חוששים שהילדים שלכם נרקיסיסטים? אל תדאגו, יש רגע בחיים שישנה את זה

בווידאו: ד"ר אילן רבינוביץ' מסביר מה זה נרקיסיזם

גיל ההתבגרות מספק לא מעט אתגרים להורה הממוצע; הרבה ריבים, כעס, תסכול ולעתים גם את החשש הקטן שאתם מגדלים מפלצת שלא רואה אף אחד ממטר, מלבד עצמה. מחקר אמריקאי חדש נותן קצת אור בקצה המנהרה להורים לבני נוער ומגלה כיצד נרקיסיזם משתנה עם הזמן.

חוקרים מאוניברסיטת מדינת מישיגן בחנו 747 אנשים שנולדו בין השנים 1923 ל-1969, מגיל 13 עד 77. הם מצאו שהמאפיינים העיקריים הקשורים לנרקיסיזם - כמו להיות מלא בעצמך, רגיש לביקורת או לכפות את דעתך על אחרים - נחלשים ככל שאנו מתבגרים. "יש נרטיב בתרבות שלנו שהדורות נעשים נרקיסיסטיים יותר ויותר, אבל אף אחד מעולם לא הסתכל על זה לאורכם ולרוחבם של הדורות, או איך הנרקיסיזם משתנה עם הגיל", אמר ויליאם צ'ופיק, פרופסור לפסיכולוגיה ומחבר ראשי במחקר.

'יש דברים שקורים בחיים שיכולים לנער קצת את האנשים ולאלץ אותם להתאים את התכונות הנרקיסיסטיות שלהם", הוסיף צ'ופיק. "כשאתה מתבגר אתה יוצר מערכות יחסים חדשות, חווה חוויות חדשות, מקים משפחה וכן הלאה. כל הפקטורים האלה גורמים למישהו להבין ש'זה לא הכל סביבם', וככל שאתה מתבגר אתה חושב יותר על העולם שאתה עשוי להשאיר מאחור".

המחקר מציע שתכונות מסוימות, כמו שאיפות גבוהות, צומחות עם הגיל. עם זאת, הרגע המשמעותי ביותר בו נרקיסיזם של אדם מצטמצם הוא כאשר הוא מוצא את עצמו בעבודה הראשונה שלו.

מבין הנחקרים, המבוגרים הצעירים זוהו כקבוצת הגיל שמשתנה הכי מהר, אם כי החוקרים טוענים כי ששינויים ברמת הנרקיסיזם נמשכים לאורך כל החיים ואינם מסתיימים בהכרח בגיל מסוים. "מאפיין מרכזי אצל נרקיסיסטים הוא שהם לא פתוחים לביקורת", המשיך פרופסור צ'ופיק. "כשהחיים קורים ואתה נאלץ לקבל פידבק שלילי, להיפרד ממישהו או להתמודד עם טרגדיה, ייתכן שתצטרך להסתגל להבנה שאתה לא מדהים כמו שחשבת פעם. יש תחושה שבה נרקיסיסטים מתחילים להבין שהדרך שבה הם מתנהלים לא תעזור להם אם הם רוצים שיהיו להם חברים או מערכות יחסים משמעותיות".

העניין המדעי והחברתי בנרקיסיזם גובר בשנים האחרונות, כנראה בגלל שינויים תרבותיים בעשורים האחרונים שמעודדים התנהגות נרקיסיסטית - בקרב המנהיגים הנבחרים בפוליטיקה, הפעילות במדיה החברתית, תרבות הסלבס וכמובן הסלפי.

מחקר שנערך בשנתיים האחרונות באוניברסיטת קווין בבלפסט בנושא נרקיסיזם הציג גישה רעננה לחקר האישיות והפסיכופתולוגיה, והראה שיש כמה דברים חיוביים שניתן למצוא בזה, במונחים של השפעה חברתית פוטנציאלית. בחינה של 700 נבדקים מצאה שאנשים בעלי תכונות נרקיסיסטיות גרנדיוזיות הם "קשוחים נפשית", מרגישים פחות לחוצים ופחות פגיעים לדיכאון. המסקנה הייתה שנרקיסיזם מגביר את החוסן הנפשי, מה שעלול לקזז את תסמיני הדיכאון.

בניסיון להבין מדוע נראה שהתנהגות נרקיסיסטית - שהיא לכאורה רעילה מבחינה חברתית, נמצאת בעלייה בחברה המודרנית, נראה כי נרקיסיסטים דווקא עשויים להיות מאושרים יותר מרוב האנשים. כיוון שרמות המתח שלהם נמוכות יותר, תחושות הביטחון והחשיבות העצמית המוגברת שלהם נראות כתכונות מגנות.