פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרכי ההידבקות הכי נפוצות של נגיף הקורונה

      כבר שבועות אומרים לכם לשטוף ידיים, לשמור על ריחוק חברתי, ואפילו לבודד את עצמכם משאר בני האדם. אבל מהי דרך ההידבקות הכי נפוצה? מחקר ניסה לבדוק

      דרכי ההידבקות הכי נפוצות של נגיף הקורונה
      צילום: רויטרס, עריכה: אביחי ברוך

      מאז החלה התפרצות מחלת ה-COVID-19, מומחי הבריאות הדגישו עד כמה חשוב לשטוף את הידיים, לחטא משטחים ולהשתעל לזרוע או לשרוול. אבל קשה להימנע מכל שיטות ההדבקה האפשריות של הנגיף, מה שמכניס מדינות רבות להסגר. ולמרות הסגר, כולנו נלך לסופרמרקט בשלב זה או אחר. אז איפה אנחנו עלולים להידבק בנגיף?

      על פי מחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine, מדענים הצליחו להראות שחלקיקים הנישאים באוויר, ולא רק בטיפות רוק, עלולים להפיץ את נגיף הקורונה. המשמעות היא שיש אפשרות להעביר את המחלה באוויר, לפחות במסגרות מסוימות. אז מה מדבק יותר?

      חלקיקים אירוסוליים, שהם חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספירה, אינם זהים לטיפות נשימה. הם קטנים בהרבה, בעיקרם מיקרוסקופיים, אמר ס' ווסלי לונג, מנהל רפואי למיקרוביולוגיה אבחנתית בבית החולים המתודיסטי ביוסטון לאתר הפינגטון פוסט.

      חלקיקים כאלה משתהים באוויר. "הם יכולים לנוע מרחקים ארוכים וניתן לנשום אותם בקלות לריאות", אמר לונג. "טיפות הנשימה נוטות להיות גדולות פי 20 יותר, כך שהן פוגשות קרקע מהר יותר". ובכל זאת יש סיכון נמוך מאוד לזיהום באמצעות אירוסולים עבור האדם הממוצע. אך כפי שמראה המחקר הנוכחי, הם מדבקים מכיוון שהם יכולים להישאר באוויר למשך מספר שעות. למעשה, חלקיקים אלה הם הסיבה העיקרית לכך שעובדי רפואה נמצאים בסיכון גבוה.

      על פי פרופסור קירסטן הוקנס - יו"ר המחלקה למדע וטכנולוגיה באוניברסיטת בריאנט ומומחה באימונולוגיה, וירולוגיה, מיקרוביולוגיה ובריאות האדם ומחלות - נהלים אחרים שיכולים לייצר אירוסולים הם טיפול בחמצן ונהלי הנשמה שכן זה מסייע לחלקיקים להתפזר במרחב. לדבריה, בנוסף לזרימת האוויר, פעילויות יומיומיות כמו הליכה ופתיחת דלת יכולות להקל אף יותר על מעבר החלקיקים. טיפות נשימה, לעומת זאת, גדולות בהרבה, והן נוחתות במהירות לאחר שהן מופרשות מאדם נגוע.

      תיעוד של התעטשות במצלמה במהירות גבוהה (צילום מסך , צילום מסך MIT)
      התעטשות (צילום: MIT)

      "ההבדל הוא שבמעבר נשימתי, הנגיף סגור בטיפה", אמרה הוקנס. "הם מיוצרים כשאתם משתעלים או מתעטשים והטיפות נושאות את החלקיקים. לכן הם מוגבלים בטווח. כדי שמישהו ידבק, הוא יצטרך להיות בסמיכות, וזו הסיבה שאנו מבקשים לשמור על מטר וחצי כאמצעי התרחקות". צורת ההעברה הנפוצה ביותר היא עדיין מגע עם טיפות נשימה, והיא יכולה להתרחש כאשר אנשים משתעלים לכף היד, נוגעים במשטחים, לא שוטפים ידיים ונוגעים בפנים. לטענת חוקרים, המידע על מחלת ה-COVID-19 עוד חלקי, אך נגיפי הקורונה יכולים לחיות כמה ימים על משטחים קשים, ופחות במשטחים כמו קרטון או בד.

      המחקר הנוכחי בדק כמה זמן נגיף הקורונה חי בהקשרים שונים. כגז או מושהה באוויר, הנגיף יכול להסתובב עד שלוש שעות. טיפות נשימה, כאמור, נוטות לנחות במהירות על משטחים. "על פלסטיק ופלדת אל חלד, הנגיף היה חי עד שלושה ימים", אמרה הוקנס. נראה שהנגיף נעלם מעט יותר מהר על נירוסטה מאשר על פלסטיק, ועל נחושת הוא חי כארבע שעות.

      "על קרטון הווירוס יכול להמצא במשך 24 שעות", אמרה הוקנס. "יש אנשים שמודאגים מהדבקה בדרך הזו, אך הסבירות להעברה נמוכה, כך גם דרך נייר". הוקנס אמרה כי מדובר בראיות "ממש ראשוניות" כיצד ניתן להפיץ את הנגיף, ו"לפעמים כשאתה עורך מחקרים במעבדה, התרגום לעולם לא יהיה מושלם. אנחנו לומדים הכל בזמן אמת".

      אתמול פרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) כי נגיף הקורונה יכול לשרוד גם יותר משבועיים על משטחים. זאת, לאחר ששמצאו שרידים חיים של הנגיף בספינת הנופש היפנית The Diamond Princess (שזכתה לכינוי "ספינת הקורונה"), 17 יום לאחר שהנוסעים החולים ירדו ממנה. הנגיף נמצא על ידי החוקרים על משטחים בתאי הנוסעים, שרבים מהם נדבקו בנגיף וחלו ב-covid-19.