולנו.