בסרטון: צפייה בנטפליקס
כשאנחנו מדברים על חשיפה למסכים ועל הגבלת זמן הצפייה בטלוויזיה, זה לרוב נעשה בהקשר של ילדים. מחקרים שונים ורבים בשנים האחרונות עסקו באופנים שבהם החשיפה למסכים משפיעה על המוח ועל ההתפתחות של ילדים קטנים, וכן על הסיכוי להשמנה של ילדים בוגרים יותר. אולם, הסיכונים שטמונים בחשיפה למסכים אינם מסתיימים בילדות, ויש להם השפעה גם על מבוגרים. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת גלזגו בסקוטלנד.
איך ביצעו את המחקר?
המחקר של אוניברסיטת גלזגו נמשך קרוב ל-12 שנה והשתתפו בו כחצי מיליון בני אדם בגילאי 37 עד 73 בין השנים 2006 ל-2018. החוקרים אמדו לא רק שעות של צפייה קונבנציונלית במסכי טלוויזיה, אלא גם צפייה בסרטונים במכשירים ניידים.
מה הם גילו?
החוקרים חישבו שאם כל המשתתפים היו מגבילים את זמן הצפייה שלהם בטלוויזיה לעד שעתיים ביום, סיכון התמותה הכללי של המשתתפים היה פוחת ב-5.62 אחוזים, וקרוב ל-8 אחוזים (7.97%) ממקרי המוות ממחלות לב וכלי דם היו נמנעים או מתעכבים משמעותית.
אל תפספס
ד"ר היימיש פוסטר, חוקר במכון לבריאות ואיכות חיים באוניברסיטת גלזגו ומי שהוביל את המחקר, אמר כי ממצאי המחקר מספקים תמיכה נוספת לכך שצפייה מרובה בטלוויזיה וניהול אורח חיים יושבני באופן כללי, מזיקים לבריאות. "המחקר שלנו מראה שהגבלת זמן הצפייה בטלוויזיה יכולה לדחות ואף למנוע לא מעט בעיות בריאותיות".
החוקר ציין עוד שני גורמים נלווים שנמצאו קשורים בהחמרה בריאותית נוספת בהקשר של צפייה מרובה בטלוויזיה - תזונה לא בריאה (נשנושים בזמן צפייה) וכן מצב סוציואקונומי נמוך. כאשר שני הגורמים הללו נוכחים לצד צפייה מרובה במסכים, הנזק הבריאותי גדול יותר.
החוקרים בדקו גם האם החלפת חלק מזמן הצפייה במסכים בפעילויות מועילות לבריאות, כמו הליכה למשל, יועילו לבריאותם של משתתפי המחקר. הם גילו שההשפעה החיובית ביותר של החלפת זמן מסך בהליכה, היתה בקרב מי שהקדישו הכי פחות זמן לפעילויות הבריאות מלכתחילה. כלומר, עבור מי ששגרת חייו כוללת ממילא פעילות גופנית מתונה יותר, לא נמצאה הרבה תועלת בהחלפת זמן מסך בהליכה.
בשורה התחתונה?
סיכונים בריאותיים הקשורים בזמן החשיפה למסכים, הכוללים מחלות כמו סרטן ומחלות לב וכלי דם, יורדים לרמתם הנמוכה ביותר כאשר זמן הצפייה בטלוויזיה הוגבל לשעתיים או פחות ביום.