בווידאו: הסרטון שיגרום לכן ללכת להיבדק לסרטן השד
בגיל 44 גיליתי שאני חולה בסרטן השד. הגניקולוגית שלי שלחה אותי לבדיקת ממוגרפיה פשוט משום שהגעתי לגיל שצריך להתחיל. הגוש שלי היה אז כבר בגודל של 2 סנטימטרים, כלומר הוא היה שם גם בשנה ובשנתיים שקדמו לגיל 44. לא היה שום גורם סיכון ידוע, לא ידעתי שכ-75 אחוזים מסרטני השד מופיעים רנדומלית ללא כל גורם סיכון ידוע. היה לי מזל, רופאה אחת שהבינה שהגעתי לגיל שצריך לבדוק, הרופאה שהצילה את חיי.
סרטן השד הוא מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בקרב נשים, והקטלנית ביותר. בכל שנה מאובחנות כ-5,400 חולות חדשות, רבע מהן מתחת לגיל הממוגרפיה המומלץ, 50. גילוי מוקדם של סרטן השד מעלה את אחוזי ההחלמה מעל ל-90 אחוזים. הורדת הגיל שבו מומלץ להיבדק ל-40 יכולה להציל את חייהן של כ-30 נשים נוספות, שאינן בסיכון, בכל שנה. על נתון זה נוספות עוד עשרות נשים בסיכון שיש הצדקה רפואית שיעברו את הבדיקה בגיל צעיר יותר, אך הן אינן מאותרות ומוזמנות לבדיקה לפני 50.
אל תפספס
הקדמת הגיל תסייע לגילוי מוקדם וטיפול קל למאות רבות של נשים שמחלתן קלה יותר, שיכולות לעבור ניתוח מוגבל ולא בהכרח כריתת שד. ובעיקר, לעיתים אינן מחויבות כלל בכימותרפיה. המשמעות של זה היא פחות סבל פיזי ונפשי למשפחות, פחות נזק כלכלי להן וגם לקופות החולים ולמשק, ויותר נשים שיוכלו לחזור למעגל העבודה. סך העלויות הרפואיות שיחסכו בשנת היישום הראשונה יעמדו על כ-14 מיליון שקלים ובעתיד יגיעו לעשרות מיליונים.
יש מי שמתנגד להורדת גיל הממוגרפיה מ-50 ל-40 בטענה כי הבדיקה הזו היא טכניקה לא מוכחת ולא יעילה, אך סוג הממוגרפיה שנבדקה בהקשר זה היה ברובו אנלוגי בעוד שהממוגרפיה כיום היא דיגיטלית ומדויקת פי כמה. המגבלה בבדיקת הממוגרפיה היא במקרים של שד צפוף, האופייני לנשים צעירות אך קיים גם בקרב 40 אחוזים מהנשים מעל גיל 50. היום ניתן להתגבר על המגבלה הזו בזכות ממוגרפיה בתלת ממד וממוגרפיה עם חומר ניגוד, ועם בדיקת אולטרסאונד כבדיקה משלימה.
טיעון נוסף של המתנגדים הוא חשש מאבחון יתר בבדיקה (כלומר חשד שאיתור גידולים קטנים, הסרתם והטיפול בהם לא בהכרח מונע מגידולים גדולים ממאירים ומסוכנים להתפתח), אך כבר למעלה מ-15 שנה יש בדיקות מולקולריות של גידולי שד שהוכחו כמהימנות ביותר ומספקות תחזית מספרית של התפתחות הגידול ומידת מסוכנותו, ובכך אפשר למנוע נזק של אבחון היתר. כך ולא דרך מניעת גילוי מוקדם מ-140,000 נשים.
הארגונים הרפואיים תומכים בהורדת הגיל
אומנם המערכת מכירה בצורך של נשים בסיכון להיבדק כבר מגיל 40, אך היא אינה עושה כל מאמץ לאתר את הנשים האלו. עמותת 'אחת מתשע' ניסתה להניע את הגלגלים לאיתור נשים בסיכון אבל נתקלה במכשולים רבים מדי. הורדת גיל הממוגרפיה תאפשר לנשים בסיכון שכבר כן כלולות בסל ולא מודעות לסיכון שלהן להגיע לגילוי מוקדם בלי צורך בפעילות מיוחדת לאיתורן.
בינתיים, הארגונים הרפואיים החשובים באמריקה ממליצים על הורדת הגיל ל-40, וגם איגוד רופאי ההדמיה בישראל דורש זאת במפורש, ומי כמוהם מכיר את היתרונות והמגבלות של שיטות האבחון. כירורגים הציעו מסלול שמתחיל בגיל 45 בדרך של התאמה אישית לגיל, לסיכון ולצפיפות השד, וועדת משרד הבריאות שהוקמה לצורך כך ראתה בדרך זו את העתיד אך בכל זאת סירבה לדון בה.
גם נשים צעירות יכולות לחלות
מתוך המאמצים שעושות קופות החולים להגברת המודעות לבדיקה מגיל 50 יש להניח כי הורדת גיל הבדיקה ל-40 תשלח מסר חשוב מאין כמוהו לכל המערכת הרפואית - גם נשים צעירות יכולות לחלות, ופחות רופאים ישלחו נשים צעירות לביתן עם גושים בשדיים מתוך סברה שהן צעירות מדי למחלה, נשים שהסרטן שלהן יתגלה בשלב מתקדם מדי.
אני פונה לחברי ועדת הסל, רופאים ואנשי ציבור: פתחו את הלב וגייסו את האומץ לצאת מהקונבנציה. הצילו את חייהן של עשרות נשים בשנה ואת איכות חייהם של אלפי נשים ומשפחותיהן. תנו להן את מה שקיבלתי אני מרופאה אמיצה - עשרות שנות חיים טובות ופוריות.
אירית פנט היא יו"ר עמותת "אחת מתשע"