161 צעדים שימנעו את המגיפה העולמית הבאה

25 חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד התכנסו כדי לנסות להבין איך למנוע את המגיפה העולמית הבאה ומהמסקנות שלהם עולה שהאנושות תצטרך לעשות כמה שינויים רציניים אם היא רוצה להמשיך להתקיים פה

מערכת וואלה! בריאות
צילום: רויטרס

בסרטון: התפרצות קורונה בבייג'ינג - שוק מזון נסגר

מגיפת הקורונה העולמית היא עובדה שאין עליה עוררין, מעצמות ומדינות שכוחות אל ברחבי העולם מוצאות עצמן מתמודדות מול אויב משותף, ובינתיים לפחות, הנגיף מוביל על המדינות. משאבים חסרי תקדים מופנים בימים אלה למחקרים וניסויים שמטרתם למצוא תרופה וחיסון ל-Covid-19, אבל בחדרי החדרים של האקדמיה, יש כבר מי שעברו הלאה ומסתכלים קדימה אל המגיפה הבאה. או יותר נכון, איך ניתן יהיה למנוע אותה.

מה הסיפור? באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה התכנסו 25 מומחים לווטרינריה וזאולוגיה על מנת לשרטט 7 מסלולים שבהם עשויה להתפשט המגיפה העולמית הבאה. המומחים הגדילו לעשות ויצרו רשימה של 161 צעדים שניתן לנקוט כדי לצמצם את סיכויי ההתפרצות של מגיפה נוספת שעלולה להתפשט לכל קצוות תבל.

עוד בוואלה! NEWS

קורונה עלולה לגרום למחלה קשה יותר אצל נשים בהיריון

לכתבה המלאה

למה זה חשוב? החוקרים אמרו כי האנושות חייבת לעשות שינויים דרסטיים באורחות חייה ובמיוחד באינטראקציות שלה עם בעלי חיים, אחרת "זה רק עניין של זמן עד שמגיפה גלובלית נוספת תטלטל את העולם", לדבריהם. מטרת המחקר לספק למקבלי החלטות וליוצרי המדיניות ברחבי העולם סדרה של מסלולי פעולה אפשריים לצורך מניעת המגיפה הבאה.

הקורונה כבר כאן, איך מונעים את המגיפה הבאה? אישה עוטה מסיכה במנהטן, ארה"ב (צילום: רויטרס)

מה המסקנות? קבוצת החוקרים סימנה מספר תחומים שלהם סיכוי גבוה להפוך למקור של המגיפה הבאה: גידול של חיות בר, גידול, שינוע וצריכה של בשר, תעשיית החיות האקזוטיות והמשך הפלישה של בני האדם לאזורי המחייה של חיות בר וצמצומם. עוד המליצו המומחים, להפחית את המכסות המותרות של גידול חיות משק, לנקוט הפרדה בין חיות משק וחיות מחמד וכן, המליצו על מעבר לתזונה טבעונית - כדי להפחית את הסיכון למגיפה נוספת.

מעבר המוני לתזונה מן הצומח, טוענים החוקרים, יפחית בחדות את הביקוש העולמי לבשר, הפחתה שתגרום בתורה לצמצום של תעשיית הבשר ופחות חיות משק שמוחזקות בתנאי צפיפות והיגיינה ירודה, שבהם קל למחלות להתפתח ולעבור ממין אחד לאחר. "הרבה מהקמפיינים שראינו לאחרונה קוראים לאיסור על סחר בחיות בר, וזו מטרה חשובה בהחלט, אבל זה רק אחד מאפיקי ההדבקה וההתפשטות של מחלות", אמר פרופ' וויליאם סאת'רלנד, זואולוג מאוניברסיטת קיימברידג' ומי שעמד בראש צוות החוקרים.

"זאת תהיה טעות להניח שגם המגיפה הבאה תצוץ באותו אופן שבו הופיע Covid-19, עלינו לפעול בקנה מידה רחב בהרבה אם אנחנו רוצים להפחית את הסיכון למגיפה נוספת", הוסיף.

צמצום תעשיית הבשר יפחית את הסיכון לדילוג של פתוגנים מחיות לבני אדם. חזירונים בחוות חזירים באיווה, ארה"ב (צילום: רויטרס)

איך הם הגיעו אליהן? אחת הסברות לגבי מגיפת הקורונה היא שמקורה בעטלפים, שהם נשאים ידועים של מאות נגיפים ממשפחת הקורונה. אבל בהתבסס על מה שידוע למדענים על האופן שבו נגיפים אחרים מאותה משפחה, לא סביר שעטלפים העבירו את הנגיף באופן ישיר לבני אדם. לכן, סבורים החוקרים, שחיה נוספת היתה מעורבת בשרשרת ההדבקה והיוותה חוליית ביניים בין העטלפים ובני האנוש הראשונים שנדבקו בנגיף.

החוקרים ניסו לשקלל ולקחת בחשבון את כל הדרכים העיקריות שבהן מחלות בעלות פוטנציאל גבוה להדבקה מאדם לאדם עשויות "לדלג" מבעלי חיים לבני אדם - מה שמכונה בעגה המקצועית מחלה זואונוטית. לדבריהם, התמודדות עם שילוב סבוך כל כך של מקורות הדבקה פוטנציאליים מחייבת שינויים רוחביים במגעים בין אנשים וחיות. מחלות זואונוטיות יכולות להגיע גם מחיות משק ומחיות מבוייתות, ולא רק מחיות בר. כך היה המקרה של שפעת החזירים ושפעת העופות, שהחלו בחוות גידול מתועשות.

"המגיפה הבאה היא רק עניין של זמן". תושבי ווהאן, סין, בסופרמרקט, פברואר 2020 (צילום: רויטרס)

שיטת המחקר שבה השתמשו במסגרת תהליך החשיבה המשותף שלהם מכונה Solution Scanning, ובמסגרתה נעשה שימוש במגוון רחב של מקורות מידע כדי לאתר מספר פתרונות לבעיה נתונה. בין מקורות המידע שעמדו לרשות המדענים - ספרות מדעית, ניירות עמדה של ארגונים לא ממשלתיים, קווים מנחים של תעשיות רלוונטיות, מומחים חיצוניים שייעצו לצוות וכמובן, המומחיות והידע האישי שאיתם הגיעו כל אחד מהחוקרים בצוות החשיבה.

חלק מהצעדים להפחתת הסיכון למגיפה עולמית נוספת הם פשוטים למדי ליישום, למשל, עידוד חוואים ובעלי משקים קטנים להחזיק את התרנגולות והברווזים שהם מגדלים בבידוד יחסי מבני אדם. צעדים אחרים, כמו למשל החלת סטנדרטים עולמיים מחייבים של וטרינריה והיגיינה לתעשיית הבשר - דורשים השקעה כספית משמעותית ושיתוף פעולה גלובלי.

השורה התחתונה: "חיות בר הן לא הבעיה - הן לא יוצרות את המחלות וגם לא את ההתפרצויות. אנשים עושים את זה. ההתנהגות האנושית היא שורש הבעיה. ולכן, שינויים בהתנהגות הזאת הם גם הפתרון" - כתבו החוקרים במסקנותיהם, שזמינות אונליין ועוברות בימים אלה ביקורת עמיתים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully