7 מחלות שרופאים יכולים להחמיץ די בקלות

בווידאו: המחלה שתקפה את הדוגמנית ג'יג'י חדיד וגרמה לה לרדת במשקל

כל מי שערך בחייו בירור רפואי לכאבי בטן מתמשכים למשל, יודע שמהרגע שאתה מגיע אל הרופא עם הבעיה ועד הרגע שיש אבחון, אם בכלל, יכולים לעבור חודשים. מחלות שונות יכולות לגרום לתסמינים מאוד דומים - מה שמקשה על האבחן שלהן. בנוסף, חלק מהמחלות, בעיקר אלה שתוקפות נשים ושייכות לעולם הגניקולוגי, אינן זוכות למודעות מספקת, גם בקרב רופאים, מה שעלול לגרום לעיכוב באבחון ולכאבים מיותרים של המטופלת.

הנה כמה מהמחלות שרופאים עלולים להתקשות לזהות בזמן:

רוב הנשים לא יראו תסמינים של סרטן השחלות עד לשלבים מאוחרים יותר, וגם אז הסימנים עשויים להיות די מעורפלים. אחד התסמינים השכיחים ביותר הוא נפיחות בבטן, שיכולה להצביע גם על מצבים אחרים החל מתסמונת המעי הרגיז וכלה בתזונה לא טובה.

בעיה נוספת היא בדיקת הסקר - פאפ - שכל הנשים בגילאי 25-65 אמורות לבצע אחת לשלוש שנים. במהלך הבדיקה רופא הנשים נוטל דגימה מצוואר הרחם שמועברת לבדיקת מעבדה לאיתור שינויים בתאים המצביעים על תהליכים טרום סרטניים. הבעיה היא שהבדיקה אינה מבטיחה אחוזי ודאות גבוהים במיוחד, גם עבור אלה שמקפידות לבצע אותה בזמן. למעשה הרגישות של בדיקות הפאפ עומדת על 60-80 אחוזים.

חשוב להקפיד לראות גניקולוג פעם בשנה, לערוך את הבדיקות המתבקשות ובכל דימום (במיוחד בעת קיום יחסי מין) או הפרשה חריגים לגשת לרופא.

זאבת היא מחלה אוטואימונית שתוקפת כמעט כל מערכת בגוף ויכולה להופיע עם תופעות ששכיחות גם למחלות אחרות כמו חום, עייפות, פריחה בפנים, נגעים בעור, קוצר נשימה, עיניים יבשות ועוד. היא עלולה גם לפגוע באיברים שונים כמו מפרקים, כליות, עור, מוח, לב וריאות. אבחנת המחלה נחשבת מורכבת ביותר ואורכת זמן רב יחסית, ואצל כל אדם היא עלולה לבוא לידי ביטוי באופן שונה.

בדיקות הדם של המטופל יכולות להיראות תקינות לחלוטין ונדרשות בדיקות של ספירת דם, שקיעת דם, תפקודי כליות ותפקודי כבד. בנוסף, יערכו בדיקת דם לגילוי נוגדנים עצמיים, בדיקת אקו לב וצילום חזה. לאחר הבירור הראשוני יופנה המטופל לראומטולוג להמשך תהליך האבחנה ולהתאמת טיפול.

פיברומיאלגיה (בעברית: דאבת השרירים) היא תסמונת המתאפיינת בכאבים כרוניים בשרירים וברקמות החיבור. תסמיניה כוללים גם רגישות גדולה במקומות נרחבים בגוף ועייפות. החולים בה מטופלים לרוב על ידי ראומטולוגים, אך גם רופאי משפחה או מומחי רפואה פנימית יכולים לאבחן אותה (לרוב האבחון נעשה בצורה עקיפה, על ידי שלילת אפשרויות אחרות).

על פי ההערכות, שיעור הסובלים מפיברומיאלגיה נע בין 2-8 אחוזים מהאוכלוסייה. עם זאת, מדובר במחלה שפוגעת במובהק יותר בנשים מאשר בגברים, מספרן של הנשים הסובלות מהתסמונת גדול פי 7 עד פי 9 משיעור הגברים. המחלה מאובחנת בדרך כלל בין גיל 20 לגיל 50, ובגלל שקשה מאוד לאבחן אותה בצורה ישירה, מוערך שכ-75 אחוזים מהסובלים ממנה אינם מאובחנים כלל.

כלמידיה נחשבת למחלה מאוד נפוצה וההערכות מדברות על כ-100 מיליון נדבקים חדשים כל שנה ברחבי עולם, כשאצל מחצית מהגברים ושני שלישים מהנשים לא מופיעים סימפטומים בכלל. מכיוון שהסימנים אינם ספציפיים, לא תמיד המחלה מאובחנת בזמן ובוודאי לא בתקופה הראשונה וכתוצאה מכך החיידק ממשיך להתפשט.

במקרים שהחולה כן מפתח סימפטומים, הם עלולים לגרום לכאבים בעת קיום יחסי מין, דלקות באגן, דימום מאברי המין ואף לבעיות פוריות בשלבים מתקדמים יותר. אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת שתן פשוטה ומדויקת הבודקת את המצאות החיידק. הטיפול קצר ופשוט על ידי מנה חד פעמית של אזניל 1000 מ"ג.

תסמונת המעי הרגיז (IBS) - או בשמה הנוסף תסמונת המעי הרגיש - היא הפרעה נפוצה של מערכת העיכול, שכוללת בין היתר כאבי בטן, התכווצויות, עודף גזים, תחושת נפיחות, ושינוי בהרגלי היציאות. מדובר בבעיה שמשפיעה על 10 עד 15 אחוזים מהאוכלוסייה במדינות מערביות, וזה רק אצל אלה שהיא מתגלה בהם.

נכון להיום, למרות מחקרים רבים ותיאוריות רבות, אף אחד לא יודע בוודאות מה גורם לתסמונת המעי הרגיז. כתוצאה מכך האבחון יכול להיות מאתגר, ואפשרויות הטיפול עדיין רחוקות משלמות. למעשה, התסמונת מאובחנת אחרי שהרופא לא מצא שום דבר אחר שיכול היה לגרום לתופעות שציינו.

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית שמאופיינת בהימצאות מוקדי רקמת רירית רחם (הציפוי הפנימי של חלל הרחם) באתרים מחוץ לרחם: על פני הדפנות האגן, השחלות, דפנות שלפוחית השתן, המעי ואף באיברים מרוחקים יותר. בדומה לרירית הרחם עצמה, המוקדים מגיבים לשינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים של המחזור החודשי, וכך נגרם דימום וסתי בזעיר אנפין כל חודש. התוצאה: כאבים עזים במיוחד באגן, בבטן התחתונה ובגב התחתון, כאבים בעת קיום יחסי מין, הצטלקויות מקומיות והידבקויות בין אברי האגן, ואי פריון והיווצרות ציסטות שחלתיות המכילות נוזל דמי סמיך.

במקרים רבים קיים איחור באבחנה ונשים צעירות רבות חוות סבל ממושך עד שהן מאובחנות כסובלות מאנדומטריוזיס. הסיבות לעיכוב באבחון נובעות משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שנשים נוטות לקבל את רוע הגזירה של כאבי מחזור, כמשהו שהוא "חלק מהחיים", ולכן לא פונות לקבלת עזרה רפואית ואבחון. הסיבה השנייה היא שגם כשהנשים פונות לרופא, פעמים רבות הן נתקלות באנשי מקצוע שאינם מכירים מספיק את המחלה.

בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית שממוקמת בקדמת הצוואר והיא מפרישה הורמונים למחזור הדם ומייצרת כמה הורמונים, שהעיקרי ביניהם נקרא תירוקסין. ההורמונים הללו מועברים דרך מחזור הדם לכל תא ורקמה בגוף ושומרים על התפקוד התקין של מערכות חשובות בגופנו.

תת פעילות בלוטת התריס היא בדרך כלל בעיה כרונית שנמשכת כל החיים. במצב זה, הבלוטה לא מייצרת כמות מספקת של הורמוני התריס. בעקבות כך ישנה האטה בחילוף החומרים במערכות שונות של הגוף. התסמינים שלה הם חוסר אנרגיה, יובש בעור, דופק איטי, עייפות, תחושת קור (גם כשלא קר בחוץ), עצירות, צבירת נוזלים ועלייה במשקל.

אחת הבעיות המרכזיות באבחון היא חוסר מודעות לעניין, כאשר קרוב ל-60 אחוזים מהאנשים הסובלים מתפקוד בלתי תקין של הבלוטה כלל לא יהיו מודעים לכך. חוסר המודעות להפרעות בבלוטת התריס והשפעותיהן האפשריות נובעות מקשיים באבחון. בעוד שקל לנטר את מידות ההורמונים הקשורים לבלוטת התריס ולראות שישנה בעיה בבדיקת דם פשוטה, לרוב קשה להבין כי הסיבה לעייפות, השמנה, קצב לב לא תקין וכדומה, מקורה בבלוטת התריס ולא בבעיות אחרות.