אחי, שמור מרחק: איך הכי בטוח לבצע פעולות יומיומיות בעידן הקורונה?

בעקבות ההודעה על השבתת המשק באופן חלקי, וצעדים מחמירים יותר שעשויים להגיע בהמשך, בניסיון להתמודד עם מגיפת הקורונה - רבים מאיתנו חווים שינוי פתאומי וקיצוני בשגרת החיים. מקומות עבודה רבים נסגרו או עברו לעבודה מהבית, בתי עסק נסגרו או צמצמו מאוד את פעילותם וכולנו מבלים הרבה יותר זמן בבית. כתוצאה מכך, רוב היום עובר עלינו בבית ואנחנו שוקלים בכובד ראש כל יציאה - האם היא חיונית? עד כמה היא מסכנת אותנו? ומה לגבי המרחק הזה שהמליצו לנו לשמור מאנשים אחרים - עד כמה זה קריטי ואיך לעשות את זה בדיוק? האם אפשר עדיין לנסוע בתחבורה הציבורית? האם אפשר בכלל ללכת לבית מרקחת או לסופר ועדיין לשמור על מרחק בטוח מאנשים אחרים?

למה זה חשוב?
כרגע, אין אופק לחיסון נגד נגיף הקורונה וגם תרופה יעילה וגורפת טרם נמצאה. משמעות הדבר היא שמניעה וצמצום היקפי ההדבקה היא פחות או יותר הדבר היחיד שנותר בשליטתנו. "לשטח את העקומה" - זה הביטוי החם של התקופה האחרונה ומשמעותו היא למעשה לייצר גרף הדבקות מתון, ולהימנע מגידול פתאומי של מקרי הדבקה שייצור עומס בלתי אפשרי על בתי החולים. את זה מנסים ארגוני בריאות וממשלות ברחבי העולם להשיג באמצעות נקיטת צעדים לא-תרופתיים, כמו רחיצת ידיים תכופה, שימוש בחומרי חיטוי ושמירה על 'ריחוק חברתי'.

שמירה על מרחק פיזי והפרדה מירבית בין אנשים מהווה מחסום פיזי להתפשטות הנגיף. כדי להדביק, הנגיף צריך לעבור מאדם אחד לאחר אחר - במגע, או על ידי רסס של נוזלי גוף שמועבר באוויר (בשיעול או עיטוש). אם האנשים לא מתקרבים מספיק זה לזה - הנגיף לא יכול לעבור ביניהם. זה כזה פשוט, וגם כזה מסובך.

המושג של ריחוק חברתי הוא במידה מסויימת גם נגזרת של תרבות וגיאוגרפיה. באירופה וגם בארה"ב מקפידים יותר גם בשגרה על כיבוד המרחב האישי של כל אחד, ביחס לישראל. כאן בארץ, האקלים (גם זה החברתי) חם בהרבה, כל מכר הוא "אח" וחיבוקים ונשיקות במפגשים הם עניין שבשגרה. גם התורים כאן הרבה פחות מרווחים ופחות מייצגים תרבות של כבוד למרחב האישי מאשר בחו"ל. לכן, אולי לציבור הישראלי יהיה קצת יותר קשה להפנים את המציאות החדשה שמחייבת חשדנות ופריג'ידיות כלפי כולם כמעט. בלי נשיקות, בלי חיבוקים, גם לא לחיצות יד.

באתר האפינגטון פוסט שוחחו עם כמה אנשי מקצוע בהם מוהיודין היידר, מומחה קליני לבריאות הציבור באוניברסיטת מרילנד, ג'ורג' בנג'מין, מנכ"ל ההתאחדות האמריקאית לבריאות הציבור ופמלה אלטונן, מרצה לסיעוד באוניברסיטת פרדו, וניסו להבהיר כמה מסימני השאלה סביב האופן שבו יש לבצע עכשיו משימות יומיומיות כמו שימוש בתחבורה ציבורית, ביקור בסופר ועוד. אלה ההמלצות שלהם:

נסיעה בתחבורה ציבורית
נסיעה באוטובוס או ברכבת חושפת אותנו למספר רב של אנשים וחיידקים (או וירוסים), אבל עבור לא מעט אנשים זו לא שאלה של בחירה - פשוט אין להם דרך אחרת להתנייד ולהגיע למקומות. נסו לשמור על מרחק גדול ככל האפשר ביניכם ובין הנוסעים האחרים, מרחק של 2 מטר לפחות הוא אידיאלי. כדאי לנסות להימנע משעות השיא בתחבורה הציבורית, כך סביר שהצפיפות תהיה נמוכה יותר, והנסיעה עצמה קצרה יותר. הביאו איתכם מגבוני חיטוי או אלכוג'ל וחטאו את המשטחים בסביבתכם, במיוחד אלה שאתם עשויים לבוא איתם במגע (ידיות, עמודים, כפתור עצירה ועוד).

ביקור בבית מרקחת או בסופר
במקרה הזה, מדובר על החלטה של "ניהול סיכונים" - אם אתם צריכים להצטייד במזון או בתרופות, הרי שאין לכם יותר מדי ברירה. אם אתם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון של הנגיף, או מעל גיל 60, מומלץ שלא לקחת את הסיכון הזה בכל זאת, ולבקש מבן משפחה או חבר שיסייעו לכם. אם יש אפשרות לעשות הזמנה אונליין עם משלוח - תמיד עדיף. אם אין לכם אפשרות כזאת ואתם חייבים לצאת, נסו לעשות זאת בשעות לא שגרתיות, לא השעות העמוסות שבהן רוב האנשים מגיעים.

מסעדות ובתי קפה
חד משמעית, עדיף לוותר. זה לא חיוני, לא מחוייב המציאות ובעקבות ההנחיות החדשות שפורסמו גם סביר להניח שרוב המקומות האלה ייסגרו בקרוב, אם לא נסגרו כבר.

חדרי כושר, אימונים, חוגים
עבור מי שמתאמן בקביעות, פעילות גופנית היא חלק חשוב משמירה על השגרה והיא עוזרת גם לשמור על הבריאות ולחזק את המערכת החיסונית. עם זאת, בהתאם להנחיות החדשות, חדרי כושר לא יוכלו להמשיך לפעול משום שלרוב נמצאים בהם יותר מ-10 בני אדם במקביל. מעבר לכך, יש לשקול בכובד ראש גם אימונים במסגרות מצומצמות (יוגה, פילאטיס, חוגים למיניהם), משום שהפעילות הזאת כוללת מגע עם מתקנים, משטחים ומכשירים שבאים במגע עם מספר רב של אנשים. קשה להבטיח את ההיגיינה שלהם ולכן עדיף לא לקחת סיכון.

מה עם הילדים - אפשר להפגש עם חברים? ללכת למסיבות יום הולדת?
כאמור, התקהלויות של יותר מעשרה אנשים אסורות על פי ההנחיות החדשות, וזה מוציא את רוב מסיבות יום ההולדת מכלל אפשרות. לגבי מפגשים עם חברים בבית, זה נתון לשיקול דעתכם. אמנם, ככל הידוע לנו עד כה ילדים נדבקים פחות בנגיף הקורונה וגם אם הם חולים בו הם נוטים לעבור את זה בקלות. אבל הם גם נחשבים מ'מפיצי-על' של מחלות. הרגלי ההיגיינה שלהם לוקים בחסר והם יכולים להביא איתם הביתה את הנגיף ולהדביק אחרים.