המוח הוא אחד האיברים החשובים בגוף, אם לא החשוב מכולם, אך בניגוד לאיברים אחרים, אנחנו לא דואגים לשמור עליו - מה שעלול להוביל למחלות ניווניות מסכנות חיים. אחת מהן היא הדמנציה שנחשבת כיום לסיבת מוות מובילה בעולם המודרני.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-36 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדמנציה, רובם חולים באלצהיימר. הנתון צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2030, אם לא יימצא טיפול יעיל. בישראל, לפי הערכות, חיים כ-130 אלף חולי אלצהיימר. בדומה למחלות אחרות, האלצהיימר מתחיל שנים ואף עשרות שנים לפני שמופיעים תסמיני המחלה. על כן, להבנה של הגורמים שניתן להיזהר מהם ולפעולות שביכולתנו לנקוט כדי להפחית את הסיכון לחלות במחלה, ישנה חשיבות מכרעת.
גנטיקה ככל הנראה משחקת תפקיד חשוב בגורמי המחלה, אך גם לביצוע שינויים באורח החיים ישנה חשיבות מכרעת. על פי ד"ר סבינה ברנן, שכתבה את הספר Days to a Younger Brain 100 יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות על מנת למנוע או לעכב אלצהיימר.
לוח זמנים קבוע לשינה
שינה היא גורם חשוב לבריאות המוח, עובדה פשוטה שמתעלמים ממנה בעולם העמוס של ימינו מאחר ואנחנו לא מצליחים להשיג את שעות השינה המומלצות, שהם 7 עד 8 שעות לכל היותר עבור מבוגרים. למעשה, רק אחד משלושה אנשים ישן מספיק בלילה, מה שגורם לארגון הבריאות העולמי להחשיב את אובדן השינה כמגפה רשמית.
שינה מתגמלת את המוח וגם את הגוף, ומנקה מוצרי פסולת עצביים המצטברים מדי יום במערכת העצבים המרכזית. בלעדיו, למוח אין מספיק זמן לשטוף אותם. דוגמה אחת לפסולת המצטברת בתוך המוח היא בטא-עמילואיד, החלבון שנחשב כגורם העיקרי למחלת האלצהיימר ולדמנציה.
כדי למנוע את עליית הדמנציה, אמרה ברנן כי חשוב לישון ולהתעורר באותה שעה בכל יום. הסיבה לכך היא שמחקר הראה שתזמון שינה קבוע מביא להשגת תנועת עיניים מהירה (REM) וגם שינה שאינה שנת REM.
אל תפספס
תתרגשו מדי יום
ברנן טוענת שמתח יומיומי עלול להגביר את הסיכון לדמנציה. אמנם ללחץ יש כמה השפעות חיוביות על החיים שלכם, אבל יותר מדי לחץ עלול לגרום למוח למעין טראומה ולנזקים של ממש. לדבריה, אחת הדרכים להתמודד עם זה היא להתרגש מדי יום במיוחד מההנאות הקטנות של החיים, שחלקן עשויות להיות אומנם מלחיצות אבל גם מאתגרות.
חוקרים מאמינים כי מצבי לחץ גורמים לדלקתיות במוח - מה שהופך אותו לפגיע יותר לאורך זמן בפני בעיות כמו דמנציה. מצבי לחץ יכולים גם להוביל לדכאון, מה שיכול להגביר את הסיכון לחלות באלצהיימר.
תתקשרו עם אנשים
הבדידות הורגת. ליתר דיוק, בדידות עלולה לגרום לדמנציה ומחלות מוח אחרות באמצעות דפוסי שינה לא תקינים, תגובות לחץ מוגזמות, רמות לחץ דם לא בריאות וירידה קוגניטיבית גדולה יותר.
לטענת חוקרים, המוח האנושי אמור להכיל ולהכיר 150 אנשים, כך שאינטראקציה מתמדת וקבועה עם רק אדם אחד או שניים יכולה להגדיל את הלחץ. זו אולי הסיבה שבדידות נמנית עם הגורמים שעלולים לזרז את הופעת המחלה בגילאים מאוחרים.
תשתו במידה
ולא, אנחנו לא מתכוונים למים. אלכוהול כמו יין אדום אולי בריא במינונים נמוכים, אבל כשמתחילים לצרוך אותו מדי יום הוא עלול לגרום לנזקים בזרימת הדם ללב, ובעקיפין וכתוצאה מכך לנזק מוחי.
ממצאי מחקר נשערך רק לאחרונה מצאו למשל כי אנשים ששתו אלכוהול ברוב הימים היו בעלי גיל מוחי יחסית גבוה יותר מאלו ששתו בתדירות נמוכה יותר או כלל לא שתו. לאנשים שדיווחו על שתייה כל יום היו מוחות שהיו מבוגרים בממוצע 0.4 שנים לעומת אנשים שלא שתו מדי יום.
תעשו פעילות גופנית
פעילות גופנית מועילה לכם פיזית, והיא גם עוזרת למוח. ברנן טוענת כי כדי לשמור על בריאות המוח, פעילות גופנית היא בגדר חובה, לא פחות. ואין מנוס מלהתאמן כמה פעמים בשבוע אפילו בגיל מבוגר.
במחקרים שנערכו בשנת 2014 בבית החולים Mayo clinic באריזונה והוצגו בכנס הבינלאומי לחקר האלצהיימר - חוקרים הגיעו לשתי מסקנות מעניינות. הראשונה היא שפעילות גופנית בכל רמה (קלה, מתונה או נמרצת), באמצע החיים, מגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזיקנה. הממצא המעניין השני הוא שפעילות גופנית מונעת את ההידרדרות של ירידה קוגניטיבית קלה לרמת דמנציה.
תחייכו
כן, כן, אולי זה נשמע לכם מוזר, אבל המדע מוכיח שוב ושוב כמה כוח יש לדבר הקטן הזה. חיוך משחרר כימיקלים הגורמים לאושר. כימיקלים אלה הם סרוטונין, דופמין ואנדורפינים, שכולם מפעילים את מעגלי התגמול של המוח שלך, ובתורם, מגבירים את תחושת האושר, ומעניקים לבריאות המוח הכללית שלך דחיפה חיובית.
ברנן הוסיפה כי הסרוטונין שהחיוך משחרר משמש כתרופה אנטי דיכאונית טבעית, ואילו האנדורפינים פועלים באופן טבעי כנגד כאב.