פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "בסרטן שד מוקדם אנחנו שואפים להשיג ריפוי מלא"

      אבחון מוקדם מציל חיים, פשוטו כמשמעו. מעל 97 אחוזים מהמאובחנות בסרטן שד מאובחנות בשלב מוקדם של המחלה, עובדה המאפשרת ריפוי מלא בעזרת רפואה מותאמת אישית. הנה כל הפרטים

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אבחון מוקדם יכול להציל חיים (אילסטרציה: shutterstock)

      סרטן השד היא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, בשנת 2015 אובחנו כ-5,500 חולות חדשות עם גידול בשד, כש-4,800 מהן אובחנו עם גידול חודרני. הבשורות הטובות הן שמעל 97 אחוזים מהמאובחנות בסרטן שד נמצאות בשלב המוקדם של המחלה, זאת, בין היתר, הודות לתכנית הלאומית לאבחון מוקדם ולפעילות האגודה למלחמה בסרטן.

      פרופ' רינת ירושלמי, מהאונקולוגיות המובילות בישראל בתחום השד, מסבירה על כל מה שאתן צריכות לדעת בתהליך מרגע הגילוי ועד לטיפול בדרך לריפוי המיוחל.

      האם מטרת הטיפול בשלב המוקדם היא ריפוי מלא וכיצד ניתן להגיע להחלמה?

      "כל עוד המחלה אינה גרורתית, אנחנו אכן שואפים להשיג ריפוי מלא. הדבר מתאפשר בעיקר בזכות הרפואה המותאמת אישית. במחלה גרורתית, אין כיום אפשרות להגיע לריפוי מלא ולכן ישנה חשיבות כפולה ומכופלת לאבחון וטיפול מוקדם".

      מה הדבר הראשון שצריך לעשות לאחר אבחון ועם אלו רופאים צריך להתייעץ?

      "על פי רוב, הכתובת הראשונה היא כירורג, שצריך לקבוע אם הגידול הוא נתיח. כיום, בתת סוגים מסוימים של סרטן השד, המגמה היא להתחיל בטיפול סיסטמטי (המכוון לכל הגוף) גם כאשר מדובר בגידול נתיח. מדובר בטיפול כימי, עם או בלי טיפול ביולוגי או בטיפול הורמונלי, שניתן עוד לפני הניתוח. כך שהלכה למעשה שיתוף הפעולה עם האונקולוג מתרחש כבר בשלבים מוקדמים אלו.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      הכתובת הראשונה היא כירורג, שצריך לקבוע אם הגידול הוא נתיח. הדמיה של גידול בשד (צילום: shutterstock)

      לאסטרטגיה הטיפולית הזו יש מספר יתרונות. אחד הבולטים שבהם הוא הקטנת המסה הגידולית. במילים אחרות, טיפול טרום ניתוחי מאפשר להוציא פחות רקמת שד ולהשיג תוצאה קוסמטית טובה יותר, ולעיתים אף להימנע מהוצאה נרחבת של בלוטות הלימפה. היתרון השני הוא שניתן ללמוד האם הגידול מגיב לטיפול. במהלך הטיפול הטרום ניתוחי, עוקבים אחר האישה כדי להעריך את מידת הרווח מן הטיפול. אנחנו יודעים כי פעמים רבות למידת התגובה לטיפול לפני הניתוח, יש השפעה מכרעת על הסיכוי של האישה להבריא. במידה ואין תגובה מספיקה, ניתן להציע טיפול כימי/ביולוגי נוסף גם אחרי הניתוח. כמו כן, במהלך הטיפול הטרום ניתוחי אנו ממליצים לאישה לבדוק האם היא נשאית של הגן המעלה סיכון להשנות המחלה בשד ולסיכוי גבוה להתפתחות סרטן גם בשד השני. במקרה שכן, תוכל האישה לנצל את חודשי הטיפול להחלטה לגבי אופי הניתוח שבו היא מעוניינת".

      אילו סוגים של סרטן שד קיימים, ואיזה טיפולים מוצעים להם?

      "הסוג השכיח ביותר של סרטן השד הוא גידול רגיש להורמונים, כלומר כזה המבטא קולטנים להורמון האסטרוגן. באבחון מוקדם של גידול מסוג זה מרבית הנשים לא תזדקקנה לטיפול כימי, אלא לטיפול הורמונלי בלבד. כיום מכונים אונקולוגים בארץ ובעולם משתתפים בניסוי קליני המציע לנשים עם סרטן שד רגיש להורמונים להוסיף לטיפול ההורמונלי הסטנדרטי טיפול ביולוגי בשם Anti Cdk 4/6, במטרה להפחית עוד יותר את שיעורי הסיכויים לחזרה.

      גידול אחר הוא גידול המבטא ביתר חלבון מסוג HER2. סוג זה נחשב לגידול מאוד אגרסיבי עם סיכויי חזרה גבוהים. עם זאת, בשנים האחרונות נכנסו למגרש שחקנים חשובים, השייכים לעולם התרופות הביולוגיות. מרבית הנשים שאובחנו עם HER2 חיובי תקבלנה טיפול הכולל שילוב תרופות כימיות עם תרופות ממוקדות לקולטן של HER2.

      ממוגרפיה לסרטן השד (ShutterStock)
      המטרה היא להגיע לריפוי מלא. ממוגרפיה (צילום: shutterstock)

      הסוג השלישי הוא גידול מסוג טריפל נגטיב, שאינו חיובי לא להרמונים ולא ל-HER2, הטיפול הסטנדרטי לגידול זה לא השתנה כמעט בשני העשורים האחרונים והוא עדיין מבוסס על טיפול כימי. החידוש הרפואי מתבטא בגידולים היותר מתקדמים, שם אנחנו מציעים בשנים האחרונות גם טיפול אימונותרפי במסגרת מחקר קליני. בשנים האחרונות נכנס לארסנל הטיפול המונע בסרטן שד גם השימוש בתרופות ממשפחת הביספופונטים. הטיפול מוכר כטיפול נגד אוסטאופורוזיס, אך הוא נמצא כבעל יכולת להפחית תמותה מסרטן שד אצל נשים מסוימות.

      חשוב לזכור, סרטן השד הוא מחלה שניתן לרפא. במרבית המקרים, טיפול נכון, שניתן בשלב המוקדם, אכן מוביל לריפוי".

      יש להדגיש כי בחירת הטיפול נתונה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לתאריך נובמבר 2018. למידע נוסף לפנות לרופא המטפל. תוכן המאמר הוא כללי ואינו בא להחליף התייעצות עם הרופא המטפל