וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קורונה: לא צריך לדאוג לילדים, אבל בהחלט צריך לדאוג בגללם

נכון לעכשיו, רוב הילדים שנושאים את הנגיף לא מפתחים תסמינים, ואף אחד לא מת כתוצאה מהמחלה. מצד אחד מדובר בבשורה מרגיעה; מצד שני, כאשר לא יודעים שהם חולים הם ממלאים תפקיד מרכזי בהפצת הנגיף למבוגרים

צילום: רויטרס, עריכה: שאול אדם

בסרטון: נגיף הקורונה משתלט על אירופה

בתוך כל ההמולה סביב הקורונה - שהחלה עם התפרצות הנגיף בסין והפכה לבהלה של ממש עם התפשטותו למדינות אחרות (וגם אצלנו), קצת נבלעה העובדה שקבוצה אחת באוכלוסייה הכללית לא חולה כמו אחרים: ילדים.

עד כה, ילדים צעירים מהווים פחות מאחוז אחד ממקרי המחלה שאושרו בסין, ולא דווח על ילדים מתחת לגיל תשע שמתו ממנה. מדוע ילדים לא חולים או מתים מהנגיף שכבר הרג יותר מ-3,000 אנשים ברחבי העולם? מוקדם מדי לומר, אך מומחים חושדים שזני הווירוס השונים של הקורונה מוכרים יותר למערכת החיסון שלהם, וזה עשוי להקנות להם הגנה מסוימת מפני הנגיף הספציפי COVID-19.

לכאורה, מדובר בבשורה משמחת. בפועל, המשמעות של שיעור ההידבקויות הנמוך בקרב ילדים אומר גם שהם "סוכנים ערמומיים" של המחלה, שמפיצים אותה הלאה למבוגרים סביבם. במחקר הגדול ביותר שנערך עד כה על חולי הנגיף, מצאו חוקרים בסין שרק 416 מתוך 44,672 אנשים שנכללו בדוחות שלהם היו מתחת לגיל 10 - והם מהווים רק 0.9 אחוז מכל הזיהומים. ילד אחד בטווח גילים 10-19 נפטר, מתוך 549 נגועים.

עוד בוואלה

האם התחממות מזג האוויר יכולה לעצור את התפשטות נגיף הקורונה?

לכתבה המלאה

כמו ברוב מחלות הנשימה, הסיכון למוות כתוצאה מנגיף הקורונה גובר ככל הנראה עם הגיל: שיעורי התמותה יציבים מתחת לשני אחוזים בקרב אנשים מתחת לגיל 40, אך בין הגילאים 60-79 הסיכונים הללו גדלים ל-30 אחוזים (אם כי התמותה יורדת ל-20.3 אחוזים בקרב אנשים מעל גיל 80).

נגיפים שגורמים לקשיי נשימה קשים יותר לאוכלוסיות מבוגרות בגלל תנאי בריאות בסיסיים ומערכת חיסונית חלשה יותר, אך עדיין לא ברור מדוע ילדים עמידים יחסית לנגיף. התיאוריה של החוקרים מצביעה על תכונות ייחודיות למערכת החיסון של ילדים:

למעשה, יש לנו שני סוגים של מערכות חיסון: מולדת ומסתגלת (נרכשת). בני האדם ובעלי חוליות אחרים נולדים עם מערכת מגוונת של הגנות מפני פתוגנים (אורגניזמים כגון חיידקים ופטריות ומחוללי מחלות) - זו החסינות המולדת. החסינות הזו היא "לא ספציפית", כלומר תאי הדם הלבנים שלה תוקפים כל גורם זר. הם אמנם נשק כללי יותר ממרכיבי מערכת החיסון המסתגלת, אך הם בהחלט טובים יותר ממצב שבו אין מנגנוני הגנה בכלל. החסינות המסתגלת (או הנרכשת) היא "נלמדת", כיוון שהגוף חשוף לנגיפים וחיידקים נוספים בסביבה ומפתח כלי נשק, המכונים נוגדנים, שמותאמים במיוחד למגוון של פתוגנים.

הילדים כבר נתקלו בקורונה

ככל שאנו מתבגרים, נתקלים בחיידקים בסביבה שלנו ומפתחים חסינות מסתגלת יותר, החסינות המולדת שלנו דועכת. משמעות אחת היא שעבור מערכות חיסון ישנות יותר נגיף הקורונה העכשווי הוא חדש מאוד ושונה מאוד, ואילו עבור מערכת חיסון צעירה, כמעט הכל חדש, כך שהגוף מתגונן בדומה למה שהוא כבר רגיל לעשות, והוא כבר רגיל לפתוגנים החדשים שמשתייכים למשפחת נגיף הקורונה, שלרוב הם האשמים בהצטננות של ילדים ונפוצים מאוד בבתי הספר. כלומר, יש וירוסים אחרים של קורונה שמסתובבים כעת, והם עשויים להיות דומים יותר ל-COVID-19 מאשר אלה שאליהם נחשפו מבוגרים מוקדם יותר במהלך החיים.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שילדים שנדבקים בנגיף החדש לרוב לא מפתחים תסמינים (או מפתחים ממש מעט מהם) וכך הם נוטים פחות להיבדק ומאובחנים פחות. במצב כזה, הם לא מבודדים ולמעשה מפיצים הלאה את הנגיף, למבוגרים שפגיעים אליו יותר. כלומר - הם כן נדבקים במחלה, אבל לא חולים בה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully