מי הגאון שהמציא את האלכוג'ל? תלוי את מי שואלים

בסרטון: הדרך הכי בטוחה להישמר מקורונה - שטיפת ידיים יסודית

מאז פרוץ הקורונה לחיינו יש מצרך אחד שכולנו דבקים בו - ג'ל לחיטוי ידיים. אף שרק לאחרונה האלכוג'ל הפך למוצר צריכה בסיסי, הוא למעשה חלק מהחיים שלנו כבר לא מעט שנים. אז החלטנו לבדוק מי עומד מאחורי ההמצאה הפשוטה והיעילה הזו. חיפוש קצר גילה כי קיימים שני סיפורים טובים אך סותרים על השורשים של התכשירים המוכרים לחיטוי ידיים. אז הנה שני הסיפורים, אתם יכולים לבחור לבד למי להאמין, העיקר שתמשיכו לחטא ידיים.

אבל לפני שנצלול להיסטוריה של מחטאי ידיים, כדאי להזכיר שמים וסבון הם הדרך הטובה ביותר לנקות את הידיים שלכם מנגיפים וחיידקים. אם אלה אינם זמינים, יש להשתמש בחומר חיטוי לידיים המכיל לפחות 60 אחוזי אלכוהול. חומרי חיטוי לידיים מכילים בין 60-95 אחוזי אלכוהול, המעורבב במים ובחומרי ג'ל שונים (כמו גליקול וגליצרין). בעוד שאלכוהול נמצא בשימוש כחומר חיטוי מאז סוף המאה ה-19, המקור המדויק של גרסת הג'ל הנוחה לשימוש - עומד כעת לדיון ברחבי הרשת.

הרבה לפני ימי הקורונה, מתישהו בשנת 2012, כתבת בשם לורה ברטון פרסמה סיפור מרתק בעיתון הגרדיאן על אחות צעירה בשם לופה הרננדז שבשנת 1966 שינתה את העולם, קצת. לפי הסיפור, כאשר הייתה סטודנטית לסיעוד בבייקרספילד קליפורניה, הרננדז חששה שלאנשי מקצוע בתחום הרפואה לא תמיד תהיה אפשרות לשטוף את הידיים עם מים וסבון לפני שהם באים במגע עם החולים. היא הבינה שפתרון אפשרי לבעיה הזו הוא נשיאת אלכוהול באופן שיהיה קל להשתמש בו.

לפי הדיווח הזה, הרננדז היא זו שחשבה לראשונה לערבב 60-65 אחוזים של האלכוהול המוכר לחיטוי עם ג'ל, כדי להפוך את השימוש בו ליעיל יותר. היא גם הבינה שמדובר ברעיון חדשני עם פוטנציאל מסחרי, והתקשרה ל"מוקד המצאות" עליו שמעה בטלוויזיה כדי לרשום פטנט על ההמצאה.

בימים האחרונים, כאשר נגיף הקורונה השאיר לאנשים הרבה זמן פנוי בבית והרבה עניין בחומרי חיטוי, יותר ויותר אנשים ניסו למצוא את אותה אחות יזמית. למרבה הצער - זה לא צלח. יש מעט מאוד מידע אודות הרננדז, ויש גם מעט מקורות לסיפור שהובא בגרדיאן בשנת 2012. המאמר המדובר לא מציין את המקור לסיפור, ואין דיווח קודם עליה או על תרומתה לעולם הרפואה. עם זאת, באתר remezcla דווח כי הרננדז זכתה להוקרה במהדורה השנייה של הספר " The Growth and Development of Nurse Leaders", העוסק בסיעוד ומנהיגות.

אז האם באמת הייתה אחות בשם לופה הרננדז? חלק מאתרי האינטרנט טוענים שכן, אך שהיא הועלמה בגלל שהיא אישה לטינית ואת ספרי ההיסטוריה כותבים בדרך כלל גברים לבנים. באתרים אחרים מפקפקים בסיפור כולו. ב- vanityfair כתבו השבוע כי שום פטנט לא הוגש בשם לופה הרננדז, וכי אף פטנט שקשור לחיטוי ידיים בשום שם אחר לא הוגש במהלך אותו עשור. הם אף שוחחו עם לורה ברטון, מחברת אותה כתבה, שטענה שהיא לא זוכרת מאיפה הגיע הסיפור ההוא שהפך בינתיים למיתוס. "הייתי מציעה לבדוק את המחברות שלי, אבל הן מאוחסנות בבריטניה, וכעת אני תקועה ביוון", היא השיבה.

לאחר שפסלו את הסיפור הקודם, ב- vanityfair מצאו מקור אחר לחומרי החיטוי לידיים, רומנטי פחות. בשנת 1946, באקרון אוהיו, בני זוג בשם גולדי וג'רום "ג'רי" ליפמן הקימו את חברת GOJO - המייצרת עד היום את purell, מותג נוזל חיטוי הידיים הנמכר ביותר בארה"ב, שהפך לשם גנרי לחומרים אלה.

בשנים הראשונות הם לא מכרו את החומר אותו אנחנו מכירים היום, אלא מוצר השם GOJO Hand Cleaner - חומר לניקוי שומנים מהידיים, מהסוג שעדיין קיים במוסכים, המבוסס על נפט. התכשיר המקורי לא נועד להרוג חיידקים, אלא להסיר מהידיים שומנים קשים לניקוי. בעיתון ניו יורקר סיפרו כי בני הזוג ליפמן רקחו את המוצר הזה במכונת כביסה במרתף ביתם של הוריה של גולדי, שם התגוררו באותה תקופה. את החומר שהתקבל הם ארזו בצנצנות של חמוצים, ומכרו אותו מתא המטען של מכוניתם.

במהלך העשורים שלאחר מכן המשיכה גוג'ו למכור את מוצריהם כחומרי ניקוי תעשייתיים. בשנת 1973, מחירי הנפט החלו לעלות, ובחברה החליטו למצוא חלופות אחרות לנפט עבור חומר ניקוי הידיים שלהם. ב-1988 הם מצאו פתרון: חומר ניקוי סמיך יותר המבוסס על איזופרופיל (סוג של אלכוהול) המהול בחומרים אנטי-מיקרוביאלים ובכימיקלים אחרים שנועדו להפוך את התרכובת הכימית לעדינה יותר לידיים.

המוצר הזה הלך והתפתח עד שבשנת 1997 הם יצאו עם המותג המנצח purell. מה שהפך את המוצר שלהם לכל כך פופולרי היה השימוש בחומר מייצב שהופך את האלכוהול לג'ל, ובכך מקל על השימוש. היום מדובר במוצר שכמעט ואי אפשר לצאת מהבית בלעדיו, בייחוד בימי קורונה, אך גולדי וג'רי כבר אינם בחיים כדי לדעת עד כמה המוצר שלהם הכרחי.

אז אחות לטינית שנדרסה על ידי גלגלי ההגמוניה הגברית הלבנה או בני זוג מאוהיו עם עסק ביתי לחומרי ניקוי וחיבה לחמוצים - תחליטו אתם באיזה נראטיב אתם רוצים להאמין. העיקר שתזכרו לחטא ידיים כמה פעמים ביום, ובמיוחד לאחר מגע עם משטחים החשודים כמזוהמים.