מדיניות הסגר שננקטה במדינות רבות ברחבי העולם במסגרת צעדי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה העולמית אינה יעילה בהפחתת התמותה מהנגיף - כך טוענים מדענים במחקר חדש. במחקר שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה ואוניברסיטת טקסס, בחנו החוקרים את ההשפעה שהיתה לסגרים שהוטלו בכמה עשרות מדינות ברחבי העולם, ובמסגרתם כל בתי העסק שאינם חיוניים הושבתו ואנשים הונחו להישאר בבתיהם למשך פרקי זמן שנעו בין כמה שבועות לכמה חודשים, בניסיון לעצור את מגיפת Covid-19 הקטלנית.
החוקרים גילו שלפחות בהיבט של אחוז התמותה, לצעדים הדרסטיים הללו לא היתה השפעה. אילו גורמים בכל זאת השפיעו על אחוזי התמותה? שיעור השמנת היתר באוכלוסייה טרם פרוץ המגיפה ומצבם הכלכלי של אנשים.
במדינות שבהן היה שיעור גבוה של השמנה באוכלוסייה - יותר מ-30 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת - שיעור התמותה למיליון איש היה גבוה בעד 12 אחוזים. גם לגיל הממוצע של האוכלוסייה היתה השפעה משמעותית על מספר מקרי המוות - במדינות שבהן הגיל החציוני היה 40 ומעלה, אחוזי התמותה עמדו על יותר מ-150 פר מיליון איש. זאת, בהשוואה למדינות בעלות אוכלוסייה צעירה יותר, עם גיל חציוני של 30 ומטה, שבהן אחוז התמותה היה עד 25 מקרים פר מיליון בני אדם.
הכנסה ממוצעת נמוכה לנפש גם היא השפיעה לרעה על אחוזי התמותה פר מיליון איש, והגדילה אותם ב-3 אחוזים.
הנתונים הללו יכולים להסביר מדוע בריטניה - שאוכלוסייתה היא אחת השמנות ביותר באירופה - ספגה כל כך הרבה מקרי מוות בעקבות Covid-19. הם גם יכולים להסביר את מה שקרה באיטליה - שאוכלוסייתה מבוגרת יחסית, ובה מספר מקרי המוות היה גבוה מאוד, למרות סגרים הדוקים וממושכים שהוטלו שם על הציבור.
החוקרים מצאו שסגירה בשלב מוקדם של גבולות בינלאומיים אמנם הפחיתה את מספר מקרי ההדבקה, אך לא הצילה חיים. נתון חשוב שכן היתרגם בצורה חד משמעית להצלת חיים הוא מספר האחיות לנפש בכל מדינה. במדינות שבהן יש 6,000 או יותר אחיות על כל מיליון איש, היו אחוזי התמותה מקורונה נמוכים משמעותית ממדינות שבהן אותו נתון עמד על 3,000 אחיות פר מיליון איש.
החוקרים הודו שהשתת הסגרים הצליחה להוביל לירידה במקרי הדבקה חדשים, אולם הם מתעקשים שהסגרים היו לא אפקטיביים במניעת מוות. כלומר, לדבריהם, אותו מספר של אנשים היו מתים מקורונה עם או בלי הסגר.
50 המדינות שנפגעו הכי קשה
לטובת המחקר, נאספו נתונים כמו מספר מקרי הדבקה ומספר מקרי המוות מ-50 המדינות שנפגעו בצורה הכי קשה מהמגיפה עד לתחילת חודש מאי. החישובים של החוקרים הובילו למסקנה שבמדינות הללו בממוצע, שיעור התמותה עמד על 33 מקרי מוות פר מיליון איש באוכלוסייה. מאז ה-1 במאי, אולם, הנתון הזה המשיך לטפס וכיום עומד על כ-80 מקרי מוות פר מיליון איש.
החוקרים גיבשו מודל מתמטי למדידת ההשפעה של צעדי המנע שננקטו על ידי כל אחת מחמישים המדינות שנכללו במחקר על מספר מקרי המחלה ועל מספר מקרי המוות כתוצאה מהנגיף. את המודל המחושב הם השוו לנתונים דמוגרפיים כמו גיל, עישון והשמנה.
ד"ר שילה ריאזי, שהובילה את המחקר, ועמיתיה גילו שהסגרים הצליחו למנוע הצפה של מערכות הבריאות ובתי החולים, שעלולה היתה להביא לקריסתם. הנתונים שאספו החוקרים הצביעו על כך שהגורמים שהשפיעו על מספר המקרים בכל מדינה היו: כמה זמן חלף עד שהוטל הסגר, גיל ממוצע ושיעור ההשמנה באוכלוסייה, כמה זמן לקח לאותה מדינה לסגור את גבולותיה הבינלאומיים וכמות הבדיקות שבוצעו.
במדינות שבהן האוכלוסייה היתה מבוגרת יותר היו כ-10 אחוזים יותר מקרי הדבקה מאשר במדינות צעירות יותר. שיעור השמנה גבוה הגדיל את מקרי המחלה ב-6%. במדינות שבהן לקח יותר מ-23 ימים מגילוי המקרה המאומת הראשון ועד סגירת הגבולות הבינלאומיים חל גידול של 4 אחוזים במקרי ההדבקה, ביחס למדינות שסגרו את הגבולות בזמן.
אל תפספס
למרות שהמסקנה המרכזית של המחקר היתה שהסגרים לא מנעו מקרי מוות מקורונה, החוקרים אמרו כי הם מצאו ראיות לכך שבמדינות שנהגו מדיניות סגר היו יותר מקרים של אנשים שהתאוששו מהנגיף. עוד מצאו החוקרים, כי גם ביצוע של מספר גבוה של בדיקות לא נמצא קשור בהפחתת מקרי התמותה.
"פעולות ממשלתיות כגון סגירת גבולות, סגרים מלאים וביצוע מספר גדול של בדיקות קורונה לא נמצאו קשורות עם הפחתה בעלת משמעות סטטיסטית במספר החולים הקשים או במספר מקרי המוות. היתה קורלציה בין מספר הימים עד לסגירת גבולות ובין מספר החולים פר מיליון איש", כתבו החוקרים בסיכומיהם שהתפרסמו בגרסה המקוונת של כתב העת המדעי The Lancet. "זה מצביע על כך שסגר מלא וסגירת גבולות מפחיתים את נקודת השיא של ההדבקה, ובכך מונעים עומס חריג על בתי החולים ומשפרים את סיכויי ההחלמה של חולים שזקוקים לטיפול רפואי".
אולם, למרות זאת, החוקרים לא הצליחו למצוא הוכחות לכך שההשפעה הזאת הצילה חיים בפועל. לטענתם, היו אלה הגיל הממוצע של האוכלוסייה ומצבים בריאותיים קיימים, כגון השמנה ומחלות רקע, שגזרו את דינן של המדינות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר מהנגיף.
עוד שני נתונים מעניינים שעלו מהמחקר הוא שמדינות שאוכלוסייתן אמידה יותר נפגעו קשה יותר. ממצא זה מייחסים החוקרים לעובדה שטיסות בינלאומיות וטיולים ברחבי העולם נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה אמידה, והנתונים מראים שלטיסות בינלאומיות היה חלק משמעותי מאוד בהפצת הנגיף ברחבי העולם. הממצא השני הוא שבמדינות שבהן שיעור המעשנים גבוה יותר דווקא היו פחות מקרי תמותה מ-Covid-19. את הממצא הזה מסבירים החוקרים בכך שעישון נפוץ יותר בקרב צעירים, שסיכוייהם לחלות בקורונה באופן קשה הוא נמוך יותר משל מבוגרים.