הזקנה קופצת על הגוף שלכם בשלוש תחנות גיל במהלך החיים. נחשו איזה

בווידאו: תרגילי פנים לעור צעיר

החיים המודרניים מאריכים את תוחלת החיים שלנו ובדרך כלל גם משפרים את האיכות שלהם בישורת האחרונה (למעט ההתמודדות הנפשית, בעיקר עם הבדידות, אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת). אם חשבתם עד כה שהזדקנות היא תהליך ארוך, נמשך ורציף שמלווה אותנו במהירות קבועה לאורך חיינו, הממצאים של המחקר הבא יפתיעו אתכם: מסתבר שאנחנו חווים שלוש "קפיצות זקנה" בחיינו, בגילאים קבועים.

תוצאות המחקר יכולות לעזור לנו להבין יותר כיצד גופנו מתחיל להתפרק ככל שאנו מתבגרים, וכיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם מחלות ספציפיות הקשורות לגיל - כולל מחלת אלצהיימר או לב וכלי דם. המחקר הציג גם דרך חדשה ואמינה לזיהוי הגיל המדויק של אנשים, בהתאם לרמות החלבון - הפרוטאום בדם שלהם. בדיקת פרוטאום היא בדיקה של כלל החלבונים שבאים לידי ביטוי בנקודת זמן נתונה. "בבדיקה לעומק של הפרוטאום בפלזמת הדם זיהינו גלים של שינויים בולטים במהלך תוחלת החיים האנושית", כתבו החוקרים במאמר שפורסם, "השינויים האלה היו תוצאה של מקבצי חלבונים שנעו בדפוסים ברורים, והגיעו לשיאם עם הופעתם של שלושה גלי הזדקנות".

החוקרים מהמחלקה למדעי הנוירולוגיה באוניברסיטת סטנפורד ניתחו נתונים שנלקחו מפלזמת הדם של 4,263 אנשים בגילאי 18 עד 95. הם בחנו את הרמות של כ-3,000 חלבונים שונים שעוברים במערכות ביולוגיות אלה ומשמשים כתמונה של מה שמתרחש בגוף: מתוכם, 1,379 השתנו עם הגיל. בעוד שרמות החלבון הללו לרוב נשארות קבועות יחסית, החוקרים גילו ששינויים גדולים בנתונים של החלבונים בדם התרחשו סביב גיל הבגרות הצעירה (34), גיל העמידה המאוחרת (60) וגיל הזקנה (78).

מדוע ואיך זה קורה עדיין לא ברור, אך אם ניתן לאתר את המקורות של החלבונים זה יכול לאפשר לרופא, למשל, להזהיר אותך שהכבד שלך מזדקן מהר יותר מזה של האדם הממוצע. זה גם מדגיש את הקשר שנצפה במחקרים קודמים בין הזדקנות לדם. "ידענו מזה זמן רב שמדידת חלבונים מסוימים בדם יכולה לספק לך מידע על מצבו הבריאותי של אדם, ליפופרוטאינים לבריאות לב וכלי דם למשל", אמר הנוירולוג טוני וייס-קוראי, מהמרכז לחקר מחלות האלצהיימר באוניברסיטת סטנפורד לאתר sciencealert, "אבל אף אחד לא העריך עד כה שרמות כה רבות של חלבונים שונים - בערך שליש מכל אלה שאנחנו הסתכלנו עליהם - משתנות במידה ניכרת עם התקדמות הגיל".

החוקרים הצליחו להקים שיטה שבה ניתן להשתמש בעירוב של 373 חלבונים נבחרים בדם כדי לחזות במדויק את גילו של מישהו, בטווח של שלוש שנים בערך. באופן מעניין, כאשר השיטה נכשלה בזיהוי גיל שהיה צעיר מדי, הנבדק היה בדרך כלל בריא מאוד לגילו.

ממצא נוסף מהמחקר מביא ראיות נוספות למשהו שנחשד זה מכבר: גברים ונשים מזדקנים באופן שונה. מתוך 1,379 חלבונים שנמצאו משתנים עם הגיל, 895 (כמעט שני שלישים) השתייכו באופן משמעותי יותר למין אחד בהשוואה למין השני.

חשוב לזכור שאלה עדיין ממצאים מוקדמים - החוקרים טוענים שייקח בין 5-10 שנים עד למציאת יישומים קליניים שמתבססים על הממצאים, ותידרש עבודה רבה כדי להבין כיצד משמשים כל החלבונים הללו הם סימנים להזדקנות, והאם הם תורמים לה בפועל או לא. ובכל זאת, המחקר מעלה את האפשרות שיום אחד נוכל לעבור בדיקת דם שתמדוד עד כמה אנחנו מזדקנים, לפחות ברמה התאית. למה זה חשוב? כי ככל שנדע יותר על הזדקנות, נוכל לעשות יותר כדי להתמודד אתה ועם ההשלכות שלה - החל מהידיעה מה עדיף לנו לשתות ולאכול כדי להוסיף כמה שנים לתוחלת החיים שלנו, ועד לזיהוי טיפולים שיסייעו לנו להדוף כמה מהייסורים הגדולים ביותר שקשורים לגיל. "באופן אידיאלי, תרצה לדעת איך כל דבר שלקחת או עשית משפיע על גילך הפיזיולוגי," סיכם זאת ד"ר וייס-קוראי.