מחקר ישראלי: החיסון הקיים הזה יעיל גם נגד קורונה

    חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהאוניברסיטה העברית מצאו כי במדינות בהם מחסנים נגד שחפת, צעירים מתחת לגיל 24 מוגנים יותר בפני הקורונה. הבעיה היחידה: ברוב המדינות המפותחות זנחו את החיסון הזה

    מערכת וואלה! בריאות
    בווידאו: שר הביטחון הרוסי מקבל את החיסון נגד קורונה שפותח במדינה (צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן)

    כתבנו כאן כבר בעבר שחיסונים קיימים, כמו החיסון נגד שחפת, יכולים לשפר את התגובה החיסונית של הגוף נגד קורונה, וכעת מחקר ישראלי חדש נותן עוד סיבה לאופטימיות בהקשר הזה. המחקר, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית, מחזק את הקשר בין חיסון שחפת Bacillus Calmette-Guerin BCG להגנה מפני נגיף הקורונה. החוקרים מצאו שחיסונים נגד שחפת שניתנו ב-15 השנים האחרונות עשויים לספק הגנה מפני נגיף הקורונה לאנשים מתחת לגיל 24. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת Vaccines.

    עוד בוואלה! NEWS

    זה מה שצריך כדי לעצור באמת את מגיפת הקורונה

    לכתבה המלאה

    ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים למספר עבודות וניסויים קליניים שנערכים ברחבי העולם מאז התפרצות המגיפה במטרה לבדוק האם חיסון שחפת עשוי לעזור נגד נגיף קורונה ולהפחית את הסיכון להדבקה. חיסון שחפת מבוסס על חיידקים חיים-מוחלשים של שחפת הפרות. החיסון גורם לגוף לייצר נוגדנים נגד חיידקי שחפת וכך מונע את הזיהום וסיבוכיו. כיום, החיסון נגד שחפת עדיין ניתן באופן נרחב, אך במדינות שונות, מפותחות ברובן, הפסיקו בשנים האחרונות לחסן את האוכלוסייה עקב מיעוט המקרים של המחלה. גם בישראל הפסיקו לחסן נגד שחפת לפני שנים מספר.

    ד"ר נדב רפופורט, מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועמיתיו מהאוניברסיטה העברית דניאל קלינגר, עידו בלס ופרופ' מיכל ליניאל ניתחו את הקשר בין מידת חיסון האוכלוסייה נגד שחפת במדינה, לבין ההשפעה של הקורונה על האוכלוסייה מבחינת מספר מקרים, מספר חולים קשה ואחוזי תמותה. החוקרים מצאו שאוכלוסייה צעירה מתחת לגיל 24 שקיבלה את החיסון ב-15 השנים האחרונות הייתה מוגנת יותר בפני נגיף הקורונה, מה שהוביל להפחתת שיעורי ההידבקות ושיעורי התמותה עקב הידבקות. לא הייתה השפעה בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון לפני שנים.

    במחקרם, ד"ר רפופורט ועמיתיו ניתחו נתונים מ-55 מדינות ברחבי העולם, המהוות 62.9 אחוזים מאוכלוסיית העולם. כדי לנרמל את הנתונים הם כללו מדינות בהן קיימות אוכלוסייה גדולה מ-3 מיליון בני אדם. מכיוון שמגיפת הקורונה התפרצה במדינות שונות במועדים שונים, הם לקחו בחשבון נתונים לפי התאריך הראשון בו הגיעה המדינה לשיעור תמותה של אדם אחד על כל 2 מיליון איש. בנוסף, נוטרלו משתנים דמוגרפיים וכלכליים שונים המאפיינים כל מדינה כגון מספר מיטות אשפוז לנפש ותמ"ג.

    על מבוגרים לא נרשמה השפעה זהה. גבר מתחסן (צילום: ShutterStock)

    התוצאות הראו מתאם שלילי בין מספר שנות החיסון שניתנו במדינה לבין אחוזי תמותה מהווירוס, ומספר החולים הקשים המדווחים במדינה. כלומר, ככל שהחיסון ניתן יותר שנים, כך פחת מספר החולים והמתים מקורונה במדינה יחסית לגודל האוכלוסייה. יש לציין כי כדי לבדוק האם חיסונים אחרים השפיעו גם הם על תוצאות נגיף הקורונה, הם ביצעו את אותו ניתוח לגבי חיסונים נגד חצבת ואדמת, ולא נמצא קשר מובהק סטטיסטית להגנה מפני קורונה.

    "השוואה בין מדינות ופילוח הממצאים לפי גילאים העלה שאפקט ההגנה של החיסון היה הכי משמעותי בקרב בני 24 ומטה", אמר ד"ר רפופורט, "אנחנו מניחים שהחיסון מספק הגנה לתקופת זמן מסוימת וכנראה למנה שהנבדקים קיבלו בילדות עדיין היה אפקט שמגן עליהם באיזושהי צורה". ד"ר רפופורט הוסיף כי "הממצאים מצביעים על הצורך לבחון את פרוטוקולי חיסון השחפת בהקשר למגיפה הנוכחית, דבר שעשוי לסייע בפיתוח חיסון מהיר נגד הקורונה".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully