חסינות העדר: האם הציבור יכול להתחסן לבד מפני קורונה?

ההתפשטות הגלובלית של נגיף הקורונה - שהוכרז לא מכבר כמגיפה עולמית על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) - הולכת וצוברת תאוצה ברחבי מדינות רבות. ובתוך כך רבים בעולם וגם בארץ תוהים איך ומתי צפויה ההתפרצות הזאת להרגע?

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מעריך שהשיא של המגפה עוד לפנינו. בציוץ שהוא פרסם ביום ראשון בערב הוא כתב כי "תרחיש הייחוס שלנו מניח כי נקודת השיא תגיע בחורף הבא". האם עד אז ניתן יהיה לסמוך על איזשהו אפקט חיסון טבעי שיתרחש באוכלוסייה ויקטין את מימדי הפגיעה של הנגיף?


גם במקרה של 'חסינות העדר' מטרת העל היא עצירת התפשטות הנגיף, ובמיוחד מניעת הגעתו אל אוכלוסיות הפגיעות אליו במיוחד. אלא שהאמצעי שונה, כאן הצורך לחשוף כמה שיותר מהאוכלוסייה הבריאה, זו שיש לה סיכויים טובים לעבור את המחלה בצורה קלה, הוא קריטי.

במדינות כמו איטליה, ספרד, צרפת וישראל ננקטים בימים אלה צעדים מגבילים מרחיקי לכת, בניסיון לעכב את ההתפרצות ואת העלייה במספר מקרי המחלה. הסגר והריחוק החברתי שמפצירים בכולנו לאמץ ולדבוק בהם בימים אלה הם למעשה דרכים ליצירת מחסום פיזי שיעצור את התפשטות הנגיף. הווירוס עובר במגע טיפתי מאדם לאדם - אם לא יהיה מגע, לא תהיה לו דרך להמשיך ולהדביק. אולם, ישנה גם גישה אחרת, זו שמתבססת על 'חסינות העדר' וכדי להשיג את האפקט הזה, יש צורך דווקא במצב הפוך - שבו הנגיף מתפשט לשיעור גבוה באוכלוסייה, מדביק אותם והם מפתחים אליו נוגדנים בסופו של דבר, שמונעים הדבקה נוספת.

כאשר שיעור גדול מספיק מקהילה מסויימת מתחסן נגד מחלה כלשהי, זה מקשה עליה להתפשט ולהגיע לחברי קהילה פגיעים יותר שלא התחסנו נגדה עדיין או שמסיבות שונות אינם יכולים להתחסן אליה (גיל, מחלות רקע, מערכת חיסונית מדוכאת וכו'). לזה קוראים אפקט חסינות העדר. מי שמחוסן ויש לו נוגדנים, לא יפתח את המחלה ולא ימשיך את שרשרת ההדבקה.

'פרוייקט הידע החיסוני' באוניברסיטת אוקספורד מסביר זאת ביתר פירוט, על ידי שימוש באנלוגיה של אדם שנדבק בחצבת (אחד הנגיפים המדבקים ביותר בעולם). "אם אדם שחלה בחצבת מוקף באנשים שחוסנו נגד הנגיף, קשה מאוד למחלה לעבור הלאה, ומהר מאוד היא תעלם. לזה קוראים 'חסינות העדר' או 'חסינות קהילתית', והחשיבות של זה היא בהגנה על אוכלוסיות פגיעות כמו תינוקות שזה עתה נולדו ועדיין לא יכולים לקבל את החיסון או קשישים שבריאותם אינה איתנה מספיק כדי לקבל חיסון", נכתב בהסברים של הארגון.

אלא שהאפקט של חסינות העדר עובד רק במידה שהרוב המכריע של האוכלוסייה מתחסן כנגד איום מסויים, והוא אינו מגן בהצלחה על כל המחלות שיש נגדן חיסון. "בשונה מהחיסון עצמו, אפקט חסינות העדר אינו מספק רמה גבוהה של הגנה פרטנית, ולכן הוא לא חלופה טובה לחיסון עבור מי שיכול להתחסן", נכתב בפרוייקט הידע החיסוני.

"הרעיון של אפקט חסינות העדר נח בבסיסה של כל תכנית חיסונים רשמית", אומר פרופ' מארק וולהאוס, מרצה לאפידמיולוגיה ומחלות זיהומיות באוניברסיטת אדינבורו בראיון לאתר האינדיפנדנט הבריטי. אך האפקט הזה יכול לדבריו להיווצר גם בצורה טבעית: "כאשר מספיק אנשים נחשפים לזיהום מסוג מסויים ומפתחים נוגדנים נגדו הם הופכים חסינים אליו, כך יכול להיווצר מצב של חסינות עדר שקורית באופן טבעי ומונעת מווירוס מסויים להתפשט ולהפוך למגפה. זה לא אומר שהווירוס לא יתפשט כלל, משום שעדיין יהיו באוכלוסייה אנשים שכן יהיו פגיעים להשפעתו, אבל זה לא ייצור התפרצות חסרת שליטה ולא יהפוך למגפה", הסביר וולהאוס.

ואולם טוניה תומס, מנהלת פרוייקט הידע החיסוני באוקספורד, מזהירה מפני התאוריה הזאת. לדבריה, הרעיון של פיתוח חסינות לזיהום כלשהו באמצעות חשיפה והידבקות עלול להיות מזיק משום שאנשים שחולים במחלה עלולים לפתח גם סיבוכים. "חיסונים הם דרך בטוחה בהרבה לפתח חסינות, מבלי להיחשף לסיכונים הכרוכים בהדבקה במחלה עצמה".

"חסינות עדר יכולה להיות גם אינדיקציה לגבי שיעור האנשים המחוסנים באוכלוסייה מסויימת", אומר פרופ' פול האנטר, מרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מזרח אנגליה, בראיון לאותו אתר. "שיעור האנשים המחוסנים שנחוצים כדי לייצר חסינות קהילתית משתנה מזיהום לזיהום", הדגיש האנטר. "בזיהום כמו חצבת, שהוא מדבק ביותר, יש צורך בכך שמשהו כמו 90 אחוזים מהאוכלוסייה יתחסנו, ואילו בזיהומים אחרים אפשר להגיע גם לאחוזים נמוכים משמעותית ועדיין ליהנות מאפקט החסינות".

הממשלה הבריטית לקחה הימור די גדול עם הצעדים שנקטה בתחילה, ושהתבססו על הסברה שאם לא ינקטו צעדים למניעת התפשטות הנגיף באוכלוסייה, הוא יתפשט באופן טבעי "במהירות מתונה כך שאלה שיסבלו מתסמינים חריפים יוכלו לקבל את המענה והטיפול הרפואי לו הם זקוקים" מבלי להציף את מערכת הבריאות.

המדיניות הזאת שנויה במחלוקת, בין השאר משום שהיא אינה עולה בקנה אחד עם המלצות ארגון הבריאות העולמי ועם מה שידוע עד כה על הווירוס. "נגיף הקורונה הוא נגיף חדש שלאיש אין חסינות נגדו בשלב זה. משמעות הדבר היא שיותר אנשים ידבקו בו וחלקם אף יפתחו מחלה חמורה", נכתב בהודעת הארגון. וישנם לא מעט גורמים מקצועיים שסבורים שהסיכויים לייצר חסינות עדר באוכלוסייה לנגיף הקורונה בשלב זה הם קלושים ביותר.

במקרה של נגיף מדבק מאוד, כמו קורונה, יהיה צורך באחוזים גבוהים מאוד של האוכלוסייה - 90 עד 95 אחוזים - שיחלו ויחלימו מהמחלה, כדי לייצר חסינות. בדומה לחצבת. אולם הנתונים הנאספים ברחבי העולם מצביעים על כך ששיעורים נרחבים כאלה יובילו גם למספר רב של אנשים שיזדקקו לאשפוז וכן, לטיפול נמרץ.

ישנו גם סיכוי שהנגיף יהפוך להיות עונתי, וכמו נגיפי השפעת - יעבור מוטציות מדי שנה, דבר שגם כן ימנע את אפקט החסינות. לדברי פרופ' וולהאוס, התפרצות בלתי מבוקרת של הנגיף תוביל לאחוזי תחלואה גבוהים מאוד שאולי יצליחו בסופו של דבר לייצר חסינות עדר, אך היות שבכל רחבי העולם ננקטים צעדים כדי למנוע התפרצות כזאת ולעכב את התפשטות הנגיף, הסיכויים להשגת חסינות עדר יורדים. "ישנו האיזון העדין הזה בין ניסיון לשלוט טוב יותר בהתפשטות (שיוביל לפחות מקרים קשים) ומאידך, זה פוגע באפשרות לייצר אפקט חסינות עדר", אמר פרופ' וולהאוס.