בסרטון: מי נשאר בבית כשהילד חולה - אמא או אבא?
מערכות היחסים של הורים וגננות הן לעיתים לא פשוטות. להורים לפעמים יש בעיה לסמוך על גננות, והן מצדן מרגישות לא פעם צורך "לתקן" את ההורים ויוצרות בכך אנטגוניזם. וזה לפני שדיברנו על מסיבות של הגן בשעות בוקר, דרישות מוגזמות לימי הולדת והקנאה בימי העבודה הקצרים שלהן. גם מצד הגננות יש לא מעט קושי בהתמודדות עם הורים - מתסכול מהורים שלא מציבים גבולות לילדים, הורים שלא נשמעים לחוקי הגן (לא להיכנס עם אוכל!) ועד הידבקות פעם אחר פעם בכינים כי אף הורה לא מתייחס ברצינות להודעת "הכינה נחמה חזרה" שלהן. אבל עם כל אלו הן עוד יכולות לחיות, כי יש דבר אחד שבאמת מוציא אותן מדעתן - הורים ששולחים ילדים חולים לגן.
פוסט שפורסם בטוויטר בסוף השבוע מטעם חשבון בשם "הגננת" הצליח לעורר סערה לא קטנה אצל הורים. הגננת האנונימית כתבה: "חמישה הורים עשו את הנורופן היום, חמישה ילדים אומללים וכבויים שמדביקים את היתר. לא מבינה, הם לא אוהבים את הילדים שלהם?". למי שלא מבין את הפוסט השיפוטי למדי - ככל הנראה רק הורים לילדים שעדיין לא בגן - נסביר שהגננת מתייחסת להורים ששולחים ילד חולה לגן, אחרי שנתנו לו תרופה להורדת חום כדי שיצליח לעבור את השעות הראשונות, ומתוך תקווה ש"זה יעבור לו" והם יצליחו לעבור יום שלם במשרד.
אל תפספס
בעוד שברור לכולם שזה לא בסדר, ואף הורה לא היה רוצה שהילדים שלו ייחשפו לנגיפים של ילדים אחרים בתוך מבנה גן צפוף, הפוסט הזה עורר סערה. הסיבה לכך היא שכמעט כל הורה עשה את זה פעם, ברמות כאלה או אחרות (הוא לא בטוח חולה, הוא כבר כמעט עבר את זה, הוא לא ממש חם רק גבולי), והסוף של הפוסט המפקפק באהבת ההורים שעושים את זה לילדיהם, פגע בנקודה רגישה.
"מי את שתשפטי כמה הורים אוהבים את הילדים שלהם?"
"אין הורה שזה לא קרה לו ובוודאי אני בתוכם. לא אהבתי פחות את ילדי בגלל זה, והשיפוטיות המכלילה הזו קשה. תהיי לרגע זבוב על הקיר בשנים שבנם גידלתי כאלמנה שלושה קטנים אחר שבעלי נהרג בתאונת דרכים והייתי חייבת לפרנס. מלאי ליבך הכלה", כתבה אחת המגיבות. "לא עושה את הנורופן עם ילדתי, ועדיין חושבת שמאוד שיפוטי מה שכתבת הפעם", כתבה אמא אחרת.
"ברור שהם אוהבים. הלכו לעבוד כדי שיהיה להם כסף לקנות להם אוכל ובגדים חמים ולשלם משכנתא, כדי שיהיה להם גג מעל הראש שלא יגורו ברחוב. מי את שתשפטי כמה הורים אוהבים את הילדים שלהם?", נכתב בתגובות. וגם: "חשבתי על העניין הזה, לא חושב שרוב ההורים שעושים נורופן לא אוהבים את ילדיהם, זה נובע נטו ברוב המקרים מחוסר ברירה, הפכנו להיות לעם של עבדים, כבר מזמן לא עובדים, אלא עבדים, ועבדים, מה לעשות משועבדים לאדונים, ולא רק העבד משועבד, גם משפחתו, גופם וממונם", כתב מגיב נוסף.
הגננת השיבה: "כן, חום יכול לעלות פתאום, כן, שוק העבודה מלחיץ, אבל אלה הילדים שלכם, הדבר שאמור להיות הכי יקר לכם. הם לא שלי, לא אני ילדתי אותם. ברוב המקרים זה כך. אני רואה המון הורים שאוהבים עד כלות את ילדיהם ומוכנים לעשות הכול בשבילם. אבל אני רואה יותר מדי הורים אחרים - הורים שאולי אוהבים את ילדיהם, אבל יעשו הכול כדי לא להיות איתם, והם לא מעט. הורים שיזניחו, לא ברמה פלילית, סתם ברמת הכינים-שיניים-ציפורניים שלא נגזרו שבועות". שיפוטי, כבר אמרנו?
למה בעצם הורים שולחים ילדים חולים לגן?
לצד התגובות הכועסות על הפוסט של הגננת, היו גם עשרות תגובות שמזדעזעות מעצם המחשבה שיש הורים ששולחים את הילד שלהם חולה לגן, אולם המציאות מלמדת שהרוב המצקצק הזה לא באמת קשור למציאות. בכל אסיפת הורים, בכל גן, גננות מבקשות לא לשלוח ילדים חולים לגן, חלקן גם מסבירות שהן יודעות היטב אם הילדים מקבלים תרופה לפני הגן, בדרך כלל כי הילדים מספרים להן על "מיץ ורוד במזרק". ובכל זאת, זה קורה פעם אחר פעם.
רק השבוע התקבלה ההודעה הזו בקבוצת הווטסאפ של אחת האמהות במערכת וואלה! בריאות: "החורף בעיצומו והווירוסים, החום, השיעול, הנזלת, כאבי בטן והשלשולים לא פוסחים על חלקינו... ילדיכם מגיעים לגן כשהם מרגישים לא במיטבם. אין זה נכון להביאם חולים או בראשית המחלה לגן. בבקשה קחו אחריות, טפלו בילדים ואל תתנו לאחרים להידבק ולילד להרגיש נורא ולא פנוי לכלום בגן". ההודעה הזו לא יוצאת דופן, וכל הורה ראה הודעות בזו הרוח בקבוצות של הגן ובית הספר.
אז למה הורים עדיין עושים את זה לילדים שלהם, ולילדים של אחרים? זה בוודאי לא כי הם לא אוהבים אותם כי שנטען בפוסט, וגם בפוסט עצמו ניתן להניח שזה נכתב בעיקר מתסכול. ייתכן כי השיקולים הם באמת כלכליים בלבד - הקושי להפסיד עוד יום עבודה בשוק תחרותי ותובעני מאוד, וייתכן שלפעמים זו גם אי הבנה בסיסית של מה עובר על הילד בעת מחלה.
אם זה המצב, בואו נזכיר: כאשר אתם שולחים ילד חולה לגן, בין אם הוא עם חום או סתם קצת מעוך בגלל ימי המחלה האחרונים, הוא לא פנוי לפעילות בגן, לעיתים אפילו נרדם בעת משחק, כל דבר מעליב אותו יותר, מכעיס אותו יותר, הוא לא אוכל, והוא לא במצב לשחק עם חבריו. אתם הייתם רוצים ללכת ככה לעבודה? וגם בפן הבריאותי נטו, כשאתם שולחים ילד "גבולי" לגן אתם רק מאריכים את משך המחלה, ומרחיקים את ההחלמה המלאה שלו. כך שזה אפילו לא הגיוני מבחינת ימי המחלה שלכם, אם זה השיקול.
הכלל לפיו אתם צריכים לפעול במקרה של ילד חולה, הוא שאסור להחזיר ילד לגן טרם חלפו 24 שעות מלאות ממדידת חום אחרונה של 38 מעלות. קחו בחשבון שילדים באמת נוטים להידבק בקלות רבה יותר במחלות. על פי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, ילדים בבית ספר יסודי יכולים לסבול מתסמינים של התקררות כ-10 פעמים בממוצע בכל שנת לימודים, ואצל ילדים קטנים זה יכול להגיע גם ל-12 פעמים. עכשיו דמיינו מה קורה בגן של 35 ילדים שבו שולחים ילדים חולים. זה מעגל שאי אפשר לצאת ממנו אלא אם כן כולם לוקחים אחריות.