יש דרך חדשה ופשוטה להתמודד טוב יותר עם התקף חרדה

    גם לכם קרה מתישהו שמשהו הלחיץ אתכם עד כדי לחץ בחזה, תחושת חנק, רעד והזעה, ואפילו קוצר נשימה וסחרחורת? אתם לא לבד. מחקר חדש מצא "אותות בטיחות" בהם אפשר להשתמש כדי להפחית את מידת הפחד והבהלה

    • חרדה
    • התקף לב
    • דאגה
    מערכת וואלה! בריאות
    ShutterStock

    בסרטון: טכניקות הנשימה שירגיעו אתכם בכל סיטואציה לחוצה

    החרדה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולם, בטח עבור מי שחי בישראל. כולנו חווים אותה בעוצמה זו או אחרת, אבל יש אנשים שסובלים מחרדה עמוקה יותר מאחרים ובתדירות רבה יותר, ואז הם עלולים לחוש דאגה לא רציונלית כתגובה למצבים יומיומיים שלא מעוררים חרדה ברוב האנשים. זה יכול להתבטא בלחצים בחזה, תחושת חנק, רעד והזעה, קוצר נשימה, סחרחורת ולעיתים תחושת עקצוצים סביב הפה או באצבעות הידיים. תסמינים אלה יכולים לרמז בהקשרים מסוימים על אירוע של התקף חרדה (ובמקרים מסוימים גם על התקף לב, אז במקרה של ספק מוטב תמיד לפנות לרופא).

    עוד בוואלה! NEWS

    חרדות של האם מעלה את הסיכון של ילדים להיפראקטיביות

    לכתבה המלאה

    אנשים מסוימים שמפתחים הפרעות חרדה עשויים שלא להגיב טוב לטיפולי חרדה נפוצים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרופות נגד דיכאון. מחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS
    (Proceedings of the National Academy of Sciences) מראה שהיזכרות בסמל או צליל כלשהם שאינם קשורים לטריגרים של התקף חרדה, או חיפוש אחר סמלים וצלילים כאלה, יכולים לעזור להקל על השפעותיו של ההתקף. הסיבה לכך היא שאותם "אותות בטיחות" מפעילים רשת אחרת במוח, שמקדמת רוגע ומפחיתה פחד. על פי פאולה אודריוזולה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, חוקרת מובילה במחקר, "אות בטיחות כזה יכול להיות יצירה מוזיקלית, אדם כלשהו, ואפילו פריט דומם כמו בובה של חיה, שמייצגת את היעדר האיום".

    החוקרים בדקו את השפעות אותות הבטיחות על טריגרים מעוררי חרדה בקרב עכברים ובקרב בני אדם. בבדיקה אחת צפו הנבדקים בצורה שקשורה אסוציאטיבית לתוצאה מאיימת, ואחריה בצורה מאיימת ובצורה משנית שאינה מאיימת. סריקות המוח הראו שהחשיפה הזו עוררה רשת עצבית ייחודית. מכך הסיקו החוקרים שחשיפה מדורגת של אנשים למקור הפחד שלהם מלמדת את המוח שלהם להגיב בצורה שונה למה שנתפס פעם כאיום, וזה מוביל לרמה נמוכה יותר של חרדה נלווית.

    במהלך ההתקף חפשו סמל או צליל שאינו קשור למקור האיום. שלדון מהמפץ הגדול נושף לשקית ניר (צילום: Giphy)

    בנוסף, החשיפה של הנבדקים לצורה ששימשה כאות בטיחות דיכאה עוד יותר את החשש שלהם במהלך התקף חרדה. ב- IFLScience דווח שהדימוי הפעיל בעיקר את אזור ההיפוקמפוס הקדמי במוח, המגיב לקליטת איומים.

    החוקרים המליצו שאנשים שסובלים מהתקפי חרדה ימצאו לעצמם אותות בטיחות לחשוב עליהם או לחפש אותם במהלך התקף. זה עשוי להפחית את התגובה שלהם לאיום ואולי אף למנוע התקפים עתידיים. "טיפול שמבוסס על חשיפה מסתמך על הכחדת פחד, ולמרות ש'זיכרון בטוח' נוצר במהלך טיפול, הוא תמיד מתחרה בזיכרון הקודם, של האיום," אמר דילן ג'יי, ופרופסור לפסיכולוגיה בייל ומחבר בכיר במחקר. "התחרות הזו מאלצת את הטיפול להיזהר מהידרדרות חזרה לפחד - אך לעולם לא יקושר זיכרון של איום לאותות בטיחות".

    עוד ציינו החוקרים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין יותר איך אותות בטיחות יכולים לעזור בטווח הארוך למבוגרים וילדים המאובחנים עם הפרעות חרדה.

    יש עוד שיטות שיכולות לעזור

    אם שיטת אותות הבטיחות עדיין לא עובדת לכם, יש עוד דברים שניתן לעשות כדי להקל על תחושת החרדה כמו נשימה איטית, טכניקות הרפיה כמו מיינדפולנס ומדיטציה או פעילות גופנית סדירה.
    הזכירו לעצמכם שמדובר בתחושה שרוב האנשים חווים בשלב מסוים בחייהם, ושאתם ממש לא לבד במערכה.

    אם גם זה לא עוזר, דברו על התחושות האלה עם חבר, בן משפחה או איש מקצוע וקבלו מהם תמיכה וסיוע. טיפולים פסיכולוגיים, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יוכלו לסייע, וגם טיפולים תרופתיים. לעיתים יש צורך בהתערבות פסיכיאטרית תרופתית. מה לא לעשות? לחפש נחמה באלכוהול, סיגריות או סמים - זה עשוי להקל לרגע, אבל לטווח הארוך רק יחמיר את המצב.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully