שבץ מוחי נגרם כתוצאה מהפרעה לזרימת הדם לחלק מסוים במוח. אירוע זה מתרחש לרוב כתוצאה מחסימת כלי דם על ידי קריש דם או היצרות של כלי דם המוביל דם למוח (שבץ איסכמי, כ-85 אחוזים ממקרי השבץ). במיעוט המקרים מדובר בדימום מוחי כתוצאה מפגיעה בדופן עורק מוחי (שבץ המורגי, כ-15 אחוזים ממקרי השבץ).
שבץ מוחי גורם לנזק קבוע לרקמת המוח, כתוצאה מירידה פתאומית או זמנית באספקת הדם לאזור מוחי מסוים. בזמן שבץ מוחי איסכמי, רקמת המוח הסובלת מחוסר אספקת חמצן מאבדת כל דקה כשני מיליון תאי עצב - תהליך מהיר המסתיים במוות של כל תאי העצב באזור אליו נחסמה אספקת הדם.
מהם התסמינים לשבץ?
שבץ מוחי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים קליניים. שבץ מוחי יכול להתבטא כחולשת פלג גוף או גפה בודדת, חולשת שרירי ההבעה והדיבור בצד אחד של הפנים או עיוות במראה הפנים, קושי בהפקת הדיבור או בהבנתו, אובדן פתאומי של חלק משדה הראיה בעין אחת או בשתי העיניים, חוסר יציבות, ואפילו בלבול או הכרה מעורפלת.
אל תפספס
אירועי שבץ נדירים יותר יכולים להתייצג באופן מעט יותר חמקמק אך בכל מקרה, בדיקה נוירולוגית הנעשית במיומנות בזמן אמת יכולה לקבוע את מקורו של חסר תפקודי פתאומי במערכת העצבים ולהגיע עד מהרה לאבחנה של שבץ מוחי. פעולות התערבותיות בזמן אמת בשעות הראשונות של שבץ, יכולות לשנות מקצה לקצה את המהלך הקליני ואת מידת הנכות הקבועה שתיוותר. קיימת חשיבות רבה לזיהוי אירועי שבץ מיד בעת התרחשותם ולפינוי הסובל/ת מהם לקבלת טיפול רפואי דחוף באחת מהמחלקות לרפואה דחופה של בתי החולים בישראל.
מי נמצא בסיכון?
הסיכון לשבץ מוחי עולה עם הגיל ועם הימצאותם של גורמי סיכון ווסקולריים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, יתר שומנים וכולסטרול בדם, עודף משקל, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת או שימוש בסמים.
קיימים מספר מצבים רפואיים הגורמים לשבץ מוחי במנגנונים שונים, בראשם טרשת עורקים, מחלת כלי דם קטנים של המוח, והפרעת קצב לב שכיחה הקרויה פרפור פרוזדורים או פרפור עליות. הפרעת קצב זו, שלעיתים אינה מורגשת, מעלה את הסיכון לשבץ מוחי באופן משמעותי ומובהק. מנגנון השבץ בפרפור עליות הוא ככל הנראה זרימה בלתי סדירה של דם בעליה השמאלית של הלב ובעיקר בחלק שלה הקרוי "אוזנית". קרישי דם אלו ניתקים ונסחפים אל המוח במעלה זרימת הדם וגורמים לשבץ מוחי. באבחנת פרפור עליות יש להתאים טיפול בדילול דם, במרבית המקרים יהיה מדובר בטיפול נוגד קרישה הניטל דרך הפה באופן יומיומי.
בירור מנגנון השבץ מתחיל כבר בהערכה הראשונית בחדר המיון ויכול להימשך ימים עד שבועות ולכלול CT עם חומר ניגוד להדגמת עורקי הצוואר והמוח (CTA), דופלר קרוטידים להדגמת היצרות בעורקי הצוואר, MRI מוח, אקו לב בחיפוש אחר מקור לבבי לתסחיף מוחי, הקלטת קצב הלב בחיפוש אחר פרפור עליות ועוד.
איך אפשר למנוע שבץ?
בכדי למנוע שבץ מוחי יש צורך בזיהוי ואיזון גורמי הסיכון השונים על ידי הרופא המטפל והתאמת טיפול תרופתי בגורמי סיכון אלו. הדרך הטובה ביותר למניעה ראשונית שבץ היא על ידי המטופל עצמו באמצעות אימוץ אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה והימנעות מעישון ומצריכה מופרזת של אלכוהול. במקרים מסוימים ולאחר ריבוד סיכונים מושכל, מניעה ראשונית כוללת טיפול תרופתי במדללי דם דוגמת אספירין.
למה גיל הלוקים בשבץ הולך ויורד?
מסיבות שאינן לגמרי ברורות, גיל הופעת השבץ הממוצע הולך ויורד בהדרגה בעולם המערבי ואירוע טראגי זה פוקד אנשים רבים בשיא חייהם. כ-10-15 אחוזים ממקרי שבץ המוח פוקדים אנשים צעירים מגיל 50, ואירועי שבץ מוחי באנשים צעירים אף יותר, בעשור השלישי והרביעי לחייהם, אינם כה נדירים והם חלק משגרת העבודה של יחידות השבץ בבתי החולים בישראל. הסיבות ומנגנוני השבץ באנשים צעירים, בעיקר בהיעדר גורמי סיכון ווסקולריים קלאסיים, הן שונות ומגוונות וביניהן:
• דיסקציה של עורק צווארי: דיסקציה היא היפרדות בין שכבות דופן כלי הדם, המתרחשת על רקע טרשת עורקים, חבלה צווארית או כיפוף צווארי חריג. לעיתים דיסקציה עשויה להתרחש ספונטנית על רקע מבנה מולד בלתי תקין של כלי הדם.
• קרישיות יתר: מקרים רבים של שבץ מוחי בגיל צעיר נגרמים כתוצאה ממצבי קרישיות יתר. כ-15 אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים מקרישיות יתר תורשתית או נרכשת ונמצאים בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם ורידיים (בעיקר פקקת ורידים) ועורקיים. גלולות למניעת הריון על בסיס אסטרוגן ותרופות נוספות קשורות בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם, בעיקר בשילוב עם עישון סיגריות. לרוב יש צורך בגורם סיכון נוסף לגלולות בכדי לעבור את סף יצירת הקריש.
• חלון סגלגל פתוח (PFO) - פגם מולד במחיצה הבין עלייתית בלב דרכה יכולים קרישי דם להגיע מהמערכת הוורידית היישר אל המערכת העורקית ואל המוח. באנשים צעירים נעדרי גורמי סיכון שפיתחו שבץ מוחי מדובר במנגנון שבץ שכיח שיש לחפש ולטפל בו באמצעות צנתור לב לסגירת הפגם.
• מחלות דלקתיות אוטואימוניות כגון מחלות פרקים ורקמת חיבור, דלקות של כלי הדם או דלקות מעי טומנות בחובן סיכון מוגבר, והן חלק מהבירור הנעשה בחיפוש אחר סיבה לשבץ מוחי בגיל צעיר.
איך מטפלים?
מיד עם הופעת שבץ מוחי, נפתח חלון זמנים צר ויקר, במהלכו ניתן עוד להציל רקמת מוח לפני מוות סופי שלה. האזור במוח, התלוי בין חיים ומוות וידוע בשמו המקצועי "פנומברה" (Penumbra), סובל ממחסור חמור באספקת דם ולכן אינו מתפקד, אך עדיין ניתן להצילו על ידי חידוש זרימת הדם אליו ומכאן החשיבות הרבה של הגעה מהירה לבית החולים, תוך הערכה וטיפול של צוותי מד"א המתורגלים במצבים אלו.
הטיפולים יכולים להינתן רק במצבים בהם מרבית רקמת המוח המעורבת עדיין לא עברה נזק בלתי הפיך וניתן להצילה וההחלטה על הענקת טיפולים אלו נלקחת בזמן אמת על נוירולוגים בכירים המומחים בטיפול בשבץ מוחי ובשיתוף פעולה עם מצנתרי המוח. לאחר שבץ מוחי יש צורך באשפוז קצר הכולל טיפול בסיבוכים שלאחר שבץ, בירור סיבת השבץ והתאמת טיפול מונע. בהמשך יש צורך בשיקום ביתי או באשפוז במוסד שיקומי. מטרת השיקום היא להשיב את האדם למצב התפקודי הטוב ביותר האפשרי וללמדו לחיות עם המגבלות החדשות העלולות להיוותר.
ד"ר רני ברנע הוא נוירולוג בכיר בצוות שבץ המוח והמחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון