בלי פאניקה: כך עבר הציבור בישראל את משבר הקורונה

    באוניברסיטת בן גוריון עקבו בקפידה אחרי רמת החרדה של הישראלים בחודשים האחרונים, ומסתבר שיש לנו סיבה טובה להיות מרוצים מעצמנו. וגם - מי האנשים שחוו הכי הרבה חרדה בתקופה הזו?

    מערכת וואלה! בריאות
    צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

    בסרטון: הקורונה מאטה ברחבי העולם והריחוק החברתי הופך לשגרה

    התקופה האחרונה הייתה מלחיצה מאוד, וגורמים רבים הביעו חשש מפני ההשלכות של רמות החרדה הגבוהות על הבריאות שלנו. אבל לפי בדיקה שערכו באוניברסיטת בן גוריון, ביחס למציאות הכאוטית שחווינו בזמן האחרון - הגבנו ממש בסדר.

    עוד בוואלה!

    כל כך חיכינו לחזור לשגרה, אז למה עכשיו זה מפחיד אותנו?

    לכתבה המלאה

    צוות מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים, ערכו מחקר אורך המנטר את רמות החרדה של הישראלים מאז פרוץ המשבר. הם גילו כי במשך חודש היתה עלייה הדרגתית במפלס החרדה, ואחריו - במשך חודש נוסף - רמות החרדה נשארו כפי שהן ולא עלו. עכשיו, עם ההקלות והחזרה לשגרה, רמות החרדה צונחות חזרה מטה. "בשום שלב של המשבר הציבור הישראלי לא נכנס לפאניקה", קובעים החוקרים.

    פילוח הממצאים של מוניטור החרדה גילה שדווקא בקרב האוכלוסייה הצעירה (18-30) רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בחודש הראשון למדידה ביחס למבוגרים, והעליה ברמת החרדה בקבוצה זו הייתה החדה ביותר בהשוואה לגילאים אחרים. רמות חרדה גבוהות יותר נמדדו גם בקרב נשים בהשוואה לגברים. החוקרים גילו גם שהפחד חלחל אל החברה החרדית באיחור ביחס לקהילות אחרות, מה שעשוי להעיד על הבנה מאוחרת של חומרת המצב.

    צוות המחקר החד לבדוק את רמת החרדה עוד טרם חדירת וירוס הקורונה לארץ, כאשר ברקע היו ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות. הם בחנו את מפלס החרדה והתגובות הרגשיות נוכח המשבר בקרב מדגם של 1,000 בוגרים מהאוכלוסייה היהודית בישראל. אז עמדה רמת החרדה בממוצע על 2.17 (מתוך 5). הסקר הראשון נערך ב- 19 בפברואר 2020 מאז נערכו שבעה סקרי מעקב שבועיים. הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לווירוס הקורונה, ועל העמדות שלהם כלפי משרד הבריאות.

    רחוקים מהיסטריה. נשים עם מסיכות ברחובות תל אביב (צילום: AP)

    בארבעת השבועות הראשונים חלה עליה הדרגתית אך מתונה ברמות החרדה, עד לרמה של 3.2 - עדיין בתחום החרדה ורחוק מתחום ההיסטריה. לאחר מכן במשך השבועות 4-6 (ה-25-11 במרץ) רמות החרדה נותרו ללא שינוי. במדידה מאוחרת יותר, ב-20 לאפריל, נרשמה ירידה ברמת החרדה, שעומדת עכשיו בממוצע על 2.7.

    "ראינו עלייה מתונה והדרגתית ברמות החרדה בישראל, גם באופן כללי וגם ספציפית מהנגיף בארבעת השבועות הראשונים. זה היה צפוי, מכיוון שהייתה גם עלייה באיום", הסבירו החוקרים, "עם זאת, בשבועות 4-6, החרדה לא צברה גבהים וגרף החרדה אף התיישר. אנו מאמינים כי המגמה עולה בקנה אחד עם תהליך ההסתגלות של אנשים למצב החדש".

    בראש צוות המחקר עומד פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור ופרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון, שניהם מאוני' בן-גוריון; פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות; ד"ר הדר שלו ופרופ' דוד גרינברג, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully