אין ספק שקנאביס רפואי הוא מזור לאנשים רבים ומהווה רכיב חשוב בארסנל הפתרונות שיש לרפואה להציע. מיותר גם לציין עד כמה חשוב "לטפל" בסוגיה זו במישור החוקתי, ולאפשר לחולים רבים לחזור לתפקוד ולשפר את איכות חייהם. עם זאת, שאלות נוקבות חייבות להישאל בעיקר כשמדובר במה שמוגדר כ"עישון חברתי", שאינו מסיבות בריאותיות.
איך קנאביס משפיע על בני נוער?
לפני כחודשיים יצא עדכון מקיף שסוקר יותר מ-100 מחקרים שהצמח הירוק מככב בהם, והמסקנות שלו מדאיגות. לפי המחקר, לקנאביס יש השפעות משמעותיות ובלתי הפיכות על המוח של נערים שעדיין לא השלים את התפתחותו, שיבושים בזיכרון לטווח קצר, אי יכולת לייצר זיכרונות חדשים, חשיבה משובשת, קושי בלמידה ובביצוע של משימות מורכבות וירידה ב-IQ.
מחקר ניו-זילנדי גדול אף מצביע על צניחה של 6 עד 8 נקודות IQ בקרב אנשים שהשתמשו בקנאביס בגיל ההתבגרות. יתרה מזאת, הפסקת השימוש אחרי גיל ההתבגרות לא הובילה לשיקום היכולות הקוגניטיביות. שני מחקרים נוספים שבוצעו בתאומים הראו ירידה משמעותית (שוות ערך ל-4 נקודות IQ) ביכולות הוורבליות.
נקודה חשובה נוספת היא שאלת התלות בקנאביס. משום מה נהוג לחשוב שמריחואנה לא גורמת להתמכרות, אך לא כך הם פני הדברים. שימוש בגיל צעיר מעלה את הסיכוי להתמכרויות שונות ומגוונות בעתיד. גם תחושת ההנאה והאופוריה המדווחת על ידי מעשנים אינה אוניברסלית, ומתבגרים רבים עלולים למצוא עצמם בסרט אחר לחלוטין אשר כולל חרדה, פחד ופאניקה.
מחקרים אף מצאו כי הרכיב הפעיל של המריחואנה, THC, גורם להפרעת חיווט באזורי המוח שאחראים לאיזון, קואורדינציה וזמן תגובה. מכאן נפגעת היכולת לנהיגה בטוחה, פעילות ספורטיבית והשתתפות בפעילות פיזית מכל סוג.
אל תפספס
איך משפיע קנאביס על מבוגרים?
אחד הנושאים הפחות מדוברים בהקשר של עישון חברתי היא שאלת הפוריות והשפעת העישון על איכותם ותקינותם של תאי הזרע.
לפי נתונים שפורסמו בשנת 2015, 53 אחוזים מהגברים האמריקנים בגילאי הפוריות דיווחו על שימוש (חשיפה) לקנאביס במהלך החיים. נתון זה הוביל את המדענים לחקור את השפעת הקנאביס על אבות לעתיד. במחקר שבוצע על ידי מדענים מאוניברסיטת דיוק, ופורסם השנה, החוקרים גילו ש- TCH "מדבר" עם הגן DLGAP2, שנמצא בתאי הזרע וגורם לשינוי של הגן. גן זה חשוב להתפתחות התקינה של המוח ושיבושים בו מקושרים בין היתר לאוטיזם.
תוצאות המחקר הזה לא רק מראות ברמה מולקולארית את מנגנון "השיבוש", אלא גם מצביעות על כך שהשינוי שמתרחש בגן בתאי הזרע, נשמר, עובר בתורשה ומתבטא בצאצאים של אותו זכר.
עוד קודם, בשנת 2019, קבוצת חוקרים מאוסטרליה עשתה אנליזה לנתונים, שהתקבלו משני מקורות שונים ובלתי תלויים. הם בדקו את הקשר שבין הלגליזציה ועליה באוטיזם (ASD). ההתאמה החיובית הייתה משמעותית ביותר. מסקנה נוספת של החוקרים הייתה שצפויה עליה של כ-60 אחוזים במקרי האוטיזם עד 2030 במדינות שקיימת בהם לגליזציה. חוקרים גם העריכו אוטיזם כצורה השכיחה ביותר של מומים מולדים בעקבות השימוש בקנאביס.
נכון לעכשיו, בעקבות עדכון מתמיד במחקרים ובפרסומים, המסקנה שאני הגעתי אליה היא: אם יש ספק - אין ספק, לפחות בדגש על המתבגרים ואנשים שמתכננים להיות ביום מן הימים הורים לילדים בריאים וחכמים.
ד"ר יוליה פנסו, המחלקה להנדסה כימית, במכללה האקדמית להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון קמפוס אשדוד