5 סימנים ברורים שמראים שאתם חייבים לזוז יותר

אבותינו הקדמונים שחיו כאן לפני אלפי שנים אולי מתו בשנות ה-40 לחייהם, אך עד שזה קרה, הם היו, במובנים מסוימים, הרבה יותר בריאים מרובנו כיום, כי הם פשוט העבירו את רוב זמנם על הרגליים ובתנועה. על פי ארגון הבריאות העולמי, מחלות לב נחשבות כיום לגורם המרכזי לתמותה ברחבי העולם. אחת הדרכים להפחית במידה דרמטית את הסיכון לחלות בהן, כמו גם במחלות מאיימות אחרות כמו סרטן וסוכרת, היא גם קלה באופן מפתיע - פשוט לזוז יותר.

בזמן האחרון כולנו הבנו שכשאנחנו נשארים בבית, אנחנו שומרים על הבריאות שלנו ושל האנשים שאנחנו אוהבים, אבל הצורך להישאר בבית הוא לא תירוץ להעביר ימים שלמים במעבר מהעבודה על המחשב, לישיבה מול הטלוויזיה ובסוף לשכיבה עם הסמארטפון על המיטה.

אז איך תדעו אם הגזמתם עם חוסר הפעילות ושהגיע הזמן להזיז את עצמכם? קודם כל, באופן כללי כדאי לכם כבר עכשיו להשתדל לזוז כמה שיותר ולשבת כמה שפחות. ואם אתם צריכים סימנים ברורים שאתם בבעיה, הנה כמה מהבולטים ביותר שבהם:

אנשים שסובלים מעייפות כרונית לא ירצו לעשות שום דבר חוץ מלנוח, אבל באופן די אירוני - זה בדיוק מה שגרם להם להרגיש ככה מלכתחילה. מחקרים רבים קשרו בין חוסר פעילות לבין עייפות כרונית שמורגשת לאורך כל שעות היום, גם אחרי שישנים כמו שצריך בלילה, בין 7 ל-8 שעות.

והאמת היא שהפיתרון לבעיה לא מתיש ומייגע כמו שאתם בטח חושבים. מחקר בנושא מצא כי מספיק להקדיש 20 דקות ביום לאימון בעצימות בינונית כדי להבחין בשיפור ברמת האנרגיות ובמידת העייפות. מה זה אומר עצימות בינונית? הכול מריצה קלה, דרך שחייה ורכיבה על אופניים ועד לריקוד או אפילו הרמת משקולות.

משתדלים לאכול בריא, מכניסים הרבה סיבים תזונתיים לגוף ומקפידים על ארוחות מסודרות אבל עדיין הביקורים שלכם בשירותים מרגישים יותר כמו מלחמה ופחות כמו הדרך לתת לטבע לעשות את שלו? אם לשפוט לפי סקירה נרחבת שפורסמה בנושא, ייתכן שהתרופה הטובה ביותר לבעיה היא פשוט אימון גופני קצר.

הסקירה, שבחנה כמות גדולה של נתונים שנאספו ממחקרים שונים בנושא, מצאה כי אימון גופני בן חצי שעה שכולל ריצה, הליכה מהירה או פעילות אירובית אחרת, מעלה את קצב הלב והנשימות, תהליכים שבתורם משפיעים גם על שרירי המעי בצורה שמשפרת את העיכול ועשויה להקל על בעיות כמו עצירות.

לחץ נפשי הוא אחד האויבים המרים ביותר של הבריאות שלנו והנוכחות שלו רק גדלה ומתעצמת בעשורים האחרונים. נראה כי בתקופה הנוכחית כמעט בלתי אפשרי לא לפתח בעיה של לחץ נפשי ויש מספיק סיבות ממשיות והגיוניות לחוות אותו, אבל יש גם לא מעט גורמים שמשפיעים על רמת הלחץ וכן נמצאים בשליטה שלנו - כאשר אחד הבולטים שבהם הוא פעילות גופנית.

סקירה השוואתית שנערכה ב-2019 מצאה קשר ברור בין הנטייה להעביר את רוב היום בישיבה לבין לחץ נפשי ברמות גבוהות מהרגיל. החדשות הטובות הן שגם במקרה הזה, אימונים של בין 20 ל-30 דקות, שלוש פעמים בשבוע, יכולים להוריד בצורה דרמטית את גובה הלהבות.

נכון שהאימונים לא יעלימו את הבעיות שגורמות ללחץ, אך הם בהחלט עשויים לעזור לגוף להתמודד איתו בצורה נכונה יותר דרך שיפור זרימת הדם, שיפור הפעילות ההורמונלית וניצול יעיל יותר של האנרגיות שמצטברות בגופכם ומבעבעות מתחת לפני השטח כשאתם לא עושים איתן שום דבר.

כיום יותר ויותר אנשים בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם שמתלוננים על בעיות שבדרך כלל נפוצות יותר בעשורים מתקדמים יותר - כאבים בגב התחתון, בכתפיים או בצוואר. הסיבה לכך, באופן שבטח לא יפתיע אתכם יותר מדי, היא השהייה הממושכת מול המחשב, הטלוויזיה והסמארטפון. הפיתרון, כפי שבטח ניחשתם, הוא פשוט לזוז יותר.

היתרון המרכזי של הפעילות הגופנית בהקשר של השמירה על הבריאות היא בהגברת זרימת הדם שמאיצה תהליכי החלמה ותורמת להתחדשות מהירה יותר של התאים בכל שריר, גיד ואיבר בגופנו. בפשטות, ככל שאנחנו מפעילים יותר את הגוף, כך הוא מתאושש מהר יותר מבעיות כמו שרירים תפוסים, דלקות וכאבים כרוניים.

שאנחנו לא עושים שום דבר עם עצמנו, לפעמים נראה שהמוח ב"בלאגן" ומתקשה לתפקד כרגיל. תחושת הכאוס הזאת, כך מתברר, מתרחשת גם עמוק בתוך הגוף ובאה לידי ביטוי בחוסר איזון הורמונלי, שיכול להשפיע עלינו הרבה יותר משאנחנו נוטים לשער.

מחקר מ-2015 מצא כי פעילות גופנית יכולה לשפר את ויסות ההורמונים בגופנו, בצורה שמשפיעה על תחזוקת השרירים אבל לא רק. השיפור בפעילות ההורמונים יכול להשפיע גם על קצב חילוף החומרים, על איכות העור ואפילו על הפעילות המוחית במגוון רחב של תהליכים חיוניים.