וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נמצא נוגדן שמונע מנגיף הקורונה להדביק תאים אנושיים

חוקרים בהולנד בדקו למעלה מ-50 נוגדנים שנמצאו יעילים נגד נגיף הסארס, ומצאו ביניהם אחד שמנטרל את יכולת ההדבקה של נגיף הקורונה בבני אדם. כעת יש לבדוק האם ניתן לפתח ממנו חיסון

צילום: רויטרס, עריכה: אסף דרורי

החיפוש הקדחתני אחר חיסון נגד נגיף הקורונה נמשך במעבדות ברחבי העולם, ובאחת מהן - באוניברסיטת אוטרכט בהולנד - הודיעו השבוע על זיהוי נוגדן, שמסוגל להיצמד לחלבונים שמצויים על המעטפת של נגיף ה-SARS-CoV-2 ולמנוע ממנו להדביק תאים בגוף האדם.

ממצאי המחקר הזה פורסמו בכתב העת המכובד Nature Communications, שם הסבירו מחבריו כי מדובר בנוגדן אנושי לחלוטין (לא נוגדן שנלקח במקור מבעלי חיים או ממקור אחר), אולם עד כה הניסויים בו נעשו רק בתרביות תאים ויש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לקבוע האם הוא מתאים לשימוש בחיסון ניסיוני לבני אדם.

נקודת המוצא של החוקרים היתה שהנגיף הנוכחי, שגורם למחלת Covid-19, שייך למשפחת נגיפי הקורונה ודומה מאוד לנגיף ה-SARS-CoV שחולל את מגיפת הסארס בשנים 2002-2003. לכן, הם החלו לבחון את יעילותם של 51 נוגדנים שונים שנמצאו כבעלי יעילות מסויימת נגד נגיף הסארס גם מול הנגיף החדש.

נגיף הקורונה. ShutterStock
הנוגדן מנטרל את החלבון שיוצר את הדוקרנים על מעטפת הנגיף ומאפשרים לו להדביק תאים נוספים. נגיף הקורונה/ShutterStock

"השתמשנו באוסף של נוגדנים ל-SARS-CoV וזיהינו נוגדן אחד שמצליח לנטרל את ההדבקה גם בנגיף SARS-CoV-2 בתרביות של תאים אנושיים", כתבו החוקרים. הנוגדן המדובר,ששמו 47D11, מונע משני הנגיפים להדביק תאים קרובים אליהם על ידי תקיפת חלבונים בשם trimeric spike (S) glycoproteins, חלבונים אלה מצויים על המעטפת של הנגיף והם אלו שיוצרים את הדוקרנים או הקוצים שמאפיינים את צורתו הקיפודית.

אישה מקבלת זריקה ניסיונית שכוללת חיסון לנגיף הקורונה באחד מבתי החולים בסיאטל 16 במרץ 2020. AP
העובדה שמדובר בנוגדן אנושי אמורה לקצר את תהליכי המחקר שלו. אישה מקבלת חיסון ניסיוני לקורונה בארה"ב/AP

"לנוגדן מנטרל מסוג זה יש פוטנציאל לשנות את מסלול ההדבקה בתוך גופו של הנשא, לסייע בסילוק הנגיף ואף להגן על אדם בריא שנחשף לנגיף", טוענים החוקרים. תקוותם של החוקרים היא שכעת יחלו ניסויים ומחקרים נוספים שייבחנו האם ניתן לפתח חיסון המבוסס על הנוגדן הזה.

לרוב, הפיתוח של נוגדנים עבור חיסונים מתחיל בבעלי חיים ורק לאחר מכן הנוגדן עובר תהליכי התאמה למערכת החיסונית של בני אדם, אולם במקרה הנוכחי הנוגדן 47D11 הוא מראש נוגדן אנושי, מה שאמור לקצר משמעותית את תהליכי המחקר לגביו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully