כבר יותר משבועיים שראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו מנהל את ענייני המדינה ואת משבר מגפת הקורונה מביתו, שבו הוא שוהה בבידוד עם שלושת ילדיו. אישתו סופי גרגואר טרודו, אובחנה עם קורונה לאחר שפיתחה תסמינים דמויי שפעת עם שובם של בני הזוג מביקור רשמי בלונדון, ושוהה בבידוד באגף אחר בבית - מנותקת מבעלה ומילדיה. אז טרודו עובד מהבית, מנהל שיחות ועידה של מדינות ה-G7 מחדר העבודה, ובמקביל מטפל לגמרי לבד בשלושת ילדיו גזבייה (12), אלה גרייס (11) והדריאן (6). מדי פעם הוא חוצה את מפתן ביתו - קוטג' מלבנים אדומות בן 153 שנה בלב אוטווה הבירה - ובמרחק בטוח מכתבים ומצלמות כשהוא לבוש בחליפה וג'ל בשערו הוא מודה ברוב חן לילדי המדינה על תרומתם למאמץ הלאומי בכך שהם עושים שיעורים בחשבון ליד שולחן המטבח ומתמודדים עם האיסור לשחק בגינות השעשועים.
גם אני כמו טרודו, עובדת מהבית בשבועיים האחרונים, וכמותו נמצאת בחברתם של שלושת ילדי - הלל (6), אסא (4.5) ויזהר (6 חודשים). בשונה ממנו, אני לא נאלצת לעשות את זה לבד, אלא יחד עם בעלי. אנחנו עושים את זה בפיג'מה (אני) וחולצת סוף מסלול מהוהה (הוא) מדירת 4 חדרים בנס ציונה. אבל זה לא ההבדל היחיד בינינו. בעוד הוא מצליח לנהל מדינה שלמה באמצעים דיגיטליים - השמועה אומרת שהוא איחר לשיחת הטלפון עם מנהיגי מדינות ה-G7 כי הוא בדיוק סיים לעשות אמבטיה להדריאן הקטן - אני כבר 42 דקות מנסה להשלים את כתיבת השורה הזאת ולא מצליחה להתרכז כי שניים מהילדים שלי חובטים זה בזה עם דינוזאור, במרחק של פחות משני מטר ממני. סליחה, מתקנים אותי פה שזה סטגוזאורוס.
איפה היינו? אה כן. עבודה מהבית קווים לדמותה. אז כמו שאמרתי אנחנו שני הורים בבית. שני הורים, עם שתי עבודות - אנומליה נדירה במשק הישראלי של ימינו. איכשהו שנינו הצלחנו לשמור על העבודות שלנו. זה יתרון אדיר, כי זה אומר שלילדים שלנו ככל הנראה יהיה מה לאכול גם בחודש הבא (והם אוכלים הרבה! כך גילינו). אבל כמו כל ההורים בארץ, אנחנו מתמודדים כרגע עם הצורך להעסיק, להאכיל ולחנך את הילדים שלנו 24/7. במצב רגיל הורות, קריירה והוראה נחלקים לרוב בין 3 אנשים שונים לפחות, ועכשיו אנחנו עושים את כל התפקידים האלה כל הזמן. זה קשה. אז למה טרודו גורם לזה להראות קל?!
אלה גרייס, הבת של ג'סטין טרודו לא רק לא מפריעה לו לנהל את פאקינג קנדה, היא הפכה לצלמת הסושיאל מדיה שלו בימי הבידוד. רוב התמונות שלו עובד במשרד הביתי שפורסמו ברשתות החברתיות בשבועיים האחרונים צולמו על ידה. הילדים שלי ריסקו את האייפון על הרצפה בפעם האלף כי הם רבו מי יחזיק אותו בזמן שהם מנסים למקם פינגווין תלת-מימדי בסלון שלנו.
טרודו בשיחת ועידה דיגיטלית עם מנהיגי ה-G7 בחדר העבודה בביתו, כפי שצולם על ידי בתו אלה גרייס
אני לא מתלוננת. סתם, אני כן. אבל אני יודעת שלכולם קשה, ושלמי שאיבד את פרנסתו קשה יותר. אבל בחיי שזה מעצבן אותי שטרודו מצליח לעשות עבודה כל כך טובה, ועוד לבדדדדדד, בזמן שאני עוד מנסה להבין איך עובד הקטע הזה של הורות משותפת. פשוט בדרך כלל בעלי ההייטקיסט ואני מגדלים את הילדים שלנו בתורות (רוב הזמן זה התור שלי), ולוקח זמן להתרגל לממשלת האחדות הזאת שקמה אצלנו בבית פתאום. זה היה יכול להיות יותר קל אם הילדים שלנו לא היו כאלה קקות ערמומיים ופונים להורה השני עם בקשות שסורבו כבר על ידי הורה אחד. זאת לוחמת גרילה של ילדים להורים גרושים שמיושמת בתנאים של הורים (עדיין) נשואים. לפחות אישתו של טרודו נעולה באיזה חדר עם קערה של אלכוג'ל ואקמול והילדים לא יכולים לעשות עליה מניפולציות שיחזרו אליו כמו בומרנג.
אל תפספס
ביום ראשון שעבר טרודו כינס מסיבת עיתונאים מחוץ לביתו. הוא התלבש, יצא החוצה אל המצלמות, והודה לילדי קנדה על כך שהם "עוזרים להורים לעבוד מהבית". בינתיים, הילדים שלי עוזרים לי לעבור מהבית, הם פשוט עשו חורים בכל כך הרבה קירות ושברו כל כך הרבה דברים, שיהיה פשוט יותר לעבור דירה מאשר לתקן את כל הנזקים שנוצרו פה בשבועיים האחרונים. אני לא יוצאת מהבית, ולא מדברת עם כתבים. למעשה, דלת הבית שלי נפתחת לעתים רחוקות. הפעם האחרונה היתה כשהגיע משלוח של בקבוקי יין, כי חייבים משהו טו טייק דה אדג' אוף. אני גם לא מרגישה צורך להודות לאף ילד, בטח לא לשלי (אבל תודה ענקית לאמא שלי, שמכינה לנו אוכל, אם אנחנו כבר בענייני הוקרה פומבית).
אני יודעת שיש לי מזל. המשפחה שלי בריאה, יש לי עדיין עבודה (ויין!), אני לא צריכה לבשל, יש לנו אפילו מרפסת (ויין!) - יותר פריבילגיות מזה, נשתגע. אבל אם אפשר, רק עוד בקשה קטנה אחת - שגם ג'סטין טרודו יאכל תחת מדי פעם. זה מאוד יעזור. תודה.
