מסתבר שצריך לרזות בלשון כדי להקל על דום נשימה בשינה

בווידאו: סיפור בדקה על פתרון יצירתי לנחירות

נחירות זה עניין מעצבן, על כך אין ויכוח, אבל זה גם עניין שעלול לסכן את הבריאות שלכם (ולאו דווקא בגלל התגובות של השוכבים לצדם). הנחירות עשויות להצביע על כך שאתם משתייכים למיליארד האנשים ברחבי העולם שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה (OSA) - מצב מסוכן לבריאות שעלול לפגוע בחומר הלבן של המוח, להעלות את לחץ הדם, לתרום לדיכאון ולהגדיל את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי וסוכרת.

מחקר חדש מגלה שהסיבה לנחירות, להתנשמויות הכבדות ולתחושת החנק שמאפיינים דום נשימה היא גם עודף משקל בלא פחות מאשר הלשון שלנו.

השמנת יתר היא גורם סיכון מרכזי ומוכר לדום נשימה בשינה, מצב שבו יש חסימה בדרכי הנשימה העליונות הגורמת לקשיי נשימה למשך יותר מעשר שניות, בתדירות גבוהה במשך הלילה. החסימה מובילה לירידה ברמת החמצן בדם ולחנק, כתוצאה מעליה בריכוז של פחמן דו חמצני בדם. ד"ר ריצ'רד שוואב - מומחה במרכז הרפואי לשינה פן והמחבר הראשי במחקר שפורסם השבוע בכתב העת האמריקאי לרפואה נשימתית, טוען שניתן לשפר את מצב דום הנשימה בשינה על ידי הפחתת השומן בלשון.

הגורמים בפה שיכולים לחסום או לסתום או דרכי הנשימה העליונות הם השקדים, הענבל, החך הרך והלשון. מחקר קודם שנערך על ידי שוואב וצוותו מצא שאנשים שמנים עם דום נשימה חסימתי בשינה היו בעלי לשון גדולה משמעותית ובעלת אחוזים גבוהים יותר של שומן, בהשוואה לאנשים שמנים שלא סובלים מדום נשימה.

החוקרים השתמשו בהדמיית MRI למדידת ההשפעה של ירידה במשקל ב-10 אחוזים על דרכי הנשימה העליונות בקרב 67 חולים בעלי משקל עודף. הסריקות הראו שהפחתת שומן בלשון הייתה הסיבה העיקרית לשיפור ב-31 אחוזים במצב של דום נשימה בשינה שלהם. "למעשה, ככל שאיבדת יותר שומן בלשון, כך שיפרת את מצבך" סיכם ד"ר שוואב.

בנוסף להפחתת השומן בלשון, המחקר החדש מצא שירידה במשקל צמצמה גם את גודל שריר הלסת ששולט על הלעיסה וגודל השרירים מכל צד של דרכי הנשימה, אך אף אחד מהצמצומים הללו לא היה משמעותי כמו אובדן שומן הלשון. איך מפחיתים משקל בלשון? נכון לעכשיו רק בעקבות הורדת משקל כללית בגוף.

הטיפול המומלץ ביותר לדום נשימה בשינה הוא מכשיר הנקרא CPAP‏ (Continuous Positive Airway Pressure) המבוסס על לחץ נתיבי אוויר חיובי מתמשך. החולים חובשים מכשיר מעל האף והפה שמחובר למכונה שמזרימה אוויר לפיהם, ובכך מונעת את צמצום נתיב האוויר. החיסרון של פתרון זה הוא אי הנעימות שהוא יוצר למשתמש. זה כולל תופעות לוואי מרגיזות כמו גודש, נזלת, יובש בפה ודימומים מהאף, וגם קושי לישון עם הצינורות, המסכות והרעש של המכונה (קושי שקיים גם אצל הפרטנרים למיטה). מחקר שנעשה בשנת 2016 ובדק נתונים של מעל 20 שנה מצא ששיעור חוסר ההיענות למכשיר נע בסביבות 34 אחוזים בשני העשורים הללו.

אפשרויות נוספות לטיפול הן ירידה במשקל לבעלי משקל עודף, ניתוחים בריאטריים, טיפול מיופציאלי של תרגילים לחיזוק החך על ידי קלינאי תקשורת, השתלת התקן דנטלי למשיכת הלסת התחתונה קדימה כך שהלשון לא תיפול אחורה, או השתלת קוצב למניעת נפילת לשון (טיפול שקיים בחו"ל).

ממצאי המחקר החדש של ד"ר שוואב עשויים לפתוח אפשרויות טיפול חדשות להפחתה ממוקדת וייחודית בגודל הלשון, למשל המסת שומן בקור (שמשמשת כיום לצמצום שומן בקיבה). לדברי שוואב יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות מתוך שלל הדיאטות כאלה שעשויות לזרז את אובדן השומן בלשון, או לגלות תרגילים מסוימים שעוזרים בכך. לדוגמה, מחקר שנערך ב-2013 בבריטניה מצא ששירה עשויה לצמצמם נחירות משמעותית באמצעות הפעלת שרירי הגרון. מחקר שהוצג בכנס בנושא בברצלונה הראה כי בקרב אנשים שמנגנים בכלי נשיפה הסבירות לנחירות בלילה עמדה על 18 אחוזים, לעומת 45 אחוזים בקרב אנשים שלא ניגנו על שום כלי נגינה. המומחים המליצו על כלים כמו חצוצרה או טרומבון, ולאלו שממש רוצים להרחיק לכת, גם הדיגי'רידו האוסטרלי יעשה את העבודה.

בנוסף, צריך לחקור ולהבין מדוע יש בכלל בלשון שומן, אמר שוואב. "אנחנו משתמשים בשריר הזה כדי לדבר, לנשום, לאכול. אז למה שיהיה לו שומן? אנחנו לא מבינים את זה. אנחנו לא יודעים אם השומן בלשון הוא גנטי או קשור להשמנה, אבל אני חושב שזה גורם חשוב לטיפול בדום נשימה בשינה".