פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבעיה הבריאותית שעלולה להחמיר בזמן הסגר

      חוקרים מצאו קשר בין בידוד חברתי ובין עלייה במדדי הדלקתיות בגוף. דלקתיות גבוהה לאורך זמן נמצאה כגורם סיכון למחלות לב, דמנציה ודיכאון. האם הסגר שמונהג בישראל ובמדינות נוספות בעולם יפגע בבריאותם של מיליונים בטווח הארוך?

      הבעיה הבריאותית שעלולה להחמיר בזמן הסגר
      צילום: רויטרס, עריכה: עמית שמחה

      בסרטון: נשיא צרפת מקרון מכריז על עוצר במדינה, בניסיון להדוף את התפשטות נגיף הקורונה

      לבדידות או בידוד חברתי עלולות להיות השפעות מזיקות על הבריאות. יש אפילו מחקרים שמראים באופן ספציפי שהסיכון למחלות לב, דמנציה ודיכאון עולה ככל שהחולה חווה יותר בידוד מאחרים. עד כה זה היה רלוונטי בעיקר לאוכלוסיית הקשישים, שבדידות ובידוד חברתי הם מנת חלקם לעתים קרובות מדי. אולם, מגפת הקורונה הכניסה לחיינו את המושגים 'בידוד' 'הסגר' ו'ריחוק חברתי' וכעת כולנו חווים הרבה יותר בידוד חברתי ממה שהיינו רגילים, ומכאן שזה גם הופך לגורם סיכון עבור רבים יותר.

      אחת הסברות המדעיות מאחורי הקשר בין בידוד חברתי ובין גידול בסיכון לבריאות, היא שהקשר הזה נעוץ בדלקתיות. דלקתיות מתרחשת כאשר הגוף אומר למערכת החיסונית לייצר כימיקלים שנלחמים בזיהומים ופציעות. אבל התהליך הזה בגוף מופעל לעתים גם על ידי רמות מוגברות של לחץ פסיכולוגי או חברתי.

      עלייה קצרת טווח ומקומית ברמת הדלקתיות - שקורית כאשר אתם נחתכים באצבע, למשל - היא מנגנון יעיל מאוד. אולם, עלייה מתונה ומתמשכת ברמות הדלקתיות בגוף, כמו זו שקורית כאשר אנחנו חווים סטרס, נמצאה קשורה בבריאות לקויה. וחוקרים סבורים שלחוויה של בדידות ולמצבים של בידוד חברתי יש השפעה ישירה על רמות הדלקתיות לטווח הארוך.

      במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים מאוניברסיטת סארי לבחון האם לבדידות (התחושה הסובייקטיבית לפיה אדם מרגיש לבד) ובידוד חברתי (מצב סובייקטיבי של שהות בנפרד מאחרים) יש השפעה על רמות הדלקתיות בטווח הארוך. לצורך כך הם ביצעו מטה-אנליזה של כל המחקרים שבחנו את הקשר בין בדידות ודלקתיות (14 מחקרים) ובין בידוד חברתי ודלקתיות (16 מחקרים).

      בניתוח הנתונים גילו החוקרים כי לאנשים שנמצאים בבידוד חברתי יש רמות גבוהות יותר של שני כימיקלים דלקתיים: חלבון C-reactive ופיברינוגן. חלבון C-reactive נחשב לאחד הסמנים הנפוצים של דלקתיות, ורמות גבוהות שלו נמצאו קשורות בפגיעה בבריאות. פיברינוגן מגביר את קרישיות הדם ורמותיו עולות בדרך כלל כאשר אנחנו סובלים מפציעה או חבלה. כאשר הרמות של שני הכימיקלים הללו גבוהות לאורך זמן, הן גורמות לפגיעה בבריאות.

      הסיבות לקשר בין בידוד חברתי ודלקתיות גבוהה עשויות להיות מגוונות. לאורך שנות האבולוציה, המין האנושי הפך למין חברותי במיוחד, ולכן בידוד חברתי הוא מקור לסטרס, שיש לו השפעה ישירה על המערכת החיסונית.

      עוד סברה היא שלאורך האבולוציה פיתחנו מנגנון שמפעיל את התגובה החיסונית שלנו באופן אוטומטי כאשר אנחנו מבודדים. זאת, משום שכאשר אנחנו לבד אנחנו בסיכון גבוה יותר להיפגע, וייתכן שהמערכת החיסונית שלנו למדה להפעיל את עצמה מראש כאמצעי הגנה להתמודדות עם הסיכון המוגבר לפגיעה במצב זה.

      אדם עם מסיכה חולף על פני ציור קיר, רומא, איטליה, 16 במרץ 2020 (AP)
      כשאנחנו לבד, אנחנו בסיכון גבוה יותר להיפגע. אדם במסכה ברחוב באיטליה, הנתונה בעוצר (צילום: AP)

      אפשרות נוספת היא הפוכה - ייתכן שאנשים עם מדדי דלקת גבוהים נוטים להתרועע פחות, משום שהם חולים או אינם חשים במיטבם ולא רוצים להיות בחברת אנשים אחרים. גם כאן, מדובר במנגנון אבולוציוני אפשרי, שמפעיל תגובת בידוד עצמי כדי למנוע הדבקה של אחרים.

      גם אנשים שסובלים ממספר רב של בעיות בריאותיות נוטים לסבול מדלקתיות גבוהה. אותם אנשים פעמים רבות לא מסוגלים להתנייד ולהתנהל באופן עצמאי או בקלות, עקב אותם קשיים פיזיים ובריאותיים מרובים, וכתוצאה מכך הופכים למבודדים חברתית.

      עם זאת, הראיות לקשר בין בדידות (התחושה הסובייקטיבית) ובין דלקתיות, היו קצת פחות משכנעות. היו מעט ראיות שקשרו בין בדידות ובין עלייה במדד דלקת בשם אינטרלוקין-6, אולם הממצאים בנושא לא היו עקביים, לדברי החוקרים, שהתבססו על שני מחקרים בלבד. עובדה זו מצביעה על כך שלבדידות ככל הנראה אין השפעה ישירה על דלקתיות, אלא שהיא עשויה לשנות את האופן שבו הגוף שלנו מגיב לסטרס. וישנם מחקרים שמראים שלאנשים בודדים יש סיכוי גבוה יותר לפתח תגובה דלקתית מוגברת לסטרס.

      התמונה הגדולה

      מסקנותיהם של החוקרים בתום עיבוד הנתונים במטה-אנליזה הזאת היו שישנן ראיות לקשר בין בידוד חברתי ובין דלקתיות גבוהה. עם זאת, הם סבורים שהקשר של בדידות, בידוד חברתי ובריאות ירודה הוא מורכב הרבה יותר ומגיע למחוזות נרחבים יותר מדלקתיות לבדה. כדי להבין לעומק כיצד בדידות ובידוד חברתי משפיעים על הבריאות יש לבחון מגוון רחב של גורמי סיכון ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, כמו לחץ דם, בריאות נפשית, הכנסה ותמיכה חברתית, משום שכל הגורמים הללו עשויים להשפיע על רמות דלקת בגוף.

      אנשים נצפים ממרפסת ביתם לאחר הנחיות הממשל להסתגר בבתים בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ברומא, איטליה 15 במרץ 2020 (רויטרס)
      המצב הנוכחי בו רבים בעולם מצויים בבידוד יכולה להיות הזדמנות מחקרית. אנשים השוהים בבידוד ברומא, יוצאים למרפסות (צילום: רויטרס)

      "כדי להבין בצורה הטובה ביותר כיצד בידוד חברתי משפיע על הבריאות אנחנו צריכים לחשוב על התמונה הגדולה, לא רק על דלקתיות. המחקר הנוכחי מהווה צעד ראשון ושימושי בדרך להבנת התמונה הגדולה הזאת", כתבה קימברלי סמית', מרצה לפסיכולוגיה ובריאות באוניברסיטת סארי, שהיתה חלק מצוות החוקרים.

      המצב העולמי הנוכחי בו יותר ויותר מדינות מורות לתושביהן להכנס לבידוד מחשש להתפשטות נגיף הקורונה, עשוי להוות הזדמנות מחקרית בהקשר זה, שכן לא מעט אנשים נמצאים בבידוד או בהסגר זמן ממושך, ויכולים לספק נתונים חשובים על האופן שבו המצב החדש והפתאומי הזה משפיע על הבריאות, מעבר להיבט המיידי של שיעורי התחלואה בנגיף הקורונה.