הו מאמא: אימהות שמשחקות כדורשת הן נשים מאושרות יותר

בווידאו: אימהות מקבוצת מאמאנט בערד מספרות על הפעילות בליגת הכדורשת לנשים

יש שלב בחייו של כל הורה שבו הגן או בית הספר של ילדיו הצעירים מעצבים את חייו. בגדול קוראים לזה חיי קהילה, בתכל'ס מדובר בעולם חברתי שלם שנפתח לפניו - מפעילות קהילתית בגינה השכונתית (הדלקת נרות, איסוף תרומות, שתילת פקעות), ועד לטיולי משפחות משותפים בשבת בבוקר. בעשור האחרון כובשות את הקהילות העירוניות ברחבי הארץ גם אימהות המאמאנט - נשים שמתחרות במשחק כדורשת באופן מוסדר במסגרת ליגה ארצית מתוקתקת, ואיכשהו נוכחותן מורגשת היטב גם מחוץ למגרש, בקהילות שבהן הן נמצאות.

באופן מפתיע - או במקרה של המאמאנט ממש לא - את משחק הכדורשת הפופולרי המציאה אישה (מורה לחינוך גופני מניו אורלינס בשם קלרה גרגורי בר, בשנת 1895). מדובר במשחק קבוצתי שמשלב חוכמה, עבודת צוות וכושר גופני. הוא דומה לכדורעף בהבדל אחד משמעותי - בכדורשת מוסרים את הכדור ולא חובטים בו, וגם מותר להחזיק את הכדור למשך שנייה אחת. ההבדל הזה מאפשר כמעט לכל אחת, ואחד, להשתלב במשחק בכל גיל ובכל כושר.

בשנת 2005 הוקמה בישראל ליגת "מאמאנט" לאימהות שמעוניינות לשחק באופן מוסדר ותחרותי, ובאמצעות אלפי נשים בכל רחבי הארץ הפכה לפרויקט האימהות הספורטיבי-חברתי-קהילתי הגדול בישראל. החזון של הליגה הוא להנחיל בקרב אימהות ערכים של ספורט קבוצתי, דוגמה אישית וגאוות יחידה, מעורבות גבוהה בקהילה וקירוב בין קבוצות שונות באוכלוסייה, במטרה שהן יעבירו אותם הלאה גם למשפחות שלהן. עד כאן היתרונות המוכחים של מאמאנט מבחינת התרומה לחברה; עכשיו מסתבר שהיא תורמת הרבה גם למי שחברה בה. מלבד השיפור בכושר הגופני, כמובן.

מחקר ראשון מסוגו בחן במשך 3 שנים את השפעת ההשתתפות בליגת "מאמאנט" על אורח החיים של המשתתפות ובני משפחותיהן, במגזר היהודי והערבי. המחקר מומן על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ונערך על ידי ד"ר ריקי טסלר ופרופ' דני מורן מאוניברסיטת אריאל, פרופ' אורנה בראון-אפל מאוניברסיטת חיפה וד"ר שירן בורד ממכללת עמק יזרעאל. השתתפו בו 1,300 שחקניות ב"מאמאנט" וקבוצת ביקורת שכללה 300 נשים שעוסקות בפעילויות ספורטיביות שונות במסגרות אחרות, או שאינן עוסקות כלל בספורט.

במסגרת המחקר נבדקו המשתתפות לאורך זמן בעזרת שאלונים וראיונות בנושאים כמו הרגלי פעילות גופנית, תזונה נכונה, מצב בריאותי, תחושת רווחה והון חברתי. הממצאים מראים בין השאר ששחקניות מאמאנט חוות משמעותית פחות סימפטומים של דיכאון, עצבות, בדידות ולחץ נפשי לעומת הנשים בקבוצת הביקורת. הן גם מדווחות על פחות סימפטומים פיזיים כמו כאבי ראש, סחרחורות, עצבנות, כאבי גב ובטן, ומידת המעורבות החברתית ותחושת התמיכה החברתית גבוהה אצלן משמעותית מאשר אצל שאר הנשים.

על פי הממצאים, משתתפות "מאמאנט" דיווחו על אכילה בריאה יותר, עלייה בתדירות הפעילות הגופנית לאורך זמן, חיזוק מערכות היחסים שלהן עם אחרים ועל קבלה ומתן של תמיכה ועזרה לאחרים לעומת קבוצת הביקורת. גם המשפחות של המשתתפות דיווחו על שיפור באורח החיים, חיזוק המערכת המשפחתית וההתנהגויות הבריאותיות (תזונה ופעילות גופנית).

המסקנות של החוקרים הן שניתן להשתמש ב"מאמאנט" כתוכנית התערבות המשלבת ספורט עממי ותחרותי על מנת לשפר את אורחות החיים בקרב קבוצות נוספות בקהילה כמו ערביות, חד הוריות, מבוגרות וכו'. את התכנית אפשר ללוות אותה גם בצד תיאורטי רלוונטי - למשל הרצאות על קידום בריאות האישה ועל אורח חיים פעיל ובריא. הם המליצו על מחקר המשך על קבוצות נשים עם מוגבלויות, נשים אסירות ונשים במסגרות לגמילה המשחקות מאמאנט במסגרת פרויקטים התנדבותיים.