ילדים זה שמחה? לא אם תשאלו את מרים נבטנזי בת ה-41 מאוגנדה שנישאה כבר בגיל 12 והביאה לעולם 44 ילדים עד גיל 36. מה שעצר את שרשרת ההריונות הוא דווקא בעלה, שאחרי הילד ה-44 החליט לנטוש את המשפחה. מרים לא הסתפקה בזה ועברה הליך רפואי שימנע ממנה להיכנס שוב להיריון למקרה שתמצא עצמה שוב בזוגיות.
לאישה הפוריה בעולם היו כבר לא פחות מ-25 ילדים כשהייתה רק בת 23. היא חותנה כשהייתה רק בת 12 (בעלה היה בן 40) והתאומים הראשונים נולדו לה שנה אחת בלבד לאחר החתונה, כשמרים הייתה בת 13. הסיבה להספק הילודה המדהים והבלתי נתפס הזה הוא שלמרים יש מצב רפואי נדיר הגורם לה להרות מספר רב של עוברים בכל הריון: היא ילדה 3 רביעיות, 4 שלישיות ו-6 זוגות תאומים. לאחר שנולדו לה התאומים הבכורים, היא נבדקה אצל רופא שאמר לה שיש לה שחלות גדולות מהרגיל וכי שימוש באמצעי מניעה כמו גלולות למניעת הריון עלול לגרום לה לבעיות בריאותיות. לכן היא שמעה בעצתו, לא נעזרה באמצעי מניעה - והילדים פשוט המשיכו להיוולד בזה אחר זה. ד"ר צ'רלס קיגונדו, גינקולוג בבית החולים מולאגו בקמפלה, אוגנדה, אמר: "המקרה שלה הוא נטייה גנטית לביוץ יתר, המשחרר ביציות מרובות במחזור אחד, מה שמגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לקיומן של כפולות. זה תמיד גנטי".
עוד בנושא:
כשהייתה בת 23 היא חזרה אל הרופא שלה, נואשת מתמיד, והתחננה לעזרה - אך הוא חזר על עצתו הקודמת וטען שהיתרה השחלתית שלה גבוהה מדי לשימוש באמצעי מניעה וכי עדיף לה להמשיך וללדת ילדים. בהריון האחרון שלה, לפני כחמש שנים, היא סבלה מסיבוכים - וילדה את זוג התאומים האחרון שלה (השישי במספר), כשאחד מהם מת במהלך הלידה. שנתיים לאחר מכן בעלה, שגם כך היה נעדר באופן תדיר לפרקי זמן ארוכים, החליט לנטוש סופית את המשפחה.
אחרי הלידה הקשה האחרונה שלה - ובאיחור מוגזם - היא קיבלה סוף סוף את העזרה הרפואית שכה הייתה נואשת לה כדי להפסיק ללדת ילדים. מרים אישרה כי הרופאים אליהם פנתה הפעם נקטו בפעולה חודרנית כדי להסיר את הסיכון שתכנס שוב להריון. היא אמרה שהרופא העיד בפניה שהוא "חתך את הרחם שלי מבפנים".
"גדלתי בדמעות"
מרים סיפרה שכל חייה היו שברון לב מתמשך. אמה עזבה אותה ואת חמשת אחיה ואחיותיה רק שלושה ימים אחרי שנולדה. אביה התחתן מחדש ואמה החורגת הרעילה את אחיה הגדולים כשהוסיפה זכוכית לארוחות שלהם. "כולם מתו", היא סיפרה, "הייתי אז בת 7, צעירה מדי כדי להבין את משמעות המוות. קרובי משפחה סיפרו לי מה קרה". הצלקת הזאת היא שדחפה אותה להקים משפחה משלה, אם כי היא מודה שתמיד חלמה על שישה ילדים, בטח שלא על 44.
אחרי אינספור לידות ושנים בהם היא מגדלת כמעט לבד את ילדיה, מרים סיפרה שמערכת היחסים עם בעלה לא היו קלים: "גדלתי בדמעות והגבר שלי גרם לי להרבה סבל. את כל חיי אני מעבירה בטיפול בילדי ובעבודה בניסיון להרוויח קצת כסף", היא אמרה, "מה שחשוב לי הוא שילדיי יהיו מאושרים. לקחתי על עצמי אחריות מאז שהייתי ילדה. מעולם לא הייתי שמחה אני חושבת, מאז שנולדתי".
"העבודה הורגת אותה"
שיעור הילודה באפריקה גבוה וממוצע הילדים למשפחה באוגנדה עומד על 5.6 - אחד השיעורים הגבוהים ביבשת, על פי נתוני הבנק העולמי. אולם, גם יחסית למצב באוגנדה משפחתה של מרים היא משפחה חריגה בגודלה. היא ועשרות ילדיה חיים בתנאים קשים ביותר, כשהם מצטופפים בארבעה צריפים שבנויים מלבני בטון ומחופים בגגות פח, וסביבם מטעי קפה. הילדים ישנים במיטות קומותיים מתכתיות עם מזרנים דקים, כש-12 ילדים ישנים בחדר קטן אחד. אחרים נאלצים לחלוק מזרנים על הרצפה וחלק מהילדים נאלצים לישון על האדמה כי פשוט אין מקום.
מרים אינה בוחלת בשום עבודה. היא עובדת בין השאר כספרית, מכינה ומוכרת ג'ין ביתי ותרופות טבעיות וגם אוספת גרוטאות מתכת ומוכרת אותן. כמעט כל הכסף שהיא מצליחה להרוויח הולך לטובת רכישת מזון, בגדים ומימון לימודיהם של ילדיה - מטרה שחשובה לה במיוחד משום שהיא מקווה שכך תהיה להם התחלה טובה לחיים. על אחד הקירות בצריף שבו היא מתגוררת היא תלתה בגאווה את תמונות סיום הלימודים של ילדיה ועל אף הצפיפות, אינה מוכנה להוריד אותן מהקיר.
למרות מירב המאמצים של מרים, אחד מילדיה, איוון קיבוקה, נאלץ לפרוש מבית הספר כדי לעזור בניהול הבית. בן ה-23 אמר: "אימא עמוסה מאוד, העבודה הורגת אותה. אנחנו עוזרים איפה שאנחנו יכולים, כמו בבישול ובכביסה, אבל היא עדיין נושאת בכל הנטל על המשפחה. אני רוצה לעזור לה". מרים מספרת כי כל הילדים הבוגרים שלה מנסים לעזור במטלות הבית כמו בישול וניקיון - ודואגים לאחיהם הקטנים כשהיא בעבודה. בכל יום מרים משתמשת ב-25 ק"ג של קמח תירס על מנת להבטיח שלילדיה יהיה מספיק אוכל, כשדגים ובשר הם פינוקים נדירים למשפחה. "אני עושה כל מה שאני יכולה כדי שיהיה אוכל לילדים שלי. אני רוצה להיות האמא שלא הייתה לי וגם עם 44 ילדים אני מוכיחה שזה אפשרי".
