בסרטון: 5 עובדות על המוח האנושי
מחשבות - לפעמים נדמה שיש לנו עשרות מהן בדקה, ופעמים אחרות נדמה שעוברות דקות ארוכות בלי מחשבה אחת. כמה מחשבות עולות בראשו של אדם ממוצע ביום אחד? נשמע כמו משהו מופשט מכדי לכמת, אבל זה בדיוק מה שניסה לעשות פסיכולוג אחד מאוניברסיטת קווינס שבקנדה במחקר שלו. והוא גם סבור שהוא הצליח, ויש לו מספר: 6,200 מחשבות ביום.
החוקר טוען שהצליח לבודד "תולעי מחשבה", דפוסי מחשבה ייחודיים, שמתמקדים באותו רעיון לאורך רגעים רצופים. "מה שאנחנו מכנים 'תולעי מחשבה' הן למעשה נקודות קרובות על ציר מפושט של דפוסי פעילות במוח. המוח תופס נקודה שונה בכל רגע לאורכו של חלל התודעה הזה. כשאדם עובר למחשבה חדשה, הוא מייצר 'תולעת מחשבה' חדשה, שאותה אנחנו יכולים לזהות בעזרת שיטת המחקר שלנו", הסביר ד"ר ג'ורדן פופנק, מחבר המחקר.
מחשבות הן דבר מופשט מאוד, שנע שתי וערב בתוך הראש שלנו בין רעיונות שונים על רקע 'רעש לבן' מנטלי שקיים תמיד במוח שלנו. לכן, הניסיון לכמת או למדוד אותן הוא אתגר חמקמק שפסיכולוגים רבים ניסו לפצח לאורך השנים. על פי דיווח בכתב העת Nature Communications, ד"ר פופנק והקולגה שלו ג'ולי צנג פיתחו אמצעי לזיהוי 'תולעי מחשבה' באמצעות הדמיה במכשיר fMRI ותוך שימוש בטמפלטים חדשים של דפוסים מוחיים. שיטה זו איפשרה להם להבחין בדפוסים מוחיים מסויימים ולזהות מתי מתבצע מעבר בין מחשבות שונות.
"הבחנו גם ש'תולעי מחשבה' חדשות נוצרות מיד עם הופעת אירוע חדש על המסך, בזמן צפייה בסרט, למשל. חקירה מעמיקה של התהליך הזה עזרה לנו לאשש את הרעיון שהופעת 'תולעת מחשבה' חדשה תואמת את המעברים בין מחשבות", אמר פופנק. בהתבסס על מחקרם הראשוני, פופנק וצנג מעריכים שלאדם הממוצע יש כ-6,200 'תולעי מחשבה' כאלה מדי יום.
"פריצת הדרך שלנו הגיעה כשהפסקנו לנסות להבין את התוכן של כל מחשבה, ובמקום זה התמקדנו ברגע שבו הוא עובר לחשוב על הדבר הבא", הסביר פופנק את תהליך המחקר והתפתחותו. "השיטה שלנו עוזרת לנו לזהות את הרגע שבו אדם עובר לחשוב על משהו חדש, בלי קשר למה המשהו הזה. אפשר לומר שדילגנו על אוצר המילים, ועברנו הלאה לניסיון להבין את הפיסוק של שפת המוח", ניסה פופנק להסביר בעזרת מטאפורה את מהות מחקרו.
עוד בוואלה!
אפיקי מחקר חדשים ומעניינים נפתחים
עם זאת, נראה שהטכניקה עדיין זקוקה לכמה כיוונונים ושיפורים. אחת המגבלות העיקריות של המחקר היא שהיא דורשת מהחוקרים שיהיה להם טמפלט (תבנית) עבור כל סוג של מחשבה שאותה הם רוצים לתעד. משמעות הדבר היא שצריך להיות להם מושג די ברור מראש לגבי הנושא שבו עוסקת המחשבה שהם מנסים לתעד במוחו של אדם כלשהו, כדי להצליח לזהות את מספר המעברים שאותו אדם עושה בין מחשבה למחשבה.
למרות מגבלותיו, המחקר הזה פותח אפיקי מחקר חדשים ומעניינים. כך למשל, ניתן לעשות שימוש בטכניקה שנוצרה בו כדי ללמוד על זרם המחשבה של אנשים שונים וכיצד הוא משתנה תחת השפעות שונות, כמו סטרס או סמים. "השיטות שלנו יכולות למשל לתמוך בזיהוי מוקדם של הפרעות מחשבה שקשורות בסכיזופרניה, או מחשבות מהירות שמאפיינות הפרעות קשב וריכוז או מצבי מאניה", אמר ד"ר פופנק. "אנחנו סבורים שלשיטה שיצרנו יש הרבה פוטנציאל, ואנחנו מקווים להשתמש בה באינטנסיביות במחקרים הבאים שלנו", הוסיף.