החוקרים האלה רוצים לשנות את הדרך שבה מבצעים בדיקות קורונה

זוכרים שלפני כמה שבועות כולם דיברו על כמה בדיקות קורונה מבצעים ועל המחסור במטושים? כדי למנוע מצב כזה בעתיד, חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה מצאו דרך מקורית לערוך בדיקות קורונה קבוצתיות

מערכת וואלה! בריאות
בסרטון: באוניברסיטה העברית פיתחו בדיקת קורונה קבוצתית (הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית)

עם החזרה היחסית לשגרה והירידה המשמחת במספר החולים, השיח הציבורי על חשיבות בדיקות הקורונה ירד מעט. אבל רק לפני חודש מדינה שלמה דאגה מכמות הבדיקות המבוצעות ומהמחסור בחומרים המאפשרים את הבדיקות האלה. לאור העובדה שהקורונה לא הולכת לשום מקום, ושקיים חשש אמיתי מהתפרצות שנייה, חוקרים בכל העולם מנסים לייעל את תהליך הבדיקות ולשפר אותו. צוות חוקרים מירושלים - הצליח.

עוד בוואלה! NEWS

האם הגל השני של הקורונה יהיה קטלני יותר?

לכתבה המלאה

צוות חוקרים, בהובלת פרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה יחד עם ד"ר יותם דרייאר מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מצא פתרון יצירתי - בדיקות קבוצתיות. בשיטה החדשה ניתן לערבב עד שמונה דגימות ולבדוק אותן יחד. אם בדיקה של קבוצת דגימות כזו יוצאת שלילית, ניתן להסיק שכל שמונה הדגימות בקבוצה הן שליליות. אם התוצאה חיובית - בודקים נקודתית כל דגימה מאותה הקבוצה.

בממוצע של אלפי הנבדקים שנבדקו עד כה נמצא שהיעילות של הבדיקה הקבוצתית הייתה גבוהה פי 7.5 מהבדיקות רגילות. השיטה החדשה מאפשרת לצמצם את זמן ההמתנה לקבלת מידע לגבי בדיקות סקר נרחבות - למשל בבתי אבות, של אנשי צוות רפואי או של עובדים במפעלים חיוניים - בהן מרבית התוצאות צפויות להיות שליליות.

זה עבד לפני 100 שנה לעגבת, וזה עובד גם היום

הרעיון לבצע בדיקות קבוצתיות עלה לאחר שבתחילת חודש אפריל התעורר החשש כי לא ניתן יהיה לבצע בדיקות עקב חוסר עולמי בריאגנטים - חומרים ליצירת תגובה כימית בהם משתמשים במעבדות הקורונה. החוקרים חיפשו שיטת לבצע בדיקות בדרך שתבזבז פחות חומרים ותחסוך בכוח אדם, ועדיין תהיה איכותית ומדויקת.

"לקחנו שיטה שנחקרה הרבה לפני כמעט 100 שנה בארה"ב, עבור החיידק שגורם למחלת העגבת", מסבירה רוני בן עמי, סטודנטית ל- MD/PhD בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית, "ורצינו לבדוק אם אנחנו יכולים ליישם את אותה שיטה ישנה על נגיף חדש, על הקורונה, ולחסוך באמצעותה הרבה מאוד רכיבים שדרושים לבדיקות ונמצאים במחסור בכל העולם, בלי להתפשר על איכות התוצאה".

דרך יעילה לאפשר לאנשים חזרה לשגרה. תהליך העבודה על הבדיקות הקבוצתיות (צילום: ד"ר אלאנורה מדבדב, האוניברסיטה העברית)

כדי לשמור על הרגישות הגבוהה של הבדיקה, היה צורך לבדוק כמה דגימות ניתן להכניס יחד לבדיקה אחת מבלי לפגוע באיכות יכולת הזיהוי של נגיף הקורונה בהן. בבדיקה מקיפה התגלה שבערבוב של עד שמונה דוגמאות ניתן לשמור על רגישות גבוהה, ולזהות גם דגימות עם ריכוז נמוך של הווירוס, אפילו כשמערבבים אותן עם דוגמאות שליליות.

"בתוך יום אחד אפשר להפעיל את השיטה הזו בכל המעבדות בארץ, וככה להצליח להחזיר את המשק לפעילות - מפעלים חיוניים, מוסדות חינוך, בתי עסק, קבוצות ספורט, ועוד עוד גופים שאפשר לבדוק וככה לשחרר אותם בידיעה שהם בריאים", אומרת בן עמי, "אנחנו כבר ביצענו כעשרת אלפים בדיקות בשיטה הזו, ויש לנו יכולות לבצע אלפי דוגמאות ביום".

היא הוסיפה כי בארץ ובעולם כבר הביעו התעניינות בשיטה שלהם, וכי הם מקווים שבקרוב מאוד יתחילו לעשות בה שימוש מעבדות נוספות בארץ, "כדי שנצליח לתת מודיעין כמה שיותר רחב ומדויק לגבי התפשטות הנגיף".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully