בחודשי האביב גירדו את פדחתם מומחים בארה"ב בעודם מנסים לחזות תרחישים סבירים לאופן שבו תתנהג מגיפת הקורונה. רבים מהם סברו שכמו השפעת העונתית, גם נגיף הקורונה ייסוג לאחור מעט בחודשי הקיץ ואז ישוב ויסתער בכוחות מחודשים בסתיו, עם גל תחלואה חמור יותר.
בימים אלה מתברר שהסברה הזאת כנראה היתה שגויה. "אין שום ראיה לירידה בתחלואה, לצערי", אמר האפידמיולוג מייקל אוסטרהולם בריאיון לאתר Business Insider. "המגיפה פשוט תמשיך לבעור, כמו שריפת יער שמשתוללת ומחפשת עוד עץ אנושי לכלות". אוסטרהולם השתתף באפריל בכתיבת דוח שניסה לחזות כיצד יראה הגל השני של המגיפה בסתיו. בשעתו, הוא חשב שזה התרחיש הסביר ביותר מבין 3 תרחישים שנבחנו. "עכשיו אנחנו רואים שאין גלים", אמר.
במקום זה, אומרת מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי (WHO), המגיפה ככל הנראה תהיה "גל אחד גדול ומתמשך".
מייקל אוסטרהולם עומד בראש המרכז למחקר ומדיניות של מחלות מידבקות במינסוטה. תרחיש הגל השני שהוא ועמיתיו חזו באפריל היה מבוסס בחלקו על מסלול התקדמות מגיפת השפעת הספרדית ב-1918 ומגיפת שפעת העופות (H1N1) בשנת 2009. תרחיש נוסף שתואר באותו דוח חזה שלאחר גל התחלואה הראשון ב-Covid-19 תתקבע מחזוריות של תקופות שיא ושפל בתחלואה, שתאפיין את כל עונת הקיץ. התרחיש השלישי תיאר מצב של "בעירה איטית", בו ההדבקה נמשכת כל העת לאחר ההגעה לשיא במספר ההדבקות באביב.
המציאות יצרה תרחיש רביעי, שלא מתיישר עם אף אחת מהתיאוריות האלה.
"באפריל עדיין חיכינו לראות אם זו מגיפה שיש בה גלים של ממש - שרואים בה עלייה משמעותית במספר המקרים ואז ירידה, ואז גל שני גדול וחזק יותר, מסיבות שהן הרבה מעבר להתנהגות האנושית. זה מה שקרה לאורך ההיסטוריה במגיפות השפעת", הסביר אוסטרהולם.
במקום זה, הוא הוסיף, "גילינו שהמגיפה היא יותר כמו אש שבוערת לטווח ארוך. כך שאנחנו בעיצומו של תרחיש של התלקחות מהירה שלאחריה מגיעים שיאים ושפלים בהדבקה במיקומים גיאוגרפיים ובזמנים שונים".
הנגיף הזה לא עונתי, בינתיים
נגיפים נשימתיים, כמו שפעת, הם עונתיים. זאת, בין השאר משום שטמפרטורות נמוכות מסייעות להקשחת שכבת ההגנה החיצונית ששומרת על הנגיפים הללו. שכבה חיצונית עמידה יותר מבטיחה את הישרדותו למשך זמן ארוך יותר, שמאפשר לנגיף לעבור מאדם אחד לשני. כשמזג האוויר מתחמם, השכבה הזאת נעשית פגיעה יותר, וכך גם הנגיף.
כמו השפעת, גם נגיף הקורונה החדש עובר מאדם לאדם ברסס טיפתי, שנפלט בעת שיעול, עיטוש, דיבור וכו'. כמו כן, שני הווירוסים הללו יכולים להיות מדבקים גם כאשר החולה אינו חש בתסמינים כלל. נקודות ההשקה הללו הפכו את מגיפות השפעת של העבר למודל ראוי בניסיון לגזור תחזיות עתידיות לגבי המגיפה הנוכחית. במיוחד נשאו עיניהם החוקרים אל מגיפת השפעת הספרדית מ-1918 שהדביקה 500 מיליון בני אדם. אבל מהר מאוד הם גילו שהקורונה היא הכבשה השחורה של משפחת הנגיפים הזאת.
עוד בוואלה!
"אנשים עדיין עסוקים במחשבה על עונות. מה שכולנו צריכים להבין זה שיש פה וירוס חדש", אמרה דוברת ארגון הבריאות העולמי בשבוע שעבר. "למרות שזה וירוס נשימתי ולמרות שווירוסים נשימתיים בעבר נהגו לפעול בצורה הזאת של גלים עונתיים - הנגיף הזה מתנהג אחרת", אמרה האריס.
בתחילתה של מגיפה, האקלים חסר חשיבות
לדברי רייצ'ל בייקר, חוקרת במכון הסביבתי של אוניברסיטת פרינסטון, יש הסבר טוב לכך שעונות השנה לא משפיעות בשלב זה על נגיף הקורונה: "אנחנו רק בתחילתה של המגיפה, שבה נגיף חדש פוגש אוכלוסייה שמעולם לא חלתה בו בעבר. היעדר חיסוניות באוכלוסייה הוא אחד מגורמי המפתח להתפשטות המגיפה, והאקלים כמעט חסר חשיבות, בהתחלה", היא אמרה.
מחקר האחרון של בייקר, שהתפרסם במאי, הראה שמזג אוויר חם ממתן את התפשטותו של נגיף רק לאחר ששיעור ניכר מהאוכלוסייה כבר נחשף אליו ומפתח עמידות או חסינות נגדו. בהחלט ייתכן שמתישהו גם נגיף הקורונה ייכנס לדפוס עונתי ויחמיר בעונות הקרות, אבל זה יכול לקחת גם עוד שנתיים-שלוש, לדברי בייקר, וסביר שעד אז כבר יהיה גם חיסון זמין נגדו.