מה הסיכוי שנגיף הקורונה יהפוך עמיד לתרופות?

במעבדה אחת בניו יורק חוקרים מתעסקים עם רכיב מפתח של נגיף הקורונה - הדוקרנים המפורסמים שלו, שהם שמעניקים לו את צורתו החיצונית המזוהה. החוקרים מבצעים מוטציות ברכיב הזה בניסיון להפוך אותו לבלתי נראה עבור נוגדנים. עבודתם טרם פורסמה בכתב עת מדעי ולא עברה ביקורת עמיתים, אך היא מסקרנת ופרובוקטיבית, משום שהמשמעות שלה היא שנגיף הקורונה יהפוך למעין "חמקן" שלא מופיע על הרדאר של המערכת החיסונית.

אל תיכנסו לפאניקה עדיין, הדוקרנים המוטנטים שעליהם עורכים החוקרים את הניסויים אינם מחוברים לנגיף הקורונה, אלא נותקו ממנו לצורך הניסוי ומטעמי בטיחות וזהירות. והנגיף המקורי עובר מוטציות בקצב הרבה יותר איטי ביחס לרוב נגיפי המעבדה. אולם, המחקר הזה מדגיש את הצורך הנואש בתרופות וחיסונים שידעו לתקוף את הנגיף בחזיתות שונות, כך שגם אם הוא ילמד לחמוק ממתקפה אחת, תהיה לרופאים תחמושת נוספת נגדו בארסנל.

"מדובר בסיפור ישן מאוד בתחום הווירולוגיה (חקר הנגיפים)", אומרת ד"ר סאלי פרמר, רופאת ילדים ווירולוגית מאוניברסיטת דיוק, בריאיון לניו יורק טיימס. פרמר עצמה לא היתה מעורבת בניסוי הזה, אך לדבריה "אם תוקפים כל הזמן רק אזור אחד מוגבל של הנגיף, בסופו של דבר הוא ילמד איך להתחמק מזה. זאת בדיוק הסיבה שווירוסים משגשגים כל כך בעולם שלנו".

רבים מהחיסונים הניסיוניים שמפותחים כיום בעולם נגד נגיף הקורונה כמו גם חלק מהטיפולים התרופתיים שנמצאו יעילים נגדו מתמקדים בחלבון הדוקרנים שלו, שהוא המאפיין הבולט והעוצמתי ביותר של הנגיף (בעזרתם הוא מצליח לפלוש לתוך תאי הגוף האנושי), וגם עקב האכילס שלו. חלק מהתרופות שמשמשות כיום לטיפול בחולי קורונה מנטרלות את החלבון הזה וכך מצליחות לעצור את התפתחות הזיהום הנגיפי, ואילו החיסונים שמפותחים גורמים לגוף לפתח נוגדנים ספציפיים לחלבון הזה, כדי שיזהו במהירות את הנגיף וישמידו אותו לפני שהוא גורם נזק לגוף. מספר חברות תרופות אף מנסות לפתח טיפולים תרופתיים המבוססים על ייצור המוני של נוגדנים סינתטיים שיתקפו את חלבון הדוקרנים.

כל הנגיפים הם בבחינת 'מטרות נעות' - כשהם משכפלים את עצמם, החומר הגנטי שלהם לא מועתק באופן מושלם, וטעויות הן עניין נפוץ. רוב השינויים האלה חסרי משמעות, אבל מדי פעם הם עשויים לגרום לשינוי משמעותי בצורתו החיצונית של הנגיף - וזה עלול להפוך אותו ל'מוסווה' או בלתי נראה עבור מערכת החיסון שלנו. גדודים של נוגדנים שאומנו לזהות סוג מסויים של דוקרנים, עלולים להתבלבל לחלוטין במפגש עם דוקרנים מסוג מעט שונה, ולהותיר את הגוף חשוף ופגיע למחלה.

כדי לבחון את המשמעויות של מוטציות המפתח הללו, צוות חוקרים בראשותם של הווירולוגים תיאודורה האציואנו ופול ביאניאץ מאוניברסיטת רוקפלר, יצרו נגיפים סינתטיים שעוברים מוטציות מהירות ונושאים עליהם את חלבון הדוקרנים של נגיף הקורונה. לאחר מכן, הם הציפו את הפתוגנים המהונדסים הללו בנוגדנים מונוקולנאליים שידועים ביכולתם להתביית על הדוקרנים. אז הם הוסיפו לתערובת הזאת תאים בריאים, בשביל שיהיה לנגיף מה להדביק.

החוקרים ראו שחלק מהנגיפים הצליחו לחמוק מהמתקפה של הנוגדנים ואף החלו לשכפל את עצמם בתוך התאים שהדביקו. "אלה המוטציות בעלות הפוטנציאל הבעייתי" הסביר ד"ר ביאניאץ לניו יורק טיימס.

מריצוף גנטי של דגימות קורונה שנאספו מרחבי העולם, עולה כי חלק מהמוטציות הללו כבר מסתובבות, בשיעורים נמוכים מאוד, בקרב אנשים שנדבקו בנגיף. אבל זו עדיין לא סיבה לדאגה משמעותית, משום שברוב המקרים המוטציות האלה נמצאו רק ב-0.1 אחוזים מהדגימות שרוצפו עד כה. "משמעות הדבר היא ש-99.9 אחוזים מהדגימות שעברו ריצוף גנטי שייכות לנגיפים שפגיעים לנוגדנים", מסביר ד"ר נתן ד. גרובאו, וירולוג מאוניברסיטת ייל.

חוקר אחר - כריסטופר בארנס, ביולוג שמשתף פעולה עם צוות החוקרים בניו יורק, הוסיף כי לנגיפי הקורונה האמיתיים (להבדיל מאלה המהונדסים במעבדה) שמסתובבים בעולם, יש מנגנון שכפול יעיל יותר, שעושה פחות 'טעויות' בשכפול. "יכול להיות שנראה את המוטציות האלה פה ושם, אבל אני לא חושב שהן יהיו בסדר גודל שיניע תהליכים שאנחנו צריכים לדאוג מהם כרגע", אמר.

בתיאוריה, המוטציות הבעייתיות האלה בדוקרני הנגיף עלולות להפוך נפוצות יותר אם הנגיף ייחשף לתנאי לחץ דומים לאלה שייצרו החוקרים במעבדתם. זה יכול לקרות למשל במקרה שבו יהיה שימוש נרחב והמוני בטיפול נוגדנים סינתטיים, ואז אנשים שיפתחו מוטציות עמידות של הנגיף ידביקו בהן אנשים נוספים. אבל גם בתרחיש הלא סביר הזה, ניתן יהיה לטפל במקרים הללו בשילוב של נוגדנים מסוגים שונים.

לדוקרנים של נגיף הקורונה יש מבנה סבוך, מלא בסדקים וחריצים, ולנוגדנים שונים יש נקודות מועדפות שונות שעליהן כל אחד מהם יודע להתביית. טיפול שמשלב כמה סוגי נוגדנים יכול תיאורטית לייצר פלנגת נוגדנים שתקיף את הנגיף ותייצר מתקפה משולבת עליו. כך שגם אם הנגיף יצליח להתנער ממתקפה של נוגדן מסוג אחד, "הסיכוי שהוא יפתח כמה מוטציות בבת אחת שואפת לאפס. בפועל, זה יכול לאגף את הנגיף מכל הכיוונים", אמר ד"ר הארי טיילור, וירולוג ואימונולוג מביה"ס לרפואה באוניברסיטת SUNY.

וזה אכן מה שקרה כאשר החוקרים חזרו על הניסוי שלהם, והפעם - הוסיפו לנגיף המהונדס שני סוגים של נוגדנים. סוג אחד של נוגדנים התביית על החלק בדוקרנים שחודר לתאים האנושיים כדי להדביק אותם, בעוד שהסוג השני תקף איזור אחר בדוקרן. הנגיף לא עמד במתקפה המשולבת.

בימים אלה נערכים במעבדות במקומות שונים בעולם כמה ניסויים בסוגים שונים של נוגדנים מונוקלונאליים - הסוג שדרוש כדי לאפשר מתקפה בכמה חזיתות על הנגיף. אם הכל ילך כשורה, יוכלו בסופו של דבר להרכיב מהם טיפולים שלא רק יטפלו במי שכבר נדבקו בקורונה, אלא אולי יוכלו למנוע גם הדבקה מלכתחילה.

מחקרים מהסוג הזה חשובים כדי לעזור לזהות את הנוגדנים היעילים ביותר לתקיפת הנגיף, הסביר ד"ר טיילור. יש חלקים בחלבון הדוקרן שלעולם לא יעברו מוטציה משום שהם חיוניים לקיומו של הנגיף וליכולתו לחדור לתאים - וזה בדיוק מה שהופך אותם למטרה נוחה עבור המערכת החיסונית.

המחקר הזה מאותת גם שפיתוח של תרופות וטיפולים המבוססים על סוג אחד בלבד של נוגדנים עלולים להיכשל, לפחות בטווח הארוך. פיתוח 'קוקטייל נוגדנים' עם תערובת מגוונת של נוגדנים יהיה הימור בטוח יותר. תערובות כאלה גם קרובות יותר להגנה הטבעית של הגוף שלנו. כשהחוקרים בניסוי חשפו את הנגיפים המהונדסים שלהם לדגימות פלזמה מדמם של אנשים שהחלימו מקורונה, הם גילו שהנגיף התקשה מאוד להדביק תאים.

אולם, הדרך לאישור טיפולים משולבים (טיפולים שמכילים יותר מסוג אחד של נוגדנים) תהיה ארוכה יותר. תהליך האישור של תרופות וטיפולים חדשים מחייב קודם כל בחינת יעילות ובטיחות של כל מרכיב בנפרד, ורק לאחר מכן את השילוב. עם זאת, מומחים סבורים שלא יהיה צורך אמיתי במספר רב של נוגדנים שונים, שניים עשויים להספיק בהחלט כדי להכריע את הנגיף.

תוצאות הניסוי הזה צריכות לעניין במיוחד את החוקרים ששוקדים על פיתוח חיסונים לקורונה. ניתן לפתח חיסונים משולבים שיגרמו לגוף לפתח גם נוגדנים שיתמקדו בדוקרנים אבל גם כאלה שיתקפו את הנגיף בנקודות רגישות אחרות. לחיסונים שיכירו למערכת החיסונית חלקים שונים של נגיף הקורונה (להבדיל מחיסונים שיכילו רק את רכיב הדוקרנים), יש סיכוי טוב יותר להצליח לעורר תגובה חיסונית משולבת ומגוונת נגדו.

כל זמן שלנגיף הקורונה יש הזדמנויות להדביק אנשים חדשים, יש לו גם הזדמנויות לעבור מוטציות. וחלקן עלולות לעבוד לרעתנו. לכן חשוב להסתכל קדימה ולנסות לחזות בצורה מחושבת את האפשרויות הללו. "זאת דרך מצויינת להסתכל לעתיד ולהבין ממה אנחנו צריכים להיזהר", סיכמה ד"ר פרמר.